גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את החוקרת שקראה 170 אלף הודעות וואטסאפ

ד"ר מיכל מרמורשטיין בדקה כ־170 אלף הודעות וואטסאפ כדי להבין למה נקודה בסוף משפט זה סימן לאסרטיביות, למה כשמישהו מבטל את הווי הכחול אנחנו יוצאים מדעתנו, ובשביל מה בעצם אנחנו צריכים אימוג'יז

מיכל מרמורשטיין / צילום: אורן מרמורשטיין
מיכל מרמורשטיין / צילום: אורן מרמורשטיין

"וואטסאפ לא הגיע עם ספר הוראות", צוחקת ד"ר מיכל מרמורשטיין מהחוג לבלשנות פונקציונלית באוניברסיטה העברית. "אין שום סמכות שאומרת לנו מה נכון או לא נכון, זו לא תקשורת רשמית ולא תקשורת פומבית. אנחנו אפילו לא עוברים שום תהליך סוציאליזציה מסודר לכתיבה בו, לעומת כתיבת מכתב או מצגת או הרצאה. יש לנו רק את הפידבק של מי שאנחנו מתקשרים איתם, וגם הוא מועט ומרומז".

מה זאת אומרת מועט ומרומז?
"למשל, כשאנחנו מדברים פנים אל פנים, חיוך הוא אחת הדרכים שלנו להביע הסכמה או אהדה. זו במידה רבה גם הפונקציה של חחח בשיחת וואטסאפ. לכן אנחנו זקוקים לחחחחחחח ארוך במיוחד כדי להראות שצחקנו. לעומת זאת, חח קצר יכול להיות אפילו שלילי, הוא שואב את המשמעות שלו מהניגוד, אם אני רוצה להגיד למשל שזה רק קצת מצחיק, רק חמוד. באמצעות מספר הח' אפשר לומר איפה אנחנו במנעד של חמוד, מגניב לאללה או ממש הפיל אותי לרצפה".

זה משתנה משיחה לשיחה?
"בהחלט, לפעמים השינוי מתרחש ממש תוך כדי השיחה. למשל אם פנית אליי כד"ר מרמורשטיין, וכשעניתי לך חתמתי 'מיכל', בפעם הבאה אולי תפני אליי בשמי הפרטי או בכלל תגיעי ישר לעניין. בשיחה אחת אנחנו יכולים להתחיל במשהו שדומה למייל ולעבור למשהו שדומה לוואטסאפ.

"ויש גם השפעה של המשתמשים. לאותה השיחה יכולים להגיע אנשים מרקעים שונים, מגילים שונים, מרמות ניסיון שונות עם המדיום הזה ועם אמצעי תקשורת אחרים. הרבה מבוגרים כבר מכירים היטב את הוואטסאפ, אבל הם מושפעים מהניסיון שלהם בכתיבה רשמית יותר.

"בעבר למשל תלמידים היו פונים למרצים באופן רשמי יותר, ופותחים ב'ד"ר שלום', היום חלקם מתחילים ב'הי' פשוט. זה הבדל סגנוני שמשקף גם פער בין הדורות, אבל נראה שלפרקטיקה היומיומית של כתיבה בוואטסאפ יש תפקיד מכריע כאן".

איפה עובר הגבול?
"זה תלוי במטרה של בני השיח. אם המטרה שלי היא לייצר קרבה אז השימוש בשפה הנהוגה בוואטסאפ ישרת אותי. אבל בהקשרים פורמליים, למשל אם אני כותבת ערעור חניה על דוח, אין בזה טעם. זה לא ישיג את המטרה".

קורה גם המצב ההפוך? וואטסאפ מכיל אלמנטים של שפה כתובה, הוא יכול לשפר את יכולות הניסוח?
"מחקר שנעשה בגרמניה מלמד שבני נוער דווקא יודעים להבדיל בין הקשרים שונים של כתיבה. במחקר הזה נבחן הפיסוק שלהם במטלות בית הספר לעומת הפיסוק בהודעות ווטאסאפ. מתברר שהם משתמשים בו בצורה שונה מאוד, כלומר הם יודעים להתאים את האמצעים למטרה התקשורתית. אבל באופן כללי יותר יש להניח שקיימת זליגה כלשהי מהדפוסים השימושיים ביותר, כמו וואטסאפ, לפלטפורמות כתובות שאנחנו פחות מיומנים בהן, וממילא יש היום נטייה לכתיבה פחות פורמלית מבעבר".

"הווי הכחול לא מבטיח כלום"

ד"ר מרמורשטיין, שבדקה במסגרת המחקר שלה כ-170 אלף הודעות בין בני 20 עד 40, מסבירה שיש ייחוד לדיאלוג הוואטסאפי. "זו צורת תקשורת היברידית", היא מסבירה, "שאינה שפה מדוברת ואינה שפה כתובה, אך היא שואלת רכיבים משניהם. אלה חבלי לידה של כלי תקשורת חדש, ובעתיד השיח בוואטסאפ לא יהיה הלחם של שני סוגי התקשורת הוותיקים יותר, אלא הוא עצמו. כיום השיח קרוב יותר לשיחה המדוברת, במיוחד כשמדובר בהודעה שנענית מיד. זו מסגרת שמזמינה דיאלוג, גם מבחינת העיצוב והממשק. זאת לעומת תקשורת במייל או בפייסבוק, שהיא א-סינכרונית, ונענית בזמנים אחרים".

האם זה ישתנה? לדברי מרמורשטיין, שיח כזה מתקבע במעין משא ומתן בין הטכנולוגיה לבין האדם. "היו שטענו כי בני האדם נתונים למעין מרות של הטכנולוגיה, אבל תמיד יש משחק בין האדם למכונה. בסוף השימוש יתאפיין בצורה הכי יעילה ונוחה שאנחנו נמצא שהמכונה מאפשרת".

אף שנדמה שהוואטסאפ הוא מעין הכלאה של השפה המדוברת והכתובה, יש כמה אלמנטים שייחודיים לו. אחד מהם הוא האימוג'יז, הגיפים והמימים. "כל הדברים הללו יוצרים את מה שאנחנו קוראים לו האקולוגיה הסמיוטית של הוואטסאפ" (האמוג'יז, התמונות, הסרטים וכדומה והיחסים ביניהם - ג"ו), זאת לעומת האקולוגיה הסמיוטית של שיחה מדוברת, למשל, שיש בה עוצמת קול ואינטונציה ושפת גוף והבעת פנים. לפעמים הסיגנל הכתוב לא מספיק עשיר לאפשר פרשנות. אז יש מי שמשתמש בהמון אימוג'יז, ואחר בהרבה סטיקרים, ויש כאלה שיכתבו חחחח".

ומה למדתם על אמממ וחחח?
"המשתמשים לוקחים סימנים מהשיח הדבור לוואטסאפ ועושים עליהם מניפולציה. אמממ בשפה מדוברת הוא ממלא מקום בעודנו מחפשים את המילים. בשפת הוואטסאפ הוא נועד לאותת במפורש שאני מתלבטת או חושבת על הנאמר ברצינות רבה. אני מבינה אינטואיטיבית שבשיחה דבורה כנראה הייתי אומרת כרגע אמממ, ואני עושה לזה איזושהי הגירה".

הוואטסאפ אולי מזמין אותנו לדיאלוג, אבל הוא לא בדיוק שיחה חיה במובנים של זמן ומרחב. כאן נכנס גם המתח בין הציפיות של המשתתפים בו. "אנחנו מוצאים התנגשויות", אומרת מרמורשטיין, "זה במיוחד בולט כשמדברים על רמת הזמינות והנוכחות בשיחה, שמתבטאת במהירות התגובה. כשאנחנו שולחים הודעה שחשובה לנו, אנחנו מאוד עסוקים בשאלה מתי נקבל עליה תשובה, אבל אין לנו שום דרך לדעת. יש לנו כלי עזר כמו הווי הכחול או החיווי 'X מקליד', אבל זה לא מבטיח כלום, וגם רבים היום מבטלים את האפשרות האלה. אז אנחנו מוצאים את עצמנו עושים כל מיני חישובים כדי להבין מתי סביר שיענה ומתי התשובה כבר מתעכבת באופן חריג".

