גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צינור הנפט לאמירויות תחילה: מה מחכה לתמר זנדברג במשרד להגנת הסביבה

היא נכנסת למשרד מורעב תקציבית, עם סמכויות מצומצמות והרבה תוכניות שלא יצאו מהמגירה ● שמונה החזיתות המרכזיות של תמר זנדברג בתפקיד החדש

תמר זנדברג ח"כ מרצ / צילום: דוברות הכנסת
תמר זנדברג ח"כ מרצ / צילום: דוברות הכנסת

השבוע, מתחילה תמר זנדברג את תפקידה כשרה להגנת הסביבה. על שולחנה סוגיות רבות; מזיהום אוויר, הטמעת חשיבה אקלימית דווקא במשרדים אחרים שהשפעתם על הסביבה ניכרת אך עוצמים לעיתים עיניים לבעיות הנוגעות לנושא, ועד לטיפול במשבר הפסולת והטמנתה. אלו כמה סוגיות מרכזיות שתדרש להן השרה הנכנסת בכהונתה הקרובה.

1. המאבק על התקציב

לאחר שנים ארוכות של קיפאון פוליטי, הממשלה שוקדת על תקציב דו שנתי. המשרד להגנת הסביבה יידרש להיאבק על חלקו בעוגה, ולנסות להגדיל את 370 מיליון השקלים שלו לנוכח האתגרים והאיומים הרבים שנוספו לשולחנו בשנים האחרונות, לאחר שבעשור האחרון סבל משחיקה תקציבית.

למרות שכמות המשימות והאחריויות המוטלות על המשרד גדלו בכל התחומים, כוח האדם קוצץ במהלך השנים האחרונות. בסיס התקציב של המשרד מספיק בקושי למימון הוצאותיו השוטפות והוא ניזון מתוספות חד-פעמיות שלא קיימות בשנים בהן אין תקציב מדינה מאושר. המאבק על התקציב ובתוך כך על חוק ההסדרים, יקבע את עתיד המשרד בכהונתה של זנדברג, ואת יכולתו להשפיע על המציאות.

2. חוק אקלים

בהסכמים הקואליציוניים נקבע לראשונה כי הממשלה תפעל לחוקק חוק אקלים, שיכיל מנגנון לתמחור פחמן. קווי המתאר של החוק כבר הוצגו על ידי המשרד להגנת הסביבה בכהונתה של השרה היוצאת גילה גמליאל. במסגרת החוק, שואף המשרד להגנת הסביבה לקבוע יעדי צמצום פליטות, למסד תוכנית לאומית להפחתתם, לקבוע מנגנון דיווח ובקרה בנושא, ולהקנות למשרד להגנת הסביבה את האפשרות לדרוש תסקיר לשינוי אקלים עבור תוכניות ממשלתיות בתחומי התחבורה, הבנייה, האנרגיה ועוד. תחת הממשלה היוצאת, נרשמה התנגדות לחוק בעיקר במשרד האנרגיה ובמשרד האוצר.

כעת, תצטרך זנדברג לפעול כדי להדגיש את חשיבות הצעדים הללו בפני השרים החדשים, ואת חשיבותה דווקא ליציבות השווקים בתקופת ההתאוששות מהקורונה, תוך יצירת מנגנון של תכנון ארוך טווח. אך זנדברג תצטרך להחליט עד כמה להשקיע את משאבי המשרד בחקיקה ארוכה ומורכבת שדורשת גם תקציבים, על פני קידום תקנות ותוכניות אופרטיביות שמאפשרות התקדמות מהירה יותר.

3. יישום תוכנית לאומית לבריאות וסביבה

בשנת 2018 הסתיימה כתיבת התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה, אך מאז היא נחה על שולחן השרים וממתינה לתשומת ליבם. מטרת התוכנית היא לשרטט מפת דרכים בנושא בריאות וסביבה לעשורים הבאים, ולהמליץ על פעולות הסרה או צמצום של מפגעים ותנאים סביבתיים המזיקים או עלולים להזיק לבריאות הציבור, ובמיוחד לאוכלוסיות בסיכון גבוה (כמו ילדים, נשים הרות, קשישים, חולים כרוניים).

התכנית חולשת על 17 תחומי תוכן סביבתיים ומפרטת עשרות פעולות מנהליות וכלכליות שניתן לממש מיד או בטווח ארוך יותר. לפי ההערכות במשרדי הבריאות והסביבה, השקעה של קצת למעלה ממיליארד שקל בשנה בתוכנית, תביא לחיסכון של כ-12 מיליארד שקל בשנה כאשר בהערכת חסר, הפגיעה הסביבתית השנתית בישראל נאמדת בכ-90 מיליארד שקל.

זיהום אוויר מוביל למותם של יותר מ-2,000 בני אדם בשנה בישראל, הכימיקלים במזון פוגעים בבריאות, וחשיפה למפגעים סביבתיים מסכנת אלפי אזרחים בארץ ופוגעת ברווחתם. במשך שלוש שנים, לא היה די בכך כדי לגרום למשרדים לפעול. ואולם, ייתכן שדווקא העובדה שבשני המשרדים - בריאות וסביבה - ישנם כעת שרים ממפלגת מרצ, תסייע לקידום התוכנית.

4. חוק אוויר נקי

למאבק בפליטות הפחמן יש פוטנציאל להפחתה של מזהמים מזיקים לבריאות האדם. אך בזירה הזו, למשרד להגנת הסביבה אין סמכויות רבות. מנגד, המשרד מופקד על יישום חוק אוויר נקי, והפחתה של המזהמים המזיקים לסביבה ולבריאות. לכן, מיקוד בבעיות אקוטיות של זיהום אוויר הגובות חיים מדי יום בישראל, הוא קריטי.

מבקר המדינה קבע בעבר כי פיקוח המשרד להגנת הסביבה על גופים מזהמים הוא חלש. עד היום, לא הותקנו תקנות לסעיף 31 בחוק אוויר נקי, לפיו יקבע היטל על פליטת מזהמים לסביבה, שיוטל על המפעלים המזהמים. הסעיף המדובר, יכול לדחוף אותם להפחתת זיהום, ולמניעת סיכון חיים עבור תושבים.

5. משבר הפסולת

80% מהפסולת בישראל מוטמנים. למרות שהאוכלוסייה הישראלית גדלה ושטח המדינה הצר נותר מוגבל, לאורך שנים נכשל המשרד להגנת הסביבה ביישום אסטרטגיה הוליסטית לטיפול בפסולת, באופן שיצמצם את ההטמנה. היות שמדובר בסמכותו הבלעדית של המשרד להגנת הסביבה, התחלופה התדירה של השרים במשרד הובילה לכך שכל שר בלם את תוכנית הטיפול בפסולת של קודמו, והגה אחת חדשה משלו. וכך, דורכת ישראל במקום במשך עשורים. גמליאל ביטלה את התוכנית של קודמה להקמת משרפות פסולת - שיטה הנחשבת מיושנת ולא סביבתית, לטובת אסטרטגיה של כלכלה מעגלית, והקמה של מעין כלכלת פסולת מקומית, תוך יצירה של תשתיות להפרדה, מיון ומחזור של פסולת, כאשר שריפה תתבצע במדרג האחרון, באין ברירה.

זנדברג אמנם הודיעה שלא תנהג כפי שנהגו קודמיה, ותאמץ את האסטרטגיה של גמליאל, אך הרבה קודם היא תצטרך לפתור בעיה קצרת טווח: בעוד שהקמת אופרציית פסולת רחבה עשויה לקחת שנים, אולי אף עשור, בטווח המיידי שטחי הטמנת הפסולת הולכים ונסתמים. בשנת 2022, עתידים להסתיים נפחי ההטמנה ברוב חלקי מדינת ישראל באתרי הפסולת השונים.

זאת, לאחר שהמדינה צמצמה את שטחי ההטמנה הזמינים בכדי לעודד מיחזור - צעד שנכשל מפני שלה עמד בהלימה לתשתיות מתאימות ותוכנית רב מערכתית. מנגד, גם החוקים הקיימים, דוגמת חוק האריזות האוסר הטמנה של אריזות - לא מיושמים כהלכה על ידי המשרד להגנת הסביבה. כך או כך, משבר הפסולת הולך ומחריף, ומתגלגל לפתחה של השרה החדשה.

6. התשתיות הפוסיליות

למרות שהמשרד להגנת הסביבה נוגע לכלל תחומי החיים, מבריאות, לאנרגיה, לפנים ואפילו לרווחה, סמכויותיו מוגבלות מאוד. כך למשל, למרות שפליטות הפחמן פוגעות באקלים וגורמות לזיהום אוויר, נושא תמהיל הדלקים נמצא בסמכותו של משרד האנרגיה בלבד. לכן, בתחומים רבים, למרות שהם בעלי השפעה ומשמעות סביבתית ניכרת, תצטרך זנדברג לפעול בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים, ולשכנע אותם בצדקת דרכה.

המשימות הראשונות על שולחנה הן ביטול הסכם קצא"א מול החברה האמירתית Med-Red Land Bridge) MRLB), להפיכת ישראל למסדרון נפט דרכו ישונעו כמויות גדולות של נפט לעולם, דרך אזור שונית האלמוגים הרגישה באילת.

זנדברג גם תמשיך לקדם את המלצת ועדת המנכ"לים של הממשלה הקודמת לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה (בזן), שעה שכלל לא בטוח שמשרדי האוצר והאנרגיה ירצו להמשיך ולקדם את ההמלצות. בקדנציה האחרונה הרבו משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה להתקוטט סביב סוגיות ליבה - מקביעת יעד לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, לתוכנית לאיפוס פליטות בכלכלה והקמה של תחנות כוח מזהמות המבוססות על גז.

הסוגיות הללו ימשיכו ללוות את התקופה הקרובה, כאשר בשלב זה עדיין לא ברור האם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, תמשיך את דרכו של קודמה, יובל שטייניץ, או תבחר במסלול של הצבת מטרות משותפות יחד עם המשרד להגנת הסביבה.

7. המאבק בפלסטיק

בנאום הכניסה שלה למשרד להגנת הסביבה, הציבה זנדברג את המאבק בפלסטיק החד פעמי כנושא דגל, והצהירה שעל ישראל להיגמל מההתמכרות לכלים חד פעמיים.
ישראל היא שיאנית צריכה כלים חד פעמיים לנפש - 7.5 קילוגרם לאדם, פי חמישה מהממוצע באיחוד האירופי.

ההשלכות של השימוש התדיר בפלסטיק החד פעמי, הן הרסניות לסביבה, לבעלי החיים ולאדם. לכן, בשבועות הקרובים שואפת זנדברג להוביל מהלך לצמצום צריכת החד"פ בטבע, בחופים, סביב צריכת המזון ובמשרדי הממשלה. היא צפויה לספוג על כך גם את התנגדות בכנסת, וגם את התנגדותה של הממשלה בה היא חברה.

8. הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה

הערים בישראל צריכות לעבור תהליך משמעותי שיהפוך אותן עמידות יותר בפני שינויי האקלים. אך מתוקף ההסכמים הקואליציוניים, הוחלט כי פעילות הוותמ"ל דווקא תתרחב בארבע השנים הבאות, לאחר שפעילותה הופסקה ביוני אשתקד. חוק הוותמ"ל חוקק כדי להתמודד עם משבר הדיור, ולהקנות סמכויות רחבות לגוף הגובר על היררכיית התכנון וזכות הערר. לפי ארגוני הסביבה, מדובר בפעילות בהיקף נרחב שהביאה לפגיעה קשה במרחב העירוני הבנוי, בשטחים הפתוחים והחקלאיים, בכפרים ובתושבים.

רבות מהתוכניות הן פרבריות, הפוגעות בשטחים הפתוחים ומעודדות שימוש ברכב פרטי, מקשות על מתן שירותים ומצריכות פריסת תשתיות יקרות הפוגעות דווקא בעקרונות של חידוש ערים וציפוף. בארגוני הסביבה מוחים על המשך פעילות הגוף שזכה לאורך שנות קיומו לביקורת מצד גורמים רבים, מפקידי ממשל לארגונים מקצועיים, חברתיים וסביבתיים, ודורשים להתמקד במקום במלאי התכנוני הקיים ובתוכניות להתחדשות עירונית.

בשנת 2018, חתם השר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, על מכתב התנגדות להארכת פעילות הוותמ"ל, ודרש את סגירתה. כיום, כשר שיכון, דורש אלקין להחזיר ולהרחיב את פעילותה של הוועדה שמעוררת את חמתם של הארגונים הירוקים. "הוותמ"ל פוגעת בשטחים הפתוחים, פוגעת במערכות האקולוגיות ובנוף, מעודדת פיתוח פרברי בשטחים פתוחים ובשולי ערים, וסובלת מהעדר ראייה תכנונית כוללת", מחה אלקין.

כעת, גם בזירה הזו, יצטרך המשרד להגנת הסביבה להיאבק למען הדורות הבאים, ולנסות להשריש בממשלה את ההבנה שתוכניות פיתוח ותכנון, חייבות לכלול ראייה אקלימית-אקולוגית ארוכת טווח, ולא לנסות לייצר פתרונות בולמוס מהירים שיצוצו בעתיד כפצע פתוח שהנהגה אחרת תצטרך להתמודד איתו, אולי, בשלב מאוחר מדי.

עוד כתבות

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

שיגורים בלתי פוסקים מאיראן; בין יעדי התקיפה של צה"ל: חמינאי ונשיא איראן פזשכיאן

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה