מנכ"ל פלסאנמור ד"ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח"צ
הבורסה בת"א עדיין מקבלת בהתלהבות חברות טכנולוגיה צעירות אך נטולות הכנסות כמעט, לעיתים אף כאלה הנושאות הערת עסק חי. דוגמה בולטת לכך היא חברת פלסאנמור (Pulsenmore) שפיתחה ומשווקת מכשירי אולטרהסאונד לשימוש ביתי, שהשלימה הנפקה ראשונית וגייסה בסוף השבוע שעבר 137 מיליון שקל. לאחר זינוק ביום המסחר הראשון, החברה נסחרת בשווי של כ-800 מיליון שקל.
הגיוס האחרון של פלסאנמור נערך במרץ 2020 לפי שווי של 30 מיליון דולר - 83% מתחת למחיר ההנפקה הנוכחי. במילים אחרות שווי החברה לצרכי גיוס ההון הוכפל פי 6 בתוך קצת יותר משנה. זאת, לחברה שטרם רשמה הכנסות ואשר צברה הפסדים של 24 מיליון שקל מאז נוסדה, ואשר רואי החשבון שלה מציינים בדוחות כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי.
שינויים בבריאות הדיגיטלית
ההבדל המשמעותי בשווי הגיוס ההוא וההנפקה הנוכחית, מוסבר בשינויים שעברו על תחום הבריאות הדיגיטלית בתקופת הקורונה, שהדגישה את חשיבות הנושא והזניקה את ההטמעה של המוצרים במערכת הבריאות ולכן גם את שוויי החברות, וכן בהסכם שחתמה החברה עם קופת חולים כללית - נכון להיום הלקוח היחיד של פלסאנמור.
כללית הזמינה 20 אלף יחידות של המוצר תמורת 6 מיליון דולר, במסגרת הסכם פיילוט בין החברה לבין הקופה ונראה שהשוק מעריך שמה שטוב לכללית, יהיה טוב גם לחברות שירותי בריאות נוספות.
המוצר ישווק תחילה לנשים בהריון, שמעוניינות לעקוב אחר התינוק ולוודא שהוא בטוח במהלך ההריון. בהמשך ניתן יהיה להשתמש באותה הטכנולוגיה גם למטרות נוספות. כללית יצאה בקמפיין פרסומי מאסיבי למוצר במקביל להנפקה. עבור הקופה, מדובר במוצר שממצב אותה כחדשנית ושירותית מול הלקוחות שלה, בעודו חוסך ביקורים מיותרים במיון נשים במהלך ההריון. המוצר של פלסאנמור מאושר לשיווק באירופה והוגש לאישור ה- FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין, המכהן כמנכ"ל החברה, אשר בעבר ייסד את חברת מדיגוס שפיתחה מערכת לניתוחים זעיר פולשניים לטיפול במחלת הצרבת. בין המשקיעים הראשונים בפלסאנמור נמצאים מספק גניקולוגים מוכרים, ביניהם שלמה משיח, ישראל מייזנר, יעקב אשכנזי, וולף יוטיאן ואלפרד אבו חאמד. משקיעה מוקדמת נוספת בחברה היא תאגיד פוג'יפילם, הפעיל גם בתחום ההדמיה.
הראשונה לזהות את הפריחה
אגב, מדיגוס, החברה הקודמת שהקים זוננשיין, אשר פיתחה מערכת לניתוחים זעיר פולשניים לטיפול במחלת הצרבת, לא הצליחה לבנות הכנסות משמעותיות, ומאז שנרשמה למסחר בנאסד"ק באמצע 2016, איבדה המניה 97% מערכה ונסחרת לפי שווי של 41 מיליון דולר.
פלסאנמור, שזיהתה מוקדם יחסית את הפריחה הצפויה בתחום הבריאות הדיגיטלית והרפואה מרחוק ובבית, הסבירה בתשקיף ההנפקה כי ישנן חברות אחרות המייצרות מכשירי אולטרסאונד ניידים, אך לא לשימוש עצמי של מטופלים, וחברות אחרות מייצרות מכשירי אולטרסאונד לשימוש מטופלים, אך "לשם שעשוע" לצילום העובר והתיידדות איתו, אך מוצרים אלה אינם ברמה רפואית.