ואז רבים מאיתנו משתמשים בסימן השאלה האגרסיבי (??????).
"הסימן הזה אומר שחשבתי שאנחנו באינטראקציה כמו־שיחתית, ואם שאלתי משהו אז מגיעה לי תשובה. אבל לא תמיד הצד השני חושב כמונו, וזה יכול להוביל להתנגשות".
כדי לוודא שהצד השני איתנו כאן ועכשיו משתמשים נותנים מעין סימן פתיחה, כמו "הי". כך הם מצהירים שהם זמינים, וברגע שהם נענים במחווה דומה הם משיגים זמינות גם בצד השני. "אם למישהו חשוב מאוד לנהל כרגע שיחה סינכרונית, אז הוא ישתמש ב'הי' או 'יש לך דקה?' כדי לקבל התחייבות לזה. אבל גם פה, מישהו יכול להיענות לנו ואז להיעלם. זה מכניס מתח, אין מה לומר. אין לנו את כל המידע שהיינו רוצים שיהיה לנו לגבי הנוכחות של הצד השני בשיחה. במקרים קיצוניים נגיד משהו כמו 'בבקשה תהיה איתי', אבל זה חריג, כי הוואטסאפ מטבעו נועד לאפשר מקביליות. אנחנו רוצים גם את מחויבות הצד השני וגם את החופש שלנו, וזה מעסיק אותנו מאוד. זו אחת הבעיות הלא פתורות של סוג האינטראקציה הזה".

מה לגבי סיום שיחה?
"אם נקלענו לשיחה שמורגשת בה התחייבות להיות סינכרוניים, אז צריך להתיר את ההתחייבות, ויש פרקטיקות סיום שיחה מסודרות, כמו 'טוב, מאוחר, אני צריכה לזוז'. גם אם לאט לאט יורד הקצב ומגיעות הודעות סגורות, זה כנראה הסוף".

אבל למרות המתח שמרמורשטיין מדברת עליו, לדבריה, כששני משתתפים מדברים בוואטסאפ לפעמים הם גם מתחילים להידמות. "אנחנו רואים את זה קורה באורך ההודעות. אם אדם אחד שובר את הטקסט להודעות רבות, השני לא יכתוב מגילות כי זה יפגע בזרימה. זה יכול לקרות גם עם מאפיינים אחרים, אבל ממש לא בהכרח. אני למשל מתכתבת עם אנשים שמשתמשים לא מעט בחחחח או באימוג'ים או גיפים, וזה לא גורם לי להשתמש. כל אחד מחצין כך את הסגנון שלו, את הזהות שלו. גם לכל אחד יש אוסף של אימוג'ים שהוא משתמש בהם המון והם ברירת המחדל עבורו, ובאחרים הוא לא משתמש בכלל".

ומה לגבי הנקודה בסוף משפט? גם היא מאפיינת אותנו?
"יש אנשים שפשוט לא נוח להם בעין לראות משפט בלי נקודה. אבל בוואטסאפ התפקיד שלה משתנה. משום שהמעבר בין הודעות מאותת על סיום ותחילת משפט חדש, היא למעשה כבר לא נדרשת. אבל יש שסבורים שהיא מאותתת על אסרטיביות למשל. הרבה פרשנויות ניתנות להלבשה על הנקודה הזאת. לפעמים היא מתפרשת ככעס או חוסר פתיחות".

אם אציג לך את דפוסי השימוש של אדם בוואטסאפ, תוכלי לומר לי משהו על הדמוגרפיה שלו?
"יש לנו כל מיני דעות קדומות, על אנשים שכותבים באורך מסוים ובמשלב מסוים, שמשתמשים באימוג'יז מסוימים, בצבעים מסוימים. אבל אם יש לי סטריאוטיפ על האופן שבו אנשים משתמשים בוואטסאפ, זה לא אומר שאני צודקת. למשל, יש אמירה שאימוג'יז רבים מעידים על ילדותיות - לי יש קולגות באוניברסיטה שמשתמשים בהם. זו מערכת סובייקטיבית מאוד. אנחנו לא מצליחים להתמודד עם המגוון, אז יוצרים סטריאוטיפים. אבל יכול להיות שהם רק בעינינו ולא בעיני אחרים".

וספר בוואטסאפ, כבר קראתם?

שפת הוואטסאפ כל כך מזוהה עם בני הנוער היום, עד שלאחרונה אף יצא ספר בפורמט הזה. את "שגרה שבורה", שכתבה אשכר ארבליך־בריפמן, המוכרת מסדרת ספרי הנוער "וינטר בלו, ילדת פיות", צורכים הקוראים באפליקציית BookApp, שנראית ומתנהגת כמו סדרה של שיחות וואסטאפ.

"כתבתי באופן שנראה לי טבעי, הרי גם אני משתמשת בוואטסאפ", מספרת ארבליך-בריפמן. "הדמויות שלי לא עושות חחח כל כמה מילים, וכן, הוספתי נקודה בסוף כל משפט, עד שקוראים אמרו לי שזה לא טבעי".

ממשק הספר "שגרה שבורה" והסופרת אשכר ארבליך־בריפמן / צילום: אלעד גרשגורן

בספר היא גם משתמשת באימוג'יז ותמונות, כיאה לוואטסאפ. "היה לי מאוד כיף עם האימוג'יז והתמונות, הם נתנו לי מרחב הבעה. ניסיתי להשתמש בהם בדיוק בכמות שתיתן את התחושה הטבעית, ועדיין תעשיר את הסיפור. בחרתי אפילו באימוג'י של תמנון סגול שיהיה ייחודי לספר. ידעתי הוא שיעורר רגש אבל לא תכננתי בדיוק איזה, זה צמח מתוך העלילה".

כל השיחות בסיפור הן שיחות סינכרוניות. הייתה לך מחשבה לתת לדמויות לקפוץ בין שיחות במקביל?
"מבחינה טכנית זה מאוד מבלבל את הקורא ולכן ויתרנו על זה, למרות שכך זה בחיים. גם את השהות בין הודעה למענה קיצרנו מאוד, לעומת שיחת וואטסאפ אמיתית, לקצב שיותר מתאים לקורא. כן עיכבנו מעט את התשובה כשרצינו להראות מבוכה או לתת לקורא תחושה שלוקח לדמות זמן לעכל את הדברים, אבל רק בשבריר שנייה, כי אחרת הקוראים התחילו לחשוב שזה באג".

לכל שיחה היה סיום מובהק. כל הדוברים נפרדו רשמית. זה לא ככה בחיים.
"הוספנו ממש סימן ברור להראות ששיחה נגמרה, כי אחרת חלק מהקוראים הרגישו שהסוף תוקף אותם במפתיע. המיקום בסיפור משפיע על הציפיות".

המטרה הייתה לחבר לקריאה בני נוער?
"כן, או לתפוס אותם ברגע שבו פחות מתאים להם לשקוע בספר שלם. והם מאוד התלהבו. יש בזה משהו ממכר. כשאת גולשת לך ממילא בוואטסאפ את דוגמת שיחה, ואז עוד שיחה, ואז רק עוד שיחה. לא אכתוב בפורמט הזה ספר פנטזיה. והיו מי ששאלו אותי איפה הפיות, אבל זה פחות מתאים".

עוד כתבות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים