שר התיירות יואל רזבוזוב / צילום: יוסי זמיר
ביום שישי האחרון, כשקיומה של ממשלת השינוי עדיין לא היה ברור, נחתה הודעה מטעמו של מי שיועד לתפקיד שר התיירות, יואל רזבוזוב, לפיה הוא ומפלגת יש עתיד "הכניסו לקווי היסוד של הממשלה העתידית סיוע משמעותי לתיירות ולמלונאות".
בפירוט ההודעה צוין כי הסיוע לענף יכלול בין השאר הקלות בארנונה ויישום חל"ת גמיש לעובדים בענף, ויימשך גם בחודשים יולי-דצמבר 2021. גם נושא פיצוי העסקים החדשים, שנפתחו החל ממרץ 2021, זכה להתייחסות. "תעשיית התיירות והמלונאות היא מנוע צמיחה כלכלי שהכניס עשרות מיליארדים לקופת המדינה מדי שנה, וסיפק פרנסה באופן ישיר ליותר מ-200 אלף משפחות", ציין רזבוזוב. "לכן, חשוב לעשות הכול כדי להחזיר אותו לפעולה".
איך בדיוק עושים את זה? ריכזנו עבור השר את המשימות החשובות ביותר.
1. הכנסת תיירים: לתת הקלות במגבלות
למרות התחושה שהקורונה מאחורינו, יש ענפים שעדיין נמצאים בשיא המשבר. מורי הדרך לתיירות נכנסת הוא אחד מהם. השבוע הם התכנסו למחאה בנתב"ג, שבה דרשו לקדם את מתווה הכנסת התיירים, שלוקה לטענתם ב"סחבת ואי בהירות", וכן לקדם סיוע כלכלי "למורי הדרך בתיירות הנכנסת שנשארו מאחור".
גם בלשכת תיירות נכנסת מבקשים מהשרים לקבל החלטה. מאות קבוצות של תיירים שתכננו לבוא בחודשים הבאים לישראל לא מצליחות לקבל תשובה, האם המסע שתכננו לארץ הקודש יקרה או לא.
ב-2019 נכנסו לישראל 4.5 מיליון תיירים, שעל פי תחשיב של משרד התיירות השאירו בישראל כ-22 מיליארד שקל. תיירות היא משאב כלכלי בלתי מבוטל, אולם בארץ לא מתייחסים אליו ככזה. הצמא לתיירים נשאר בגבולות המובן מאליו, ללא מאמץ מיוחד להגדיל אותו ולהתחרות על תיירים מחוץ לסגמנט הדת, שעושה עבודה מטבעו.
לאחרונה החל פיילוט להכנסת תיירים דרך עשרות קבוצות מאורגנות בלבד, ותחת מתווה מחמיר שכולל גם בדיקת דם (סרולוגית) בכניסה לארץ - למרות שמדובר בתיירים מחוסנים בלבד. הפיילוט, שכלל כ-600 תיירים, הוא בגדר טיפה בים והוא צריך להתרחב, במידת הזהירות הנדרשת, כמובן. זאת תוך ניצול המומנטום וחשיבה מעמיקה על הדרישה הייחודית לישראל לבדיקת הדם לתיירים הנכנסים.
על פי ההצהרות אמור להיות מתווה מה-1 ביולי, אך הוא טרם פורסם. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "בהנחיית שרי הפנים והבריאות הקודמים, אנו עובדים במתווה להתאמת הצורך בבדיקות סרולוגיות לנכנסים מחו"ל, בהתאם לארץ ממנה באו ולסוג החיסון הנפוץ באותה ארץ. הנושא עדיין בעבודה וטרם גובש סופית".
2. ניצול המומנטום: בזמן הקורונה, ישראל מבוקשת
ישראל המחוסנת הפכה להיות יעד נחשק ברמה שלא זכורה. השבוע פרסמנו בגלובס כתבה הממחישה את הביקוש דרך קהילת מחליפי הבתים: חברי הקהילה הישראלים, שבימים כתיקונים "רודפים" אחר משפחות מחו"ל בכדי להחליף בתים לחופשה, מספרים על הצפה של פניות מתיירים, כולל מיעדים נחשקים, שרק רוצים לבוא לארץ ולטעום את השגרה של פעם: לבלות בלי מסכה.
התיירים הללו יודעים שעדיין לא ניתן להיכנס לישראל, אולם הם משערים שמתישהו זה יקרה, ואף לוקחים בחשבון שיידרשו לבידוד. זה לא משנה להם.
מתי ישראל זכתה לככב כיעד תיירותי נחשק? לאורך השנים היה ברור לכל העוסקים בתיירות שהפער בין האופן שבו ישראל נתפסת (מדבר מלחמתי) לבין איך שהיא בפועל (בילויים וכיף) מצטמצם רק אחרי שמגיעים לישראל. המשימה הייתה לגרום לתיירים, ולא רק לתיירי הדת, לבוא ולהיווכח. כעת יש מומנטום, שנוצר בחסות מבצע החיסונים והתחלואה הנמוכה, ואפשר וצריך לנצל אותו לטובה.
גם המחירים היקרים של החופשה בישראל פחות מטרידים את התיירים, שרק מחפשים אחר מקום בטוח לנפוש בו.
3. הורדת מחירים: להיפטר מהבירוקרטיה, לבצע רפורמות
עד כמה יקר לנפוש בישראל, אין צורך להכביר במלים. זה בא לידי ביטוי במסעדות, בקניות ובעיקר במחירי הלינה. כשלילה בתל אביב מגיע בקלות ל-500 דולר במלון לא יוקרתי במיוחד, ברור לכולם שמשהו צריך להשתנות.
המלונאים מנמקים את המחירים בבירוקרטיה מכבידה, בחוקים מיושנים וברפורמות שיכולות להוביל להוזלה במחיר, דוגמת ארנונה עונתית. הנושא הזה מתנגן לאורך שנים, ולרזבוזוב יש הזדמנות להרים את הכפפה ולגרום לדברים לקרות.
באותה נשימה, יש לטפל בדחיפות במחסור בכוח-האדם, למשל באמצעות הגדלת מכסת העובדים הזרים - סוגיה שכבר עלתה על הפרק, ואף קודמה ונעצרה בעקבות המגפה. העובדים הללו צפויים למלא את הפונקציות שבהן מורגש החסר העיקרי, עבודות תחזוקה וניקיון. המחסור בכוח-האדם משליך גם על המחיר.
4. יותר אירועים: לקדם את התדמית הישראלית
המומנטום שהזכרנו מעלה צריך להיות מנוצל גם לטובת שיפור המוצר התיירותי והנגשתו. מדובר בשיפור המתקנים בישראל, והאדרת שמנו דרך אירועים. כך, למשל, מצעד הגאווה יתקיים בסוף החודש ללא תיירים מחו"ל אמנם, אולם ישודר לכל העולם ויקרין את הדימוי של תל אביב כעיר לבילויים. מרוץ האופניים הג'ירו ד'איטליה, שהתקיים בישראל ב-2018, תרם רבות לתדמיתה של המדינה - ואירועים דומים יוכלו לייצר אפקט דומה.
בתוך סוגיית יוקר הנופש בישראל, משרד התיירות צריך לפצח את הנוסחה לעידוד פתרונות לינה זולים. מבחינת היזמים בתחום, היות שההשקעה בנדל"ן והבנייה יקרה דיה, עדיף לפנות לסגמנט היוקרה, ולגבות אלפי שקלים מהאורחים על כל חדר. לא משתלם להם לבנות מלונות מוזלים, ואולי בצדק.
מענקים לעידוד היזמים, שהמשרד הפעיל בשנים האחרונות, צריכים לשים את הדגש על פתרונות מוזלים לתיירים - ולמשוך לפה את דור ה-Z, שאמור להוביל להתאוששות בתיירות אחרי השנה הקשה.
5. מענקים לחברות התעופה: לשנות את החשיבה
לאורך השנים התכתשו משרדי התחבורה והתיירות על הקרדיט מי מביא לישראל יותר חברות תעופה. לנו זה ממש לא אכפת, וככל שיבואו עוד חברות - התחרות תיטיב עם הנוסעים.
מענקים שהוקצו לעידוד החברות כללו מיליוני דולרים ששולמו להן על פתיחת קווים מיעדים חדשים, וגם על סבסוד לחברות התעופה שנחתו ברמון, על מנת לעודד את התיירות באילת. עבור כל נוסע קיבלו ויקבלו החברות 60 אירו (בלי קשר למחיר ששילם הנוסע).
לפני שנפרדה השרה אורית פרקש הכהן ממשרד התיירות היא חתמה על חידוש הסבסוד הזה, אבל שווה לבחון עד כמה הוא באמת תורם לעידוד התיירות בישראל, או שהוא תורם דווקא לעידוד התיירות במדינות השכנות - משום שרבים מהתיירים שנוחתים ברמון ממשיכים לחופשה בירדן או במצרים. יקר פה, כבר אמרנו.
6. הגדלת התקציב: המבחן האמיתי
מעל לכול ולפני הכול, המבחן האמיתי של שר התיירות יבוא לידי ביטוי בתקציב שהוא יצליח להשיג למשרד. מבחן התקציב יאפשר לא רק לקדם מהלכים של ממש, אלא גם יציב את המשרד במקום הראוי לו.
יריב לוין, שכיהן לפני פרקש הכהן כשר התיירות, הצליח להגדיל את התקציב לשנת 2019 לרמה של 1.2 מיליארד שקל (פי שניים מזה של 2015), בנוסף לחצי מיליארד שקל עבור תקציב השיווק. זהו הרף המינימלי שאליו צריך לשאוף רזבוזוב, והוא יכול לעשות זאת דרך הצגת הפוטנציאל שכלכלת ישראל יכולה להרוויח מהתיירים, כמעט בבחינת כסף על הרצפה - שרק צריך להתכופף ולהרים.
הירושה של פרקש-הכהן
שרת התיירות אורית-פרקש הכהן משאירה לרזבוזוב משרד מאתגר ופעילות הרצופה בכוונות טובות. היא נכנסה לתפקיד לפני 8 חודשים, בתזמון האומלל ביותר ששר תיירות יכול לבקש. כששערי המדינה היו סגורים לתיירים, עוד ממרץ 2020, כשתיירות הפנים נסגרה ונפתחה על פי המגבלות, כשבענף קיים מחסור נוראי בכוח-אדם, עד כדי כך שמלונות לא יכולים לפתוח קומות שלמות, כשהמחירים לחופשה בישראל ממשיכים לשבור שיאים בשעה שנסיעות לחו"ל רלוונטיות פחות למשפחות - כל עוד הילדים מחויבים להיכנס לבידוד עם שובם לישראל.
בתוך כל הכאוס הזה העלה לאחרונה משרד התיירות קמפיין בינלאומי לעידוד התיירות לישראל (שכאמור עדיין סגורה לתיירים). השרה היוצאת גם חתמה על תוכנית מענקים לחברות תעופה שינחתו בנמל התעופה רמון - נושא שנוי במחלוקת - ופעלה לעידוד תיירות הפנים באמצעות קמפיין שעלה לאחרונה בהשקעה של כ-3 מיליון שקל.
הקמפיין הזה כולל גם הבטחה להוזלות במחירי הלינה במסגרת שיתופי פעולה עם המלונאים בערים שנשענות מטבען על תיירי החוץ (תל אביב, ירושלים, חיפה, נצרת וכד').