גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרכז טאוב: שיעור העוני צפוי לגדול ולשוק העבודה ייקח שנים להתאושש

דוח שמפרסם היום מרכז טאוב מציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021 בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו ● הנפגעים המרכזיים מהמשבר: הצעירים, המבוגרים והתלמידים החלשים

אבטלה בתקופת מגפת הקורונה / צילום: כדיה לוי
אבטלה בתקופת מגפת הקורונה / צילום: כדיה לוי

ייקח שנים להחזיר את שוק האבטלה לרמה שהייתה טרם משבר הקורונה, בין היתר לאחר שמדיניות החל"ת שהונהגה החלישה את הקשר בין עובדים ומעסיקים; שיעור העוני צפוי לגדול; התלמידים החלשים נחלשו יותר בתקופת המשבר; רק 80% מהתקציב להתמודדות עם משבר הקורונה נוצלו; וכדי להחזיר את יחס החוב-תוצר לרמתו ב-2019 יידרש עשור של גירעונות נמוכים ושיעורי צמיחה גבוהים - כך עולה מדוח שמפרסם היום (ד') מרכז טאוב המציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021.

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, משרטט בדוח תמונה רחבה של מצב המדינה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו.

הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גבוה, עם הצורך לייצב את שוק העבודה ולעזור לעובדים רבים שנפלטו ממנו ועם מערכת חינוך משתנה, ולהכריע בשאלת תוספת המשאבים למערכת הבריאות ובמגוון שאלות נוספות. עם זאת, מהדוח עולה כי אף שישראל ספגה מכה קשה בשנת 2020, הפגיעה הייתה פחות קשה מהמצופה והיא תוכל להתאושש בתוך מספר שנים. מעבר לכך, חרף הפגיעה בשוק העבודה פריון העבודה דווקא עלה.

על פי הדוח, הגם שהתוצר לנפש ירד במידה ניכרת, הוא צפוי לעלות ולסגור את הפער. התוצר לנפש בשנת 2020 ירד ב-4.2% במקום גידול צפוי של 1.2%. להערכת פרופ' וייס, ההתחסנות נגד הקורונה והיציאה מהמגפה יאפשרו לישראל לסגור את רוב הפער בשנים הקרובות, והתמ"ג צפוי לעלות ב-6.5% בשנת 2021 וב-5.8% ב-2022. הניתוח האמור מתיישב גם עם ההערכות של משרד האוצר ובנק ישראל.

התעסוקה נפגעה אך פריון העבודה עלה

להערכת פרופ' וייס, כדי להחזיר את יחס החוב-תוצר לרמתו ב-2019 יידרש עשור של גירעונות נמוכים ושיעורי צמיחה גבוהים. "הגירעון בישראל גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, והחוב הלאומי נמוך יחסית. אולם הגידול בגירעון והירידה בתמ"ג העלו את יחס החוב-תוצר ב-2020 ל-72%, והשנה הוא צפוי לגדול אף יותר", צוין בדוח.

עוד על פי בדיקת מרכז טאוב, רק 80% מהתקציב להתמודדות עם משבר הקורונה נוצלו. בדוח צוין, כי שיעור הניצול הנמוך של תוכנית ההאצה ופיתוח המשק ושל תוכנית ההמשכיות העסקית עלול לעכב את יכולתה של הכלכלה להתאושש ולהגביל מנועי צמיחה עתידיים.

בצד התעסוקה, עולה מהדוח כי הגם ששוק העבודה ספג פגיעה קשה, פריון העבודה עלה. במהלך המגפה צנח משמעותית מספר שעות העבודה בכל ענפי המשק מלבד בהיי-טק. הייצור, לעומת זאת, לא ירד באותו היקף, ובשום חודש ההפסד לא עלה על 8% מן הייצור ב-2019, ופריון העבודה עלה בכל רמה טכנולוגית. המשמעות היא שהייצור הפך יעיל יותר, והמרוויחות הגדולות ביותר היו דווקא התעשיות המסורתיות.

בדוח צוין, כי שיעור האבטלה אמנם יורד אך ייקח שנים להחזירו לרמה שהיה בה טרם המשבר. שנת 2020 הסתיימה עם שיעור אבטלה גבוה, מעל 16%, שעומד כבר כעת 5.4% (נכון למחצית השנייה של מאי). שיעור זה צפוי עוד לקטון בשנתיים הקרובות, אך יעבור זמן רב עד שיחזור לשפל ההיסטורי שהיה בו ב-2019 (3.8%).

עוד עולה מהדוח כי אקדמאים נפגעו פחות מהמשבר בזירה התעסוקתית, לעומת מי שאינם אקדמאים והצעירים והמבוגרים נפגעו מאוד. שיעור האבטלה בשיא הסגר הראשון עמד על 27% בקרב אקדמאים, לעומת 41% בקרב מי שאינם אקדמאים. גם עובדים צעירים (18-29) נפגעו מאוד, משום שעסקו בעבודות זמניות או בתחומים שנפגעו יותר (כמו מלצרות), וגם העובדים המבוגרים ביותר (מעל 65) חוו פגיעה קשה, כנראה בגלל השתייכותם לקבוצת שנמצאת בסיכון גבוה לחלות בקורונה.

גם עובדים מהאוכלוסייה החרדית נפגעו מאוד במשבר. על פי הדוח, קבוצת הגברים החרדים ספגה פגיעה קשה, אך גם נשים חרדיות נפגעו מאוד למרות רמת ההשכלה הגבוהה יותר שלהן, וזאת עקב שיעורים גבוהים של עובדות במשרה חלקית בקרבן. בקרב ערבים, לעומת זאת, שיעורי האבטלה מאז חודש יוני נמוכים יותר מאשר בקרב יהודים לא חרדים - בשל החזרה לפעילות בענף הבנייה עבור גברים ערבים, ורמת ההשכלה הגבוהה והתעסוקה הנרחבת במגזר הציבורי בקרב נשים ערביות.

