גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביידן נתקל בחומה הסינית באירופה: 400 מיליארד דולר של השקעות הדדיות

נשיא ארה"ב הוא מאחרוני הדור של המאמינים בקשרים המיוחדים בין הדמוקרטיות המערביות משני עברי האוקיאנוס האטלנטי, אבל אמונתו לא מדברת עוד אל לבו של דור צעיר - והיא מתקשה להתיישב עם מציאות כלכלית חדשה ● היא גם מתנגשת עם ספקנות גוברת ביחס לדמוקרטיה האמריקאית

פגישת הפסגה של פוטין וביידן / צילום: Reuters, קווין לאמרק
פגישת הפסגה של פוטין וביידן / צילום: Reuters, קווין לאמרק

פגישות פסגה אמריקאיות־רוסיות התחילו בימי מלחמת העולם השנייה, בדרך כלל לא בארבע עיניים. הן הפכו למאורעות היסטוריים בימי המלחמה הקרה, כאשר שעון של מלחמה גרעיני כמו־בלתי־נמנעת תיקתק את 60 השניות האחרונות לפני חצות.

העולם התחיל לעצור את נשימתו ב־1961, כאשר קנדי וחרושצ'וב התקוטטו בווינה, ועשו חזרה שלא־ביודעים לקראת משבר הטילים של 1962 בקובה; ואחר כך ב־1972, כאשר ניקסון נסע למוסקבה לפגוש את ברז'נייב, ולהתחיל עידן של התפייסות ("דטאנט"), שלא האריך ימים. אמנם היו עוד כמה פגישות באמצע, אבל היה צריך לחכות עד 1985, כדי שפגישה נוספת בארבע עיניים, בין רייגן לגורבצ'וב, בז'נבה, תשנה את מהלך ההיסטוריה, ותבשר את סיום המלחמה הקרה.

מאז, פגישות הפסגה איבדו הרבה מחשיבותן. סיבה מרכזית אחת הייתה שארה"ב ורוסיה חדלו להתבונן זו בזו דרך כוונת הרובה. רוסיה איבדה את רוב קיסרותה האירופית, ונהדפה שלושה אזורי זמן מזרחה. טיליה הבליסטיים עדיין יכלו להרוס את אמריקה ואת אירופה, וזה כמובן חייב את האמריקאים בזהירות, אבל פגישות הפסגה ברבע המאה שלאחר התמוטטות ברית המועצות חדלו להיחשב להרות־גורל, במובן הזה שעתיד העולם חדל להיחרץ בהן.

החשובה ב־30 שנים

על הפסגה של היום בין ביידן לפוטין אפשר להגיד שהיא החשובה ביותר זה 30 שנה, מפני שהיא הלא־ידידותית ביותר זה 60 שנה. ארה"ב מייחסת לה רצינות כמעט קודרת. היא מקווה שתצמח ממנה נוסחה לשיתוף פעולה "כלשהו".

רוסיה לא תצא מאוקראינה או מגיאורגיה; רוסיה לא תניח לבלארוס להיות דמוקרטיה; היא לא תרופף אף כמלוא הנימה את הלולאה המתהדקת סביב שיירי החירות הפוליטית ברוסיה עצמה; היא לא תוותר על שאיפותיה הניאו־אימפריאליות בחלקים של המזרח התיכון ושל אפריקה; היא לא תוותר על ניסיונותיה להשפיע על הפוליטיקה האירופית באמצעות בעלי ברית מקומיים.

אבל האם היא תסכים לוותר על אקטים של חתרנות, שביטוייה הדרמטיים ביותר בשנים האחרונות היו פריצות של האקרים אל מערכות מחשבים חיוניות בארה"ב? האם היא תסכים לשתף פעולה בנטרול פצצות זמן פוליטיות וצבאיות?

ג'ו ביידן פגש היום את ולדימיר פוטין במהלך מסעו הראשון לחו"ל כנשיא, מיד לאחר שנועד עם בעלות בריתה של ארה"ב בקבוצת ה־G7 ובנאט"ו. זה בהחלט ביטוי של עניין, המוכרח להניח את דעתו של פוטין. אומרים על נשיא רוסיה, שהוא נושא את הצלקת, הממאנת להגליד, של נפילת האימפריה הסובייטית ("האסון הגיאו־פוליטי הגדול ביותר של המאה ה־20", הוא קורא לה). רוסיה של פוטין מתגעגעת לימים שבהם דעותיה ומעשיה העסיקו מדינאים ועיתונאים. חמש שעות עם נשיא ארה"ב, המגיע במיוחד כדי לפגוש אותו באירופה, מתקרבות לציין הכרה בחידוש מעמדה של רוסיה.

ה"אטלנטיציסטים"

אבל אנחנו גם יודעים, שרוסיה לא עומדת בראש מעייניו של הנשיא הזה, שניסיונו במדיניות־חוץ ארוך ומגוון במידה יוצאת דופן. הוא חושב בעיקר על סין, וסין עמדה במרכז פגישותיו בימים האחרונים, תחילה בדרום אנגליה בוועידת המעצמות התעשייתיות ואחר כך בפגישת נאט"ו בבריסל.

ביידן מתאר את המאמץ לבלום את סין ואת רוסיה כחלק ממאבק להגן על עצם קיומה של הדמוקרטיה המערבית. זו לשון המתיישנת והולכת, הן באמריקה והן באירופה. "הדמוקרטיה המערבית" בתור שכזאת אינה מדברת עוד אל לבו של חלק ניכר מן הדור הצעיר. הלהיטות להטיל דופי במורשת המערבית גדולה מן הנכונות להעריך את תרומותיה.

במובן הזה ביידן, יליד 1942, הוא מאחרוני ה"אטלנטיציסטים", זאת אומרת האנשים שגדלו על ברכי האמונה בקשרים המיוחדים בין ארצות המערב השוכות משני עברי האוקיאנוס האטלנטי.

צירוף קטלני

הניסיון ליצור חזית משותפת נתקל בצירוף קטלני של אינטרסים כלכליים ושל ספקות פוליטיים. אוסף עקומות באתר הרשת של נציבות האיחוד האירופי מעניק לנו מושג על מורכבות היחסים בין אירופה לסין. ב־2020, הסחר עם סין תפס 16.1% מסך כל סחר החוץ של האיחוד; זה עם ארה"ב עמד על 15.2%.

ב־20 השנה הראשונות של המאה ה־21, סך כל ההשקעות הישירות של אירופה בסין עמדו על 204 מיליארד דולר. מזה, חלקה של גרמניה הגיע ל־33%.

ההשקעות הישירות של סין בארצות האיחוד האירופי בתקופה הזו עמדו על קרוב ל־200 מיליארד דולר. בריטניה הייתה הנהנית העיקרית, 59 מיליארד דולר, קצת פחות מ־30%. אחריה ניצבות גרמניה (29 מיליארד דולר), איטליה (19 מיליארד) וצרפת (18 מיליארד).

סקר של המועצה האירופית ליחסי חוץ הראה בשבוע שעבר, כי רוב גדול של האירופים אמנם מעוניינים בשיתוף פעולה עם ארה"ב, אבל רק 20% חושבים אותה ל"בעלת ברית". בגרמניה, יותר משתתפים בסקר איפיינו את ארה"ב כ"יריבה שאיתה צריך להתחרות" או אפילו "אויבת" (22%).

הסקר מראה יתרון קטן למצדדים בשיתוף פעולה עם רוסיה (42% לעומת 37%) ועם סין (41% לעומת 37%). ההפרשים אמנם קרובים לתיקו סטטיסטי, אבל הם בוודאי אינם משקפים מגמה אנטי־רוסית או אנטי־סינית ברורה.

ההתלבטות האירופית מחייבת את ארה"ב בדיפלומטיה זהירה. אתר הרשת Axios דיווח במאי, שארה"ב תימנע מלכופף את זרועה של גרמניה באחת השאלות השנויות ביותר במחלוקת בין שתי הארצות: התחברות גרמניה אל 'נורד סטרים 2', הצינור העומד להזרים גז טבעי מרוסיה לאירופה. ארה"ב מחשיבה את הפרויקט הזה לאיום אסטרטגי מן המעלה הראשונה, שיעניק לרוסיה אמצעי לחץ וסחיטה. הגרמנים אינם נוחים להשתכנע. ולדימיר פוטין משלם משכורות ענקיות לגרמנים המכהנים בהנהלת הצינור, כולל הקנצלר הסוציאליסטי לשעבר גרהרד שרדר ומנכ"ל הצינור, מתיאס וארניג, קצין לשעבר של הביון הגרמני.

הדיקטורות לא מתרשמות

מזכיר המדינה טוני בלינקן הכריז בשימוע בסנאט שקדם לאישור מינויו, כי מנוי וגמור עם ממשל ביידן "לעשות ככל יכולתנו כדי למנוע את השלמת הצינור". אבל לפי הפרסום באקסיוס, שלא הוכחש, ממשל ביידן החליט לוותר לאירופים על התייצבות נגד רוסיה ובלבד שיתייצבו עם האמריקאים נגד סין. הפרסום הזה עורר חרדה ניכרת במזרח אירופה, בייחוד באוקראינה, שנורד סטרים 2 נועד לעקוף אותה.

כשלעצמה, פרגמטיות ביחסים בינלאומיים אינה רעה, וההבדל המעשי בין "בעלת ברית" ל"שותפת חיונית" אינו מכריע. אבל סנטימנטים נתנו פעם טעם מיוחד לברית האטלנטית, והקלו עליה לעמוד במבחנים חמורים, פנימיים וחיצוניים. חולשתה אינה רק תוצאה של הזמן העובר. הסקר החדש משקף אי־אמון ניכר בחוסנה של הדמוקרטיה האמריקאית. רוב הגרמנים וחצי הצרפתים והספרדים חושבים שהמערכת הפוליטית של ארה"ב "שבורה לחלוטין או שבורה במידת מה".

זה מצב לא מועיל בשביל ארץ הרוצה להנהיג את הארצות הדמוקרטיות לא רק במאבק כלכלי או מדיני אלא גם במאבק רעיוני עם הדיקטטורות.

הדיקטטורות מתבוננות, ומאמינות שהן רואות את היחסים האטלנטיים בנקודת שפל היסטורית. הן אינן מתרשמות.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ובגלובס - https://tinyurl.com/yoavkarny
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

בזוס לאחר הנחיתה של החללית / צילום: Reuters, Blue Origin/Handout

בזוס לנאס"א: תבחרו בי על פני מאסק ואוותר על 2 מיליארד דולר בעלויות הנחיתה על הירח

בזוס מציע לכסות חלק ניכר מעלויות החוזה לבניית כלי שינחית אסטרונאוטים על הירח עליו הוא מתחרה מול spaceX ● המבקרים: אמזון התחמקה מתשלום מס בגובה 2.3 מיליארד דולר ב־2020

רועי פולקמן, / צילום: ליאור מזרחי

אחרי שנה של עבודה: ועדת פולקמן מחזירה את הכדור למשרד התקשורת ברוב הסוגיות המרכזיות

כפי שנחשף בגלובס, הוועדה ממליצה להפסיק את חיוב הוט ו-yes לשדר את הערוצים המסחריים ולאפשר להם לשדר פרסומות, אך מחזירה למשרד התקשורת את ההכרעה כיצד לעשות זאת; כך גם לגבי האפשרות לשדר חדשות ● בנוסף, הוועדה ממליצה על הקמת רשות רגולטורית אחת שתפקח על כל הגופים המשדרים ותכלול גם נציגי ממשלה ● חובת ההפקה המקומית של הוט ו-yes תרד מ-8% ל-6.5%

ראשי הסיעות של הממשלה החדשה / צילום: יוסי זמיר

בדרך למשבר קואליציוני? מכבש הלחצים מאחורי חוק ההסדרים

הטיוטה האחרונה שפורסמה לחוק ההסדרים הייתה שריקת המחצית של הקרבות בממשלה • מרפורמת החקלאות, דרך המטרו ואגרות הגודש ועד המפעלים המזהמים בחיפה: הפערים האידאולוגיים בין השרים נותנים את אותותיהם, ויש כבר מי שמאיים: "לא נעביר את התקציב"

השר לשירותי דת מתן כהנא / צילום: ראובן קסטרו

היועמ"ש אישר: הרפורמה במערך הכשרות תיכנס לחוק ההסדרים

באוצר מעריכים כי הרפורמה במערך הכשרות של השר מתן כהנא צפויה לחסוך למסעדנים בין עשרות מיליוני שקלים בשנה, בהערכה שמרנית, ועד מאות מיליונים בשנה ● כך יעבוד המערך החדש

אודי, שהשקיעה בחברה של בן ארי ואיבדה את כספה / צילום: איל יצהר

"אין לי כסף לחיות": סיפורה של משקיעה של מייק בן ארי שנותרה מחוסרת כל

אודי בת ה-61 השקיעה יותר ממיליון שקל אצל מייק בן ארי ● היא מכרה את דירתה והפקידה את כל כספה אצלו - וכעת הגיעה לפת לחם ● בראיון לגלובס היא מספרת בכאב: "אין לי כלום. בחיים שלי לא הייתי במצב כל-כך שפל. אני צריכה לקחת תרופות יקרות, ואין לי כסף לקנות אותן"

ראש הממשלה בוריס ג'ונסון ושר האוצר רישי סונאק בנמל במידלסברו, בריטניה / צילום: Associated Press, Scott Heppell

החשבון הגיע: בריטניה הוציאה 372 מיליארד ליש"ט על הקורונה, והיד נטויה

השמרנים בבריטניה הימרו על גירעון תקציבי עצום כדי להזניק את הכלכלה אחרי מגפת הקורונה ● החוב הציבורי הבריטי מגיע כעת ל־100% מהתמ"ג השנתי, כ־2.2 טריליון ליש"ט (כ־3 טריליון דולר) ● שר האוצר העריך כי ב־2025 יועלו המסים על החברות ויוגבר נטל המס כדי לממן את ההוצאות הגבוהות

נטפליקס. האם היא תשלם מע"מ בישראל? / צילום: Shutterstock

נשלם יותר על נטפליקס? האוצר רוצה להטיל מע"מ על שירותים וירטואליים מחו"ל

לפי חוק טיוטת חוק ההסדרים, חברות זרות שמספקות שירותים וירטואליים ללקוחות ישראלים יחויבו לשלם מע"מ בארץ ● מדובר באתגר מיסוי לרשות המסים, שמנסה להעביר את החוק כבר מספר שנים

בורסה לנ"ע ת"א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות במסחר תנודתי בתל אביב; הבנקים ממשיכים להתחזק

המדדים המובילים עולים כ-0.1% ● בבורסות סין והונג קונג נרשמו ירידות שערים חדות ● הדואליות מכבידות על השוק ● עונת הדוחות בארה"ב: ענקיות הטכנולוגיה אפל, גוגל ומיקרוסופט יפרסמו היום תוצאות

דייב לובצקי / צילום: אילן בשור

חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי בית ההשקעות אי.בי.אי; זו העסקה שככל הנראה עומדת מאחורי המהלך

גורמים בשוק מעריכים כי חקירת רשות ני"ע קשורה לחשיפת גלובס אודות רכישת מניות הלמן אלדובי ע"י אי.בי.אי טרם דיווח על הצעות לרכישתה ● אי.בי.אי: "אין לנו כל ספק שחקירת הרשות תעלה כי פעלנו כחוק"

אינטל ירושלים / צילום: איל יצהר

אינטל מכריזה על ארכיטקטורה חדשה וממתגת את השבבים שלה מחדש

חברת אינטל העולמית הכריזה אמש על RibbbonFET, ארכיטקטורת טרנזיסטורים חדשה לשיפור ביצועי מעבדיה ● במקביל, החברה החליטה על שיטת כינוי חדשה לשבבים שלה

מתקן נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock, Kamarudheen Sallaapam

ערב הסעודית והאמירויות הגיעו לרגיעה: כך ישפיע ההסכם החדש באופ"ק על יוקר המחיה

המלחמה על קצב ייצור הנפט בין האמירויות לערב הסעודית העצימה את החשש התמידי של שאר החברות באופ"ק מפני עתיד הארגון ● התפרקות קרטל הנפט לא בהכרח תהיה רעה לאמירתיים, שממילא חותרים להגברת הייצור - גם אם יפסידו מירידה במחירים

ילדים זה תשואה / אילוסטרציה: Shutterstock

האפיק המנייתי או הסולידי? זה היה המסלול המשתלם בתוכנית חיסכון לכל ילד

נחשפים נתוני התשואה בתוכנית חיסכון לכל ילד, מהקמתה ב-2017 ועד סוף 2020: אנליסט מוביל את התשואות עם יותר מ-58% במסלול המנייתי, ואחריו אלטשולר שחם, שחולש כבר על יותר מ-40% מההפקדות לתוכנית בקופות הגמל

מפגין במחאת "Re-Occupy Wall Street". המפגינים מחו על הניסיונות של קרנות הגידור הגדולות לפגוע בהשקעות של "האדם הפשוט" שהקפיצו מניות רבות בבורסות / צילום: Reuters, Ron Adar / SOPA Images/Sipa USA

כך תמוטט המחאה החברתית את הקפיטליזם

כיצד יגיע הקפיטליזם אל סופו? זה עשוי לקרות אפילו בעוד עשרות שנים, כשתביעת הציבור מהמדינה לריסון הקפיטליזם תוביל לקריסתו - כך טוען הסוציולוג המנוח עמנואל ולרשטיין ● אילו אירועים מהשנים האחרונות מרמזים לכך שהוא צודק? ● האזינו

אלון מאסק, מייסד ומנכ"ל טסלה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

סכסוך שכנים בעמק הסיליקון? אלון מאסק שלח חיצים לעבר אפל

מייסד ומנכ"ל טסלה, אלון מאסק, ניצל את שיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום דוחות החברה לרבעון השני של השנה כדי לעקוץ את ענקית הטק אפל לא פחות מפעמיים ● יצרנית הרכב האוטונומי הכתה את התחזיות לרבעון השני של השנה בהכנסות ובשורה התחתונה

שר האוצר אביגדור ליברמן בריאיון לנעמה סיקולר / צילום: איל יצהר

"הבנקים צריכים להיות זהירים עם מתן משכנתאות. לא תהיה ריבית אפס עד אין קץ": שר האוצר בראיון מיוחד

בראיון כלכלי ראשון התייחס שר האוצר אביגדור ליברמן למחירי הפירות והירקות, לחקלאים, לשוק התעסוקה ולמשבר הדיור ואמר: "אני מסכים שמעולם לא הביאו חוק הסדרים בנפח שאנחנו מביאים. בד"כ זה כלי לחירום, ואומרים לי 'אתה משתמש בזה להביא דברים שלא בחירום', אבל זו חובתי"

יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

האוצר מטיל פצצה ומציע להפסיק את הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה

בטיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים מציע משרד האוצר להחליף את איגרות החוב המיועדות לפנסיה במנגנון של "הבטחת תשואה" ● מדובר בצעד דרמטי שעשוי לפגוע בגובה קצבאות הפנסיה העתידיות של החוסכים, ולהערכת האוצר יחסוך מיליארדי שקלים בשנה ● בהסתדרות תקפו את המהלך

טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד"ק

מנטסקייפ ועד מאנדיי: למה חברות הטק מפסידות מיליונים אבל שוות מיליארדים

בלי להרוויח דולר, חברות הטכנולוגיה הישראליות מתקבלות בברכה בוול סטריט, והן לא היחידות ● ההנפקות של נטסקייפ ואמזון בשנות ה–90 לימדו את הבורסות להסתכל מעבר לשורה התחתונה ● האם האסטרטגיה שמתעדפת צמיחה על פני רווחיות תתהפך על המשקיעים?

בית מרקחת מוכר קנאביס מרשת קוקיז / צילום: רשת גבעול

בזכות הקנאביס הרפואי: כך הפכו בתי המרקחת לעסק בשווי של מיליוני שקלים

סדרת עסקאות של חברות קנאביס מקומיות לרכישת והקמת בתי מרקחת מעניקה חיים חדשים לתחום, שנחשב לאפור ולא רווחי במיוחד ● סמנכ"ל הפיתוח של חברת לאון פארם, שבית המרקחת שלה בפתח תקווה ייצר אשתקד הכנסות של כ-20 מיליון שקל: "אנחנו מחזירים את הרוקח למעמדו"

אלון מאסק / צילום: Shutterstock

טסלה הציגה לראשונה רווח של מעל מיליארד דולר ברבעון; המניה מטפסת במסחר המאוחר

חברת הרכב החשמלי של אלון מאסק עקפה את הציפיות, ודיווחה לראשונה על יותר ממיליארד דולר רווח נקי רבעוני ● סך מסירות הרכב ברבעון השני של 2021 הגיע ל-201,250 - עלייה של 122% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד

ג'נט ילן צילום: רויטרס,
JONATHAN ERNS

ארה"ב צפויה להביא את כלכלת העולם אל מעבר לקו ההתאוששות

כשהתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני צפוי לעבור את הרמות שלפני המגפה, נראה כי אבן-דרך בשיקום הכלכלה העולמית נמצאת בהישג יד, כך אומרים אנליסטים