גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משחקי הרעב של עולם השבבים עשויים להיות הזדמנות

מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין ומגפת הקורונה שבאה אחריה יצרו בסוף השנה שעברה מחסור משווע לשבבים בכל התעשיות שבהן הם משמשים - שגרם טלטלה בכל שרשרת המזון של הענף ● המשקיעים - חלקם מאמינים כי מדובר במחסור קצר-טווח וחלקם סבורים כי הביקוש יימשך - מזהים במצב הזה הזדמנות

טלטלה בכל שרשרת האספקה של השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy
טלטלה בכל שרשרת האספקה של השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

בשלהי 2020 העולם מצא את עצמו משווע לשבבים. תחושת המחסור לא פסחה על שום דגם: החל משבבים מתקדמים יותר, שמשמשים לייצור סמארטפונים, קונסולות משחקים או מודמים של G5, וכלה במודלים ישנים יותר, שרלוונטיים לייצור מכוניות, מכשירים ביתיים ואף צעצועים ומברשות שיניים חשמליות.

בגולדמן סאקס חישבו כי כ-169 תעשיות בארה"ב התמודדו ב-2020, וממשיכות להתמודד גם השנה, עם שיבושים באספקת השבבים. מדובר בתופעה שב-2021 צפויה "לגלח" כאחוז שלם מהתוצר האמריקאי, ולהוסיף כ-0.4% בערך לקצב האינפלציה.

זה התחיל במגפת הקורונה. תחילה פחתו הוצאות הצרכנים, אך מהר מאוד הביקוש זינק - אנשים העתיקו את המשרדים הביתה והצטיידו בגאדג'טים לשעות הפנאי הארוכות.

חברות שמייצרות את אותם מכשירים ביצעו שורה של הזמנות, וכל שרשרת הייצור חוותה גל של ביקושים חריגים, שהכניס אותה לסחרור מתמשך. אותם כוחות שערערו את תעשיית השבבים פעלו גם בדברים פרוזאיים יותר, כמו נייר טואלט או אופניים.

 

מהו אפקט השוט?

כלכלנים זיהו כאן את אחת התופעות המרתקות ביותר בתחום הלוגיסטיקה, שמוכרת בשם bullwhip effect, "אפקט השוט". את שמה היא קיבלה בזכות פרופסור Hau Lee מאוניברסיטת הרווארד, שניסה להבין מדוע שרשרת האספקה ​​של חיתולים חווה תנודות פרועות בהיקפי הזמנות, אף על פי שצרכנים קונים חיתולים בקצב קבוע יחסית.

הוא מצא כי שינויים קטנים בביקוש לחיתולים עוררו שינויים גדולים יותר בהזמנות סיטוניות של קמעונאים. היצרניות, בתורן, גרמו שינויים עוד יותר גדולים בדרישתן לחומרי גלם של חיתולים. כך, כל שחקן בשרשרת הגדיל את מרווח הטעות בהערכתו את רמת הביקושים החדשה.

נראה שגם שרשרת האספקה ​​של מוליכים למחצה זכתה בשנה שעברה ל"אפקט שוט" משל עצמה. יצרני טלפונים, מכוניות ואלקטרוניקה צרכנית, שהיו להוטים להגביר את הייצור, מיהרו להזמין שבבים.

צבר הזמנות זה הוליד זינוק פתאומי בפעילות של ספקים כמו קוואלקום, וואווי ואנבידיה, אשר מפתחים ומוכרים את השבבים שנמצאים בכל דבר, החל מניסאן ועד למכשירי אייפון. חברות אלו יצרו גל הזמנות עצום, שהגיע אל ספקיות המוליכים למחצה - יצרניות גדולות כמו סמסונג, TSMC ואינטל. משם עבר השרביט אל החברות שמספקות למפעלים האלו חלקים בסיסיים וציוד מתאים.

עד מהרה נתקלו תעשיות שאינן עוסקות כלל באלקטרוניקה במחסור, מכיוון שמפעלים לייצור שבבים העבירו הזמנות רבות יותר מכפי שכל ספק יכול היה למלא. צווארי בקבוק התחילו להתרבות. כיום נמשכים זמני ההמתנה של הזמנות שבבים חדשות עד סוף 2021. חשוב לציין כי היצרניות הגדולות התמקדו בשנים האחרונות בפיתוח שבבים מהדור החדש, שמתאימים לטכנולוגיות מתקדמות, כמו G5, כך שעומק המחסור בשבבים מהדור הישן היה חמור אף יותר.

 

להגדיל את כושר הייצור

תעשיית המוליכים למחצה הגיעה בשנים האחרונות לשלב של בשלות, אחרי שכושר הייצור שלה עלה בכ-180% מאז שנת 2000. במרוצת הזמן הלכה יכולתה להתרחב ופחתה - ובשנים האחרונות היא גדלה בקצב צנוע של כ-4% בשנה.

במקביל, בעשור האחרון ניצול כושר הייצור שלה היה גבוה באופן עקבי (80% או יותר) וב-2020 אף חצה את רף ה-90%, רמה שאותה רואים בתעשייה כניצול מלא. בניית מפעלים חדשים איננה משימה פשוטה - היא יקרה וצפויה להימשך זמן רב, בשל מורכבות הציוד, הגודל והמרחב הפיזי שהמפעילים האלו דורשים. תעשיית המוליכים למחצה נדרשת להקצות משאבים רבים לטובת השקעה בהון פיזי (capex) וכן במחקר ופיתוח.

הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן הודיע לאחרונה על כוונותיו להקצות לתעשיית השבבים האמריקאית כ-50 מיליארד דולר בטווח של עשר שנים, במטרה להגדיל את כושר הייצור ואת נתח השוק של ארה"ב מתוך העוגה העולמית.

בהתאם לפרסומים, חלקה של ארה"ב (פעם מעצמת שבבים) בזירת הייצור הצטמצם מכ-37% בשנות ה-90 לכ-12% היום. באיגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA) סבורים כי כדי לעבור למצב של "אי-תלות" (self-sufficient) נדרשת השקעה של כ-1.4 טריליון דולר ותמיכות ממשלתיות אגרסיביות, כפי שקיימות במזרח. כדי לסבר את האוזן: TSMC מתכוננת להשקיע 25-28 מיליארד דולר ב-2021 לבדה, והיא מבטיחה להוסיף לכך 12 מיליארד דולר בגין המפעל שלה באריזונה.

כ-75% מכושר הייצור של תעשיית השבבים נמצא היום במזרח אסיה. יש להדגיש אומנם, כי בחוגים פוליטיים רבים מאמצים היום רעיונות דה-גלובליזציה. ניתן לראות כי המבנה הגלובלי של תעשיית השבבים השיא ערך רב לעולם כולו.

ב-SIA חישבו כי בעולם היפותטי שבו מתקיימות שרשרות אספקה אזוריות במקום גלובליות, יש צורך בהשקעה נוספת של כ-1 טריליון דולר, והמחירים של מוליכים למחצה יהיו גבוהים ב-35% עד 65% לעומת כיום. בהתאמה, ניתן להניח שכל מוצרי האלקטרוניקה היו יקרים יותר.

המצב העגום של צד ההיצע בשוק השבבים הושפע לא רק ממשבר הקורונה. מלכתחילה הענף נכנס אליו לא לגמרי בקו הבריאות. השוק יצא משיווי משקל עוד במהלך מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארה"ב וסין בשנות כהונתו של הנשיא טראמפ. וושינגטון הגבילה אז את מכירות השבבים שתוכננו או הורכבו בארה"ב לכמה מחברות סיניות.

חברות כמו וואווי רכשו מצבורים של שבבים כהכנה לזמנים קשים - ובהתאמה לכך ניתן לראות כי יבוא השבבים לסין זינק בשנה שעברה בכ-15%. נוסף על כך, ייצור השבבים שובש על-ידי אירועים אקראיים, כמו שריפה במפעל ביפן, מזג אוויר קפוא בארה"ב, שהשבית את קווי הייצור, ובצורת בטייוואן, היצרנית הגדולה בתעשייה (כמות גדולה של מים נדרשת לייצור השבבים).

תעשיית השבבים עברה מעין אבולוציה: בשנות ה-70 רוב החברות התאפיינו באינטגרציה אנכית, ופעלו לפי מודל IDM (שבו חברה מייצרת וגם מפתחת את השבבים בעצמה). הכול התבצע in-house: ייצור, פיתוח, עיצוב, קניין רוחני (IP), שיווק. חברות כמו אינפיניון, אינטל וטקסס אינסטרומנטס הן דוגמאות ל-IDM.

בימים הראשונים של התעשייה, כשהטכנולוגיה הייתה פשוטה יחסית, המודל הזה עבד היטב. בד בבד עם התבגרות הענף, עלתה מורכבות המוצרים, ואיתה נסקו העלויות.

ריכוז התהליכים בחברה אחת הפך לעניין פחות ופחות כדאי, והתחיל הפיצול. אקוסיסטם שבה פיתוח וייצור מתבצעים במקומות שונים על-ידי חברות נפרדות, פירושה שכל שחקן יכול להתמקד במומחיות שלו.

בשנות ה-80 התפתחו חברות שהתמקדו בשלב הייצור - foundry, שנות ה-90 נתנו דרור לחברות fabless, חברות שבחרו מיקור-חוץ של תהליך הייצור, ובשנות ה-2000 בלטו חברות שהתמקדו בקניין רוחני (IP- Intellectual Property). המחסור הנוכחי בשבבים מיטיב במיוחד עם חברות בתחום הציוד, על רקע מאמצי היצרניות להגדיל את כושר הייצור.

מחסור זמני או מחזור מלא

משקיעים ברחבי העולם זיהו ביצרניות השבבים הזדמנות פז - חלק מאמינים כי המחסור הזה זמני וחלק מהמרים על "סופר-מחזור", דהיינו עודף ביקושים מתמשך. מי שנמנים עם הקבוצה השנייה מסתמכים על שילוב של גורמים קצרי-טווח, שבראשם "צווארי בקבוק פוסט-קורונה" לצד מגמות ארוכות-טווח, כגון G5, בינה מלאכותית ואינטרנט-של-דברים, אשר להערכתם צפויים לייצר רוח גבית חזקה רבת-שנים.

אחת הדרכים להיחשף לענף השבבים היא בעזרת מדד MVIS US Listed Semiconductor 25, שמכיל נכון ל-9 ביוני 25 יצרניות בתחום השבבים הרשומות למסחר בארה"ב, שעיסוקן בין היתר בייצור השבבים ובציוד לשבבים. מאחר שמדובר רק בחברות שרשומות למסחר בארה"ב, יצרניות כמו סמסונג למשל אינן חלק מהמדד הזה.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם קרנות ו- ETF. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות, ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%