מבצע חיסונים מוצלח, קטיעת ההדבקות פחות

בתחום הבריאות צוין בדוח כי ישראל הציגה הישגים מרשימים, אך היו גם כמה כישלונות ונותרת השאלה אם הקצאת המשאבים שנוספה למערכת לשם התמודדות עם משבר הקורונה תימשך. מספר הנדבקים לנפש בישראל היה מהגבוהים ב-OECD, כאשר עד ל-9 ביוני 2021 נדבקו כמעט 10% מאוכלוסיית המדינה וישראל הייתה המדינה המפותחת הראשונה שחוותה גל שני של מגפת הקורונה. בספטמבר, בשיאו של הגל הזה, שיעור ההדבקה הכללי לנפש בישראל היה הגבוה במדינות ה-OECD.

עם זאת, שיעורי התמותה מקורונה בישראל היו נמוכים מהצפוי לנוכח רמות ההדבקה הגבוהות. זאת, משום שהאוכלוסייה המבוגרת מהווה אחוז קטן מכלל האוכלוסייה (כ-8% לעומת קרוב ל-13% ב-OECD). בנוסף, מקרי ההדבקה מיולי 2020 ועד סוף השנה התרכזו בעיקר בקבוצת בני 20-55, שהסיכון לתמותה בה קרוב לאפס. אילו תאמו שיעורי ההדבקה את מבנה הגילים של ישראל, התמותה במדינה הייתה גבוהה בכ-30%.

על פי הדוח, כישלונה של ישראל בהגבלת שיעורי ההדבקה השפיע על התמותה. להערכת פרופ' וייס, אם שיעורי ההדבקה היו דומים לשיעורים במדינות כמו איטליה ואנגליה, היו ניצלים כ-600-900 בני אדם (18%-27% מכלל המתים) עד סוף 2020.

באשר למבצע החיסונים צוין בדוח כי הוא היה "מהיר ומוצלח". בחודשיים הראשונים למבצע מעל 90% מבני ה-70 ומעלה וכ-80% מבני 50-70 קיבלו לפחות מנת חיסון אחת. בזכות מבנה הגילים של האוכלוסייה חוסנו רוב המבוגרים, אך יהיה קושי להגיע לחסינות עדר כל עוד הילדים - 35% מהאוכלוסייה - לא יחוסנו.

שיעורי העוני ואי השוויון צפויים לגדול

עוד עולה מהדוח כי שיעורי העוני ואי השוויון צפויים לגדול. בשנת 2020 גדל תקציב הרווחה ב-42%, ומספר מקבלי קצבת אבטלה גדל פי 13. כאשר תקופת הזכאות לדמי אבטלה של מי שאינו עובד בגלל מגפת הקורונה יסתיים צפוי גידול בשיעורי העוני ואי השוויון, לפחות בשנים הקרובות. נזכיר, כי שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע כי החל מיולי יופסקו תשלומי דמי האבטלה הגורפים למובטלים וחל"תניקים מתחת לגיל 45 (בניגוד לתכנית של שר האוצר הקודם להאריך את התשלומים עד סוף השנה לכלל המובטלים מעל גיל 28).

בתחום החינוך עולה מהדוח כי רוב המורות מעידות שההוראה מרחוק השפיעה עליהן לטובה, ופגעה בתלמידים החלשים. תלמידים רבים, בעיקר ערבים, חווים מחסור חמור במשאבים ראויים ללמידה מרחוק.

בשורה התחתונה, בעקבות משבר הקורונה התלמידים החזקים התחזקו, והחלשים נפגעו. "המורות מעידות פה אחד: ההוראה מרחוק מקדמת תלמידים חזקים ופוגעת בתלמידים חלשים, ואף יותר מכך בתלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך", צוין בדוח.

שיא שלילי - יחס מספר ילדים לאנשי צוות בגנים

באשר לגיל הרך צוין בדוח כי מעל 11% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים בני 6 או פחות, וישראל שוברת שיאים שליליים ביחס בין מספר הילדים למספר הגננות ולמספר אנשי הצוות בגנים, ומחזיקה בשיא ההשתתפות של ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך. יותר ממחצית מהילדים מגיל לידה עד שנתיים נמצאים במסגרות חינוך לגיל הרך, 31% מהם בני פחות משנה, לעומת 35% ו-9% בהתאמה במדינות ה-OECD. שיעור בני 3-5 במסגרות עומד בישראל על 99% (לעומת 87% ב-OECD). משך השהות במסגרות בישראל מגיע ל-40 שעות שבועיות ואף יותר, ולכן איכות המסגרות היא בעלת חשיבות מכרעת.

למרות נתונים אלה, ההוצאה הציבורית לילד במערכת החינוך לגיל הרך היא מהנמוכות ב-OECD. היחס בין מספר הילדים למספר אנשי הצוות בגנים גבוה מאוד - כ-5 אנשי צוות ל-29 ילדים בממוצע - יחס נמוך ב-23% מן הממוצע במדינות אחרות.

בנוסף ישראל מחזיקה בשיא נמוך במספר הגננות: 45% מאנשי הצוות בגנים הם סייעות, שרמת השכלתן נמוכה, ורק 34% גננות - השיעור הנמוך ביותר בהשוואה למדינות אחרות.

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים