פרות ברפת. משרד החלקאות מצוי בניגוד ענייניים בנושא זכויות חיות המשק / צילום: איל יצהר
יוזמה חדשה של עמותת תנו לחיות לחיות קוראת להקמת רשות לאומית להגנה על בעלי חיים אשר תרכז את כל הסמכויות הנוגעות לזכויות בעלי חיים בישראל במקום המצב הקיים שבו הן מפוזרות במשרדים שונים. הקמפיין שהתנהל במהלך מערכת הבחירות האחרונה צבר עד כה למעלה מ-100 אלף חתימות.
הצעת חוק להקמת הרשות הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת על ידי חבר הכנסת מיש עתיד יוראי להב הרצנו. זאת לאחר ששלושה ראשי מפלגות התחייבו לקדם את הרעיון של הקמת רשות לאומית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים - יש עתיד, תקווה חדשה ומרצ. עם זאת, בסופו של המשא-ומתן על הקמת הממשלה לא היה זכר בהסכמים הקואליציוניים להקמת רשות. המקום היחיד שבו מוזכרים בעלי החיים הוא באופן כללי מאוד בקווי היסוד שנקבעו לממשלה בהם נכתב כי "הממשלה תפעל להגנה על בעלי חיים".
במקביל לקידום היוזמה להקמת רשות, מזה כשנה עוסק צוות בין-משרדי במשרד ראש הממשלה בבחינת מצב ההגנה על בעלי החיים בישראל. הצוות ערך לאחרונה דוח בן 60 עמודים הכולל המלצות אופרטיביות, כאשר תפיסת הגורמים המעורבים היא שיש לבצע "טיפול שורש" ולקבוע מבנה חדש תוך מתן כלים לבצע את האכיפה. הדוח טרם הגיע לאישורה של הממשלה החדשה.
הצוות הוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת 2015 שהביאה עמה בשורה וציפייה לבעלי החיים אך ביצועה נכשל. מאז חלפו 5.5 שנים, נושאים רבים לא הוסדרו והחלטות אופרטיביות לא בוצעו. הצוות, אותו הוביל סמנכ"ל אגף פנים תכנון ופיתוח ליאור פרבר במשרד ראש הממשלה, ניסה ללמוד מטעויות העבר, בחן חלופות אפשריות לשינוי מיקום המשרד האחראי לקיום החוק, שהיום נמצא במשרד החקלאות. במסגרת הדוח יש המלצה לתיקוני חקיקה, שינויים רגולטוריים והקמת יחידת חקירות מרכזית בטיפול בבעלי חיים.
משרד החלקאות מצוי בניגוד עניינים
מאז חוקק חוק צער בעלי חיים לפני 25 שנה קיימת טענה כי משרד החקלאות נתון בניגוד עניינים מובנה בכל הנוגע לחיות במשקים. זאת מאחר ומדובר במשרד כלכלי הדואג לחקלאים ואינטרסים אלו מתנגשים עם הגנה על בעלי החיים במשקים ובמשחטות.
עד היום לא הותקנו כל התקנות להסדרת תנאי החזקת בעלי חיים במשקים והתעשייה היא שקובעת את הסטנדרט בשטח. עם כינונה של הממשלה הקודמת ביקשה השרה להגנת הסביבה דאז גילה גמליאל מהליכוד לקבל את סמכויות חוק צב"ח. בכנס שנערך על ידי עמותת אנימלס לפני הבחירות האחרונות אמרה גמליאל כי משרד החקלאות מצוי בניגוד עניינים עמוק ויש להעביר את הסמכויות מהמשרד. במשרד החקלאות אומרים כי בריאות הציבור קשורה בקשר הדוק לבריאותם של בעלי החיים וכי משרד החקלאות הוא המקום היחיד המתאים לאזן בין כל השיקולים.
לדברי שירה הרצנו מעמותת אנימלס, "משרד החקלאות משרת את הלובי החקלאי ואת תעשיית החי ומפקיר את בעלי החיים. הפתרון המוצע הוא להעביר את הסמכויות לביצוע החוק ולאחד אותן תחת המשרד להגנת הסביבה".
אחת הבעיות הקיימות היא תת אכיפה. דוח שנערך בדצמבר 2020 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי בין השנים 2015 ועד ליוני 2020 נפתחו במשטרה 1,982 תיקי חקירה בעבירות הקשורות להגנה על בעלי חיים ונכון ליוני 2020 - 82% מהתיקים נגנזו. במשרד החקלאות נפתחו 523 תיקים והוגשו 58 כתבי אישום.
לדברי עו"ד יוסי וולפסון המתמחה בזכויות בעלי חיים, "הבעיה היא שרוב התיקים לא מגיעים לבתי משפט. הם נסגרים במשטרה ובמשרד החקלאות. כשיש התעללות בבעלי-חיים בגוף ממוסד - משק חקלאי, משחטה, חנות חיות - התיק כמעט תמיד נסגר. ככל שההתעללות שיטתית יותר- כך יש פחות אכיפה".
אחת הסוגיות שנדונה בדיוני הוועדה הבין-משרדית הייתה היא האם נכון להעביר את האחריות על ביצוע חוק צב"ח ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. במסגרת היוזמה להקמת הרשות הלאומית לבעלי חיים מוצע כי הטיפול יועבר למשרד להגנת הסביבה בראשו עומדת כעת השרה תמר זנדברג ממרצ. השר החדש במשרד החקלאות הוא עודד פורר מישראל ביתנו. טרם ידועה המלצת הצוות באשר למיקום החוק תחת משרדי הממשלה והממשלה החדשה היא שתכריע.
סבל רב לחיות המשק
פעילי זכויות בעלי חיים טוענים שהתנאים הקיימים היום להחזקת בעלי חיים לא עומדים בתנאים הכלליים שנקבעו בחוק צער בעלי חיים ותקנות ספציפיות לא מותקנות. אפרוחים הבוקעים במדגרות עוברים סלקציה, הזכרים נשלחים להשמדה והנקבות ימכרו ללולים שם ייכלאו לכל חייהן בכלוב מתכת קטן בגודל של דף 4 A יחד עם עוד 2-3 תרנגולות. לפי דוח של עמותת אנימלס, כ-94% מתצרוכת הביצים בישראל מגיעה מתרנגולות המוחזקות בכלובים אלו בהם אין להן יכולת לעמוד בנוחות, ללכת או לגעת בקרקע.
בישראל אין תקנות שיגדירו באופן ברור ומפורש מהם תנאים ראויים להחזקת התרנגולות. לפי הדוח של אנימלס, בעולם קיימת מגמה ברורה להפסיק את השימוש בכלובים בלולים. סוגי לולים הקיימים בישראל נאסרו לשימוש ב-37 מדינות בעולם ותאגידים כמו נסטלה, יוניליוור וברילה התחייבו להפסיק את השימוש בביצים מלולי כלובים. כך, למשל, בשוויץ 100% מייצור הביצים הוא ללא כלובים ובגרמניה (אחת מיצרניות הביצים הגדולות באירופה) 94%. זאת, בזמן שבישראל רק 6% מהביצים מגיעות מלולים ללא כלובים.
גם בתחום הבקר, נגרם סבל רב לבעלי חיים - רוב הבשר הטרי מקורו בעגלים חיים המיובאים מאירופה ואוסטרליה לשם שחיטתם בישראל. העגלים עוברים מסע שאורך ימים ולעיתים שבועות בצפיפות קשה, טלטולים ופגיעות שמגיעות למוות.
עמדת משרד ראש הממשלה הייתה עד היום כי יש לבטל את המשלוחים החיים אך הצעות חוק שהוגשו לביטולם במהלך השנים האחרונות לא עברו את שלב החקיקה.
יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות, מספרת כי הפעילים עומדים חסרי אונים מול מערכת אטומה במשרד החקלאות. היא מספרת על אדישות במשרד החקלאות לסבל של בעלי חיים ועל מקרה שנלחמה למען פרה שנותרה משותקת לאחר המלטה בצפון, וסבלה שלושה ימים בלי יכולת לזוז: "ניסינו להניע את משרד החקלאות לטפל בה ולהפחית את סבלה. לקח למשרד החקלאות שלושה ימים להגיע להמית את הפרה כשהיא בסבל שאין לתאר. כמוה, יש עשרות מקרים בחודש. זה לא צריך להיות ככה". גם ריקי בצרי, מייסדת ויו"ר עמותת S.O.S, מספרת כי "הרשויות מטרטרות אותנו בין המשטרה לווטרינר העירוני ומשרד החקלאות. צריך רשות נפרדת להגנה על בעלי החיים שתרכז את כל הטיפול בנושא ותשים לנגד עיניה את הפחתת סבלם של בעלי החיים חסרי הישע".
פיזור סמכויות האכיפה בין הרשויות
הבעיה בטיפול הרשויות בבעלי חיים הוא לא רק ניגוד העניינים במשרד החקלאות, אלא בשל פיזור סמכויות האכיפה בין הרשויות השונות - משטרת ישראל, היחידה המרכזית לפיקוח ואכיפה במשרד החקלאות (יחידת הפיצו"ח), הגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
במסגרת אותה החלטת ממשלה מ-2015 נקבע כי יוקם צוות בראשות נציג היועץ המשפטי לממשלה ומשרדי הממשלה שיגבש נוהל להסדיר את שיתוף-הפעולה בין הגורמים העוסקים באכיפת תחום צער בעלי חיים. שלוש וחצי שנים חלפו עד שהוועדה שקמה במשרד המשפטים סיימה את עבודתה ביוני 2019. הדוח שכב במשרד המשפטים ורק בדצמבר 2020, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אישר אותו, הועבר לאישור משרד ראש הממשלה.
מסקנת הדוח היא כי סמכויות האכיפה המקבילות בזכויות בעלי חיים מונעים ראייה רחבה, ויש צורך בגורם מתכלל אחד לקביעת מדינית אכיפה אחידה ואפקטיבית. הוועדה לא התייחסה לניגוד העניינים של משרד החקלאות, היא הסתפקה בהחלטה כי משרד החקלאות לא יטפל בגורמים במשקים הכפופים לו ישירות והחקירה תועבר למשטרה. ההמלצה האופרטיבית המשמעותית היחידה של הוועדה הייתה הקמת מוקד פניות ציבור ארצי מאוחד לטיפול בתלונות כאשר היום קיים מוקד של משרד החקלאות בלבד.
במסגרת החלטת הצוות הבין-משרדי במשרד ראש הממשלה, לו שותפים המשטרה, משרד חקלאות, הגנת הסביבה והפרקליטות יש המלצה לשינויים שיאפשרו גמישות באכיפה. אחת מההמלצות היא לשנות את החוק כך שפקחים עירוניים יוכלו להטיל קנסות מנהליים במקום.
ביוני 2019 מונתה פעילת זכויות בעלי החיים הוותיקה טל גלבוע ליועצת ראש הממשלה לבעלי חיים. גלבוע רשמה הישגים בתקופה הקצרה שבה היא שימשה כיועצת, לצד המגבלות הפוליטיות המותירים את המצב עגום וטעון שינוי מהשורש. בין ההישגים - העברת 50% מכלל המכסות החדשות ללולים ללא כלובים; העברת תקציב נוסף לעיקור חתולים למשרד החקלאות, הגדלת מכסות הלולים ללא כלובים ב-50%, איסור הסחר בפרווה שנחתם השבוע ועוד. כעת עם כינונה של הממשלה החדשה, גלבוע סיימה את תפקידה אליו מונתה כמשרת אמון של נתניהו.
תגובת משרד החקלאות: "לעניין הפסקת המשלוחים החיים נמסר כי המשרד פועל במגוון צעדים להפחתת הצורך בהובלת בעלי החיים לישראל בהם פתיחה לייבוא של כמה שיותר מדינות באירופה לייבוא בשר טרי לישרא, פעולות שיובילו להגדלת ייבוא בשר טרי מצונן בוואקום שיפסיק את ייבוא המקנה מחו"ל". לדברי משרד החקלאות, בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת הבשר הטרי המצונן המיובא. עוד הוסיפו כי "משרד החקלאות הוא המשרד היחיד אשר יכול לאזן בין השיקולים השונים והמורכבות שבין בריאות הציבור, בריאות ורווחת בעלי החיים, ביטחון המזון, סביבה, חקלאות, התיישבות וצרכנות. התפיסה המקובלת כיום בעולם כולו היא תפיסה של 'בריאות אחת' המקשרת בצורה הדוקה בין מצבם הבריאותי של בני האדם לזה של בעלי החיים".
בנוסף נמסר כי "משרד החקלאות מנסה לקדם תקנות בנושא, אך עקב ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות לא מתאפשר לקדם את הנושא. משרד החקלאות יוזם בשנים האחרונות פעולות הסברה לציבור הרחב בנושאי רווחת בעלי חיים בכדי להעלות את המודעות לנושא, למנוע הישנות מקרי התעללות ועידוד לדיווח בחשד לעבירה. לעניין הלולים, משרד החקלאות נותן עדיפות לתמיכה ללולים נטולי כלובים. המשרד מקדם משטחי לולים חדשים, בכדי לשמור על בריאות הציבור לצד שיפור משמעותי ברווחת המטילות".
תגובת הפרקליטות: "לאחר השלמת הדוח, הוא הועבר לבחינה במחלקות הרלוונטיות במשרד המשפטים, ולאחר מכן הועבר לאישור היועץ המשפטי לממשלה. הליך אישור מסקנות הדוח הושלם בשים לב לחשיבות הנושא, ולפרוץ משבר הקורונה על כלל משמעויותיו".