גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעדיפים את ההייטק: כך הפך משבר העובדים לאיום קיומי על ענף הפרסום

הענף שנחשב לזוהר ומפתה מתקשה בשנים האחרונות לשמר אצלו את כוח-האדם האיכותי ● חברות הגיימינג והסטארט-אפים חומדים את היכולות הקריאטיביות של הפרסומאים, ומאז הקורונה התפתחו אלמנטים סוציולוגיים ופסיכולוגיים חדשים שמחמירים את הקושי בגיוס ובשימור עובדים

גווילי, בראון, בכר, ברקת וגולדשמיט / צילום: יותם בוני, איל יצהר, גבריאל בהרליה, יח"צ ותמונה פרטית
גווילי, בראון, בכר, ברקת וגולדשמיט / צילום: יותם בוני, איל יצהר, גבריאל בהרליה, יח"צ ותמונה פרטית

לפני כמה שבועות נכנסה לחדרה של קרן בכר, מנכ"לית גיתם BBDO, אחת התקציבאיות המבטיחות, והודיעה לה כי החליטה לעזוב את משרד הפרסום. מהשיחה עלה כי הסיבה לעזיבה איננה הצעה ממשרד אחר, גם לא בעיה שבה נתקלה בגיתם - להפך, התקציבאית הצהירה על אהבתה למקום, לעבודה ולאנשים. הבעיה, כפי שהציגה אותה, הסתכמה בכך שבעבודה כה תובענית לא נותר לה זמן לתרגל יוגה או לעשות כל דבר אחר שנוגע ל"אני" הלא עובד שלה.

התקציבאית של בכר לגמרי לא לבד. ענף הפרסום אמנם חזר לעבודה במלוא המרץ, ומשבר הקורונה נראה כאילו מאחוריו - הלקוחות עובדים, בריפים מוגשים וקמפיינים מצטלמים - אבל בכל הקשור לכוח-אדם, הענף רחוק מלחזור לעצמו.

כבר מספר שנים שענף הפרסום, שבעבר נחשב לזוהר ומפתה מבחינת תדמית ומבחינת יכולות ההשתכרות, מתקשה לשמר את כוח-האדם האיכותי שלו - בעיקר בגלל החיזור של חברות מתחום ההייטק, שחומדות את היכולות הקריאטיביות של המועסקים בענף. כעת מתווספים אלמנטים סוציולוגיים ופסיכולוגיים חדשים, שהופכים את משבר העובדים בתעשיית הפרסום לאיום קיומי של ממש.

מחיר השחצנות

בדומה למצב בענפים אחרים, גם בענף הפרסום יצאו עובדים רבים לחל"ת בזמן הקורונה. לדברי רונן גולדשמיט, מנכ"ל משרד הפרסום גליקמן-שמיר-סמסונוב, "בשוק שלנו שלחו עובדים לחל"ת ולפיטורים בצורה מטורפת. לא לשבוע-שבועיים, אלא לחודשים. זה גרם לאנשים לעשות שינוי: חלקם הפכו לעצמאים, ואחרים פנו לתעשיות אחרות.

"פעם אנשים עמדו מחוץ לדלת כדי להצטרף לענף הפרסום. היינו מפטרים עובד, והיו מגיעים מיד עשרה להתמודד על התפקיד. היום המאבק הפך קשה. אנחנו מתחרים על אותו כוח-אדם לא רק עם חברות ההייטק, אלא גם עם כל המשרדים שפיטרו ועכשיו רוצים להחזיר אנשים".

גליקמן-שמיר-סמסונוב היה בין המשרדים היחידים שלא הוציאו עובדים לחל"ת. "היו בינינו השותפים חילוקי דעות על זה", מספר גולדשמיט, "אבל חנן גליקמן ז"ל התעקש שצריכה להיות ערבות הדדית.

"עד לקורונה, כשמשרד פרסום איבד תקציב גדול, היד על ההדק הייתה קלה - מיד היו שולחים הביתה 20-30 עובדים כי חשבו ‘כשנרצה, מחדש ניקח’. אבל בקורונה השחצנות והיהירות הביאה משרדים למצב שאנשים לא חיכו לענף שיחזיר עובדים, והביקוש עולה על ההיצע".

בכר מסכימה כי קיים קושי גדול בגיוס ושימור עובדים, אך לטעמה המשבר החל שנים קודם, "כשעובדים התחילו לעזוב לטובת מה שנתפס אז כהייטק - מקומות עבודה כמו גוגל ופייסבוק. היום העזיבות הן לחברות גיימינג וסטארט-אפים. בתעשיות הללו הבינו שהזרוע שחסרה להם היא הזרוע הקריאטיבית, והתחילו לנסות לייצר את זה אצלם ‘בתוך הבית’.

"מדובר בחברות עתירות תקציב, שיודעות לתת לעובדים משהו שלא היה קיים בענף הפרסום ברמות האלה. העושר והאושר שהם מציעים הוא בלתי נתפס. בחלק מהחברות מאפשרים לעובדים פיתוח אישי במסגרת העבודה, למשל זמן חופשי לעבוד ולקדם יוזמות שלהם, קורסים והעשרות פרסונליות. יש גם מסיבות, ארוחות ערב, אופניים חשמליים, ודברים ‘מגניבים’ שמדליקים אותם - וזה עוד לפני שדיברנו על המשכורות, שגבוהות ב-30%-40%.

"מעצב אצלי מרוויח 50% מאותו תפקיד בחברת הייטק, אז אנחנו מאבדים כל הזמן אנשים להייטק. ממש לפני הקורונה, סמנכ"ל הקריאטיב שלנו - מהמוכשרים בענף, שנכנס לתפקיד רק כמה חודשים לפני כן - קיבל הצעה להקים את מחלקת הקריאטיב בפלייטיקה. אי-אפשר להתמודד עם המשכורת שהציעו לו, וגם לא עם התנאים וההבטחות".

בכר מספרת שבחצי השנה האחרונה עברו שלושה עובדים במשרד - שניים מתחום הקריאטיב ואחד מניהול לקוח - לעבוד בחברות גיימינג. "אפילו גוגל ופייסבוק, שפעם לקחו לנו עובדים, הן כבר לא התחרות שלנו", היא צוחקת במרירות. "היום הם נתפסים פחות סקסיים, מסתכלים עליהם בתור קונצרן או כחברות מדיה. טיקטוק מנסים לגייס בכירים מהענף, ומתקשים".

לדברי בכר, אמנם יש את כאלה שיצאו להייטק, "עשו סיבוב" וחזרו לפרסום - אבל הם מעטים. "לאנשי קריאטיב מרווח העבודה בהייטק הוא צר, ולא מתחרה בפרסום. יש לי סמנכ"ל קריאטיב שעבד במלנוקס, הבין שהג’וק הזה עובד טוב יותר במשרד פרסום וחזר לתעשייה - אבל הוא לא משקף את הרוב".

לשנות את המודל העסקי

באופן פרדוקסלי, האיום של ענף ההייטק על ענף הפרסום בכל הנוגע לכוח-אדם, רק גדל השנה. "ההתפוצצות שיש כרגע בעולם ההייטק פוגעת בנו", אומר שלא לייחוס בכיר בתעשייה. "כל חברה בינונית ומטה עושה ספאק, או בוחנת הנפקה במאות מיליוני דולרים. כשווייז נמכרה במיליארד דולר, זה נראה לנו דמיוני. היום כל חברת אדטק מדברת על סכומים כאלה.

"אז מצד אחד, זה מביא צמיחה בביקוש לעבודה במשרדים שעובדים עם חברות כאלה. מצד שני, הן עצמן מגייסות אנשי שיווק דיגיטליים ואנשי קריאטיב - שני סוגי הטאלנטים החשובים במשרדים. אלה חברות שחייבות לצמוח מהר, אז הן מציעות סכומים אסטרונומיים.

"לעובד עם ניסיון של שנתיים במשרד פרסום שמרוויח 14 אלף שקל עם אופציה להגיע ל-18 אלף שקל - מציעים לעבור ולקבל מיד 28 אלף, עם אפשרות להגיע ל-40 אלף תוך שלוש שנים. וזה סטנדרט. החברות האלה מבטיחות שכר אסטרונומי, ואין לנו מודל עסקי להתמודד עם זה. ככל שעובר הזמן, יש יותר מהן".

לדברי הבכיר, קל יחסית לגייס מתחילים, ובמשרדים הגדולים גם קל יחסית לגייס בכירים - כאלה שהחליטו שהם נשארים במקצוע - "אבל באמצע יש מאבק קשה, שמצריך ניהול מוקפד של אנשים. צריך להבטיח שיש להם אופק ומסלול צמיחה, משהו שיתפוס אותם".
בכר סבורה כי כדי לשמור על כוח-האדם הטוב, הענף יידרש למצוא מודלים אחרים.

"למשל, במהלך הקורונה המודל של עבודה עם פרילנסרים מאוד התחזק. הוצאנו 60% מהארגון לחל"ת, ונשענו יותר על פרילנסרים. אם פעם השתמשו בפרילנסרים בעיקר בקריאטיב, היום משתמשים בהם רוחבית - אפילו בניהול לקוח. ככה אפשר לשלם להם מספיק, וזה לא יושב כבד על הארגון.

"אלה בדרך-כלל אנשים עם המון ניסיון, אז התפוקה שלהם גבוהה, וזה חוסך הרבה הלוך ושוב. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מייצרים ערך לכוח-האדם כדי שירצה להישאר אצלנו. ברור שצריך לשלם להם, אבל הערך העצמי הוא הדבר. אני עובדת בלפתח אופציות לפיתוח אישי".

דורית גווילי, מנהלת פעילות קבוצת פובליסיס ישראל, מצביעה על העובדה שמשבר העובדים הוא תופעה עולמית שחורגת מישראל. "מותגים גדולים נוהגים להחזיק מחלקות קריאטיב בתוך הבית. בנוסף, פרט לכסף ולתנאים, ההייטק פותח לאנשי הפרסום גם אפיק בינלאומי שנחשב אופציה נחשקת.

"זה לא מחזיק מים לאורך זמן, כי יש משהו חד מדי במעבר הזה - בעיקר לאנשי קריאטיב - שדורש ממך לעבוד רק על מותג אחד, ולהימדד כל הזמן רק במבחן התוצאה. גם המילייה החברתי שונה מאוד ממשרד פרסום. לכן, יש לפעמים חזרה לענף הזה. אבל בינתיים זה עושה נזק, והופך למגמה - כי חבר מביא חבר".

מה הפתרון למצב הזה?
"לתת אופק מקצועי, ולשמר את רמת הסיפוק המקצועי של העובד. אנחנו חייבים ללמוד איך לתגמל עובדים בדרך אחרת, כי להשוות את עצמנו לתשלום בעולמות ההייטק נראה כרגע רחוק ולא אפשרי".

למצב הנוכחי, מזכירה גווילי, יש השלכות על התנהלות המשרדים. "המחסור בעובדים גורם לכולם לעבוד יותר קשה. אם פעם היו שוליים שבהם היה אפשר להשתמש לפרויקטים חד פעמיים, היום זה יותר קשה כי אין מספיק כוח-אדם. רק לאחרונה היה פרויקט שלא יכולנו לקחת, כי אמרנו 'קודם משקיעים בלקוחות שלנו'".

מחסור בהכשרת עובדים

ברקת סבור כי המשבר קשור גם ל"הזנחה של שנים בטיפוח מקורות הכשרה של עובדים לענף". לדבריו, איגוד הפרסום לא מייצר הכשרות מקצועיות או הסבות מקצוע ואין יוזמות ענפיות. "חוץ מהבצפר, שהפך להיות משהו לא רלוונטי, אין בכלל מקורות הכשרה. יש מקום אחד שמכשיר קופירייטרים, ולתקציבאים יש שני מקורות גיוס - אוניברסיטת אריאל והמכללה למינהל, שבשניהם יש מסלולי תקשורת.

"כענף, לא יזמנו מול האקדמיה מסלולים מעניינים עם התמחויות. זה מייצר מצב שכל הענף הוא שטנץ. אותם קופירייטרים שעוברים בין משרדים, ומחדירים את אותן שיטות: סרטי צחוקים או שירים וריקודים. אין כמעט דברים מרעננים על המסך".

העובדה שלענף הפרסום לא נוצרו מקורות הכשרה קבועים ומסודרים לאורך שנים, אומר ברקת, הופכת כעת קריטית. "כתוצאה מהמצב, המשרדים הגדולים מייצרים מסלולי הכשרה משל עצמם. אבל בשנה האחרונה זה פתרון פחות טוב - יותר קשה לסמנכ"ל לקוחות לחנוך תקציבאי מתחיל כשהוא עובד חלק מהשבוע מהבית. לכן, העובדים החדשים במשרדים, בעיקר בתחום התקציבאות, הם בהגדרה ברמה יותר נמוכה".

יגאל בראון, מנכ"ל איגוד הפרסום והבצפר של חברות הפרסום, לא מסכים עם ברקת. "אין בעיה של הכשרה", הוא קובע. "בכל שנה יוצאים 300-400 בוגרים מהבצפר, והם מומחים בווידאו קופי, ארט ותוכן. לפני 20 שנה, כשבית הספר קם, 80% מהבוגרים רצו עבודה במשרד פרסום. היום בקושי 20%.

"כשאני אומר לבוגר ‘יש לנו עבודה בשבילך במשרד גדול’, הוא אומר ‘עזוב, אני עדיף ללכת לוויקס. במשרדי פרסום נעבוד כמו חמורים בשכר לא מספיק, ושם יפנקו אותנו’. מקצועות הפרסום נחשקים במקומות אחרים, ויש להם עשרות אפשרויות.

"ברמה הפסיכולוגית, לפני 20 שנה קופירייטר רצה לעבוד בפרסום, כי במשרדים עשו בעיקר טלוויזיה והוא יכול היה לרוץ הביתה ולהגיד ‘אימא, תפתחי טלוויזיה, ותראי מה עשיתי’. מה הוא יגיד היום? ‘אימא, עשיתי קמפיין PPC מדהים, והיו מיליון הקלקות?’. את מי זה מעניין?

"כל התהילה שהייתה בעולמות הפרסום נשחקה בגלל עולמות הדיגיטל. זה, בצירוף התגמול הלא מספיק, מביא אנשים מוכשרים לעזוב את הענף. כאיגוד אנחנו לא יכולים לבקש להעלות משכורות, אבל אולי אם נביא יותר סקסיות לתעשייה זה ישפר את המצב".

הלקוחות חוזרים, העובדים עוד לא

פרט לפיתויים הכספיים מצד ענפים אחרים, ישנה כאמור גם התמודדות עם ההשלכות הפסיכולוגיות של הקורונה. לדברי יגאל ברקת, מנכ"ל יהושע TBWA, "הרבה אנשים חזרו אחרי תקופת הקורונה לעבודה, ופתאום לא בא להם. ובגלל שיש להם רשת ביטחון ממשלתית, הם יכולים לקבל החלטה כזאת יותר בקלות.

"הקורונה הושיבה בבית אנשים, והוציאה אותם מאזור הנוחות לזון אחר. בזמן הזה קרו להם כל מיני דברים. אחרי שנה שהם תרגלו ויפאסנה בבית הם חוזרים, ואנחנו רוצים לפתוח מנועים, אבל הם כבר זזו בראש, הם במקום אחר. הלקוחות חוזרים לעבודה בשיא הכוח, ולנו יש בעיה בבק אופיס".

לדעתה של קרן בכר מגיתם BBDO, "הקורונה חיזקה את תפיסת ה’אני בשביל עצמי’. "אנחנו שומעים מהעובדים ‘לא מתאים לי, אין לי פנאי לדברים’. גם עובדים מדרג נמוך רוצים לעשות משהו טוב בעולם, וכמנהלת אני חייבת לחשוב אחרת ומיד. אם אני אתמהמה, אשאר בלי עובדים טובים".

כל זה משפיע גם על רמת העבודה של מי שנשאר. "הקורונה הייתה שנה של הישרדות, וכולם פחות דקדקו על הסטנדרטים המקצועיים", אומר בכיר בתעשייה. "משרדים התרגלו לפעול במוד אחר, וכעת גם אצלם וגם אצל הלקוחות, רבים מתקשים לחזור לשגרה. זה לא פשוט לקחת אנשים שפעלו במוד מסוים במשך שנה, ולהרים את כל האופרציה מחדש".

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית