גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם אחר, הייתי המדריך של בנט בבני עקיבא

ביקום חליפי, לראש ממשלת ישראל ולי היו יכולות להיות בדיחות פרטיות שרק שנינו נבין בחדר מלא אנשים

נפתלי בנט בהשבעה לכנסת / צילום: יוסי זמיר
נפתלי בנט בהשבעה לכנסת / צילום: יוסי זמיר

א. נפתלי בנט ואני. כמי שנזרע, נבט, לבלב ופרח בערוגות הציונות הדתית עד שפרח עם הרוח, אני די שמח וגאה על זה שיש לנו ראש ממשלה שעל ראשו כיפה סרוגה. אחד משלנו, מה שנקרא. אני אמנם לא שם הרבה יותר זמן ממה שהייתי שם, אבל זה פחות חשוב, או במילותיו הנצחיות של המשורר האמריקאי האהוב רוברט האנטר, שהיה חוגג שמונים השבוע אם לא היה מת לפני שנתיים: "ארוכה עד מאוד ההיעדרות / וקצרה כל כך השהות". לדעתי הוא אומר שניתן, ואולי לא ניתן שלא, למתוח את שמיכת זכרון השהות עם אדם אהוב עד כדי כך שתכסה על כל הלילות הארוכים של היעדרו.

יופיו של המשפט רק מעצים את האמת שבו והיא נכונה ותקפה לכל הדברים, או יותר נכון להיעדרם של כל הדברים: גם אם הם לא שם, הם לא באמת נעלמים. אני חושב על דברים כאלה כל הזמן, מה שמעכב את ההתפתחות שלי בתחומי הנדל"ן והפינטק, אבל בואו נחזור לנושא.

זה לא סתם שיש לו כיפה סרוגה, הרי גם לסמוטריץ’ יש כיפה סרוגה והאמינו לי שלא הייתי גאה ושמח כלל וכלל לו הוא היה ראש ממשלה. אבל זו לא אותה כיפה, זה לא אותו מגזר והם לא מאותו הכפר.

לבנט יש פחות או יותר את הכיפה שאני רואה במפגשים משפחתיים ופחות או יותר אותה כיפה שיש לי ושאותה אני חובש כשאני בא להורים. אנחנו כמובן פרחים שונים לגמרי, הוא ואני, אבל ראש הממשלה ואני גדלנו פחות או יותר באותה הערוגה, כָּפֵּי הורינו ברגבי אותה אדמה, אם לצטט את המנון התנועה.

אף פעם לא קרה לי דבר כזה עם אף ראש ממשלה שהיה פה בימי חיי. כשנולדתי גולדה מאיר עמדה בראש הממשלה. מה לי ולה? בגין, שמיר, רבין, שרון, ברק, אולמרט, פרס, נתניהו. כולם תותחים כבדים בתחומם ואת כולם כיבדתי כמובן, אבל הם באו מערוגות אחרות לגמרי משלי. לא הייתי רמטכ"ל ולא עסקן, לא באו"ם ולא בקיבוץ, לא בסיירת ולא במחתרת - אבל בבני עקיבא כן הייתי.

משמעות הדבר היא אדירה: זה אומר לראש ממשלת ישראל ולי יכולות להיות בדיחות פרטיות שרק שנינו נבין בחדר מלא אנשים. אין ספק שלעובדה הזו יש השפעה גדולה על חלק עמוק ומהותי במערכת היחסים שלי עם מדינת ישראל.

האמת היא שהכיפה שלי יותר גדולה מהכיפה של ראש הממשלה, והנה עוד משפט שלא חשבתי שאכתוב אי פעם. המציאות הישראלית היא כמו משיר אחר של האנטר, טריפ ארוך ומוזר.

ב. ראש הממשלה ואני. נפתלי בנט לא רק ראש הממשלה הראשון שאני חולק איתו מאפיינים שבטיים מסוימים וסוג של זיכרון קולקטיבי משותף מעורב בתחושת שייכות נעימה, הוא גם ראש הממשלה הראשון שיש לי איתו מה שנקרא היסטוריה אישית, והיא קצת פחות נעימה.

הפרטים המלאים נמצאים ברשת, אבל בקצרה: בפברואר 2015, במהלך הבחירות לכנסת העשרים, נשלחתי מטעם גלובס לסקר כנס בחירות חגיגי לצעירים שבוחרים בפעם הראשונה, בהשתתפות ראשי המפלגות, ביניהן בנט, אז ראש "הבית היהודי". במהלך הדיווח העליתי ציוץ בטוויטר שהעלה את חמתו של בנט, שאיים לתבוע אותי דיבה במיליון שקל. במערכת הבחירות ההיא, אולי תזכרו, היו כמה פוליטיקאים שאיימו לתבוע עיתונאים - אחח, השנים התמימות והיפות - וכמה ימים אחר כך העניין נסגר בלא כלום.

עזבו מי צודק ומי לא, זה באמת לא העניין פה (כמו שמעידות העובדות). מבחינת בנט ויועציו היה זה אירוע חסר חשיבות, גפרור ברוח, ספין למהדורה הקרובה, רגע בזמן שחלף בלי להותיר זכר, אבל מבחינתי - צלקת. לא גדולה, לא עמוקה, אבל צלקת.

אתם יודעים מה קורה לך כשראש מפלגה פופולרי וכריזמטי בישראל מעלה עליך ציוץ/פוסט מתלהם בלב מערכת בחירות סוערת ומאיים לתבוע אותך? אספר לכם, בלי להאשים: בנט, או אחד מעוזריו, לוחץ על הכפתור והם שוכחים.

אתה, לעומת זאת, מוצא את עצמך עומד מול גל משוגע לגמרי של תגובות וגינויים ואיומים וקללות, תמיכות ותשבחות, לאלה אתה אפס, לאלה אתה מלך, וכל מיני מקורבים ועוזרים ועיתונאים ומה לא באים עם שלל הצעות לסולחות משודרות ובקשות לראיונות, ואנשים כותבים עליך שירים, עושים ממים מדמותך, מעוותים את שמך - טחור פויר זה האהוב עלי - היו גם שהדפיסו שלטים.

לכל אחד יש יותר מדבר אחד לומר לך, אנשים צועקים עליך ממכוניות, מתקשרים למשפחה שלך. הרעש מחריש אוזניים. פתאום אתה יושב עם עורכי דין (גלובס עמד לצדי לאורך כל הדרך) וחושב על אסטרטגיות ופוחד על הכסף. זו לא הייתה חוויה שלילית לגמרי, אבל מטלטלת עד מאוד. למדתי המון על איך זה להיות עלה ברוח. שיעור חשוב.

לא אשכח לבנט את מה שנתן לי. אין בי משקעים או כעסים, אבל הוא תמיד יהיה זה שתבע אותי ולא יצא לו מזה כלום. גם לזה יש השפעה מסוימת על אותו חלק עמוק ומהותי במערכת היחסים שלי עם מדינת ישראל.

ג. אבל מעבר להיסטוריה משותפת, הומור פרטי היפותטי ורבע היתקלות משפטית, אני חושב שהאירוע הכי גדול מבחינת ההשפעה האמיתית על מערכת היחסים שלי עם המדינה בעקבות השבעת הממשלה החדשה השבוע - היא העובדה הפשוטה שראש ממשלת ישראל - האיש בקצה הפירמידה, חורץ הגורלות, שומר החותם, האיש שהולכים אחריו לכל מקום עם מזוודה מסתורית ובראשו מצויים הסודות הכי-הכי שמורים וחשובים של מדינת ישראל, האיש שיכול לכרות שלום או להכריז מלחמה, האיש שדיוקנו יתנוסס עכשיו בכל מקום - האיש הזה צעיר ממני. כמעט בשנתיים, אלוהים ישמור.

הוא בשנתון של אחי הצעיר עודד. או בלשון בני עקיבא, אני בשבט ידידיה והוא בשבט דרור! בעולם מקביל יכולתי להיות המדריך שלו, רק לחשוב על ההיסטוריה החלופית של מדינת ישראל אם דבר כזה היה קורה, הא? איפה נטפליקס, תשיגו לי אותם מיד, יש לנו פה פורמט להיט!

אין לי בעיה עם צעירים ממני, כמובן, להפך - רוב העולם צעיר ממני ואני אוהב את העולם. גם הכישרון אינו תלוי גיל, מין הסתם. ובכל זאת, בפני עצמי אני חייב להודות שקורה פה משהו משונה מאוד שעוד אצטרך להתרגל אליו.

אני מודה שברמה האישית, יש לי הרבה יותר כבוד לגיל מאשר לסמכות. תואר על כרטיס ביקור או שורה בקורות החיים זה לא דבר שמרשים אותי, אבל אם הבנאדם למד ללכת כמה שנים לפניי וראה וחווה כמה דברים יותר ממני - בוא’נה, אני רוצה לשמוע מה יש לו להגיד! אין חכמה כחכמת חיים.

ואחרי שכל זה נאמר, הגיל, הכיפה, התביעה - ברכות לראש הממשלה. תצליח. או כמו אומרים אצלנו - ה’ עימך!

עוד כתבות

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

העסקה בוצעה 15 דקות לפני שטראמפ ביטל תקיפה באיראן. עכשיו נפתחה החקירה

שורה של עסקאות נפט עלו על הרדאר האמריקאי כאשר בוצעו זמן קצר לפני הצהרות חשובות של הנשיא טראמפ בנוגע למלחמה עם איראן ● כעת, משרד המשפטים האמריקאי בוחן ארבע עסקאות בהיקף כולל של 2.6 מיליארד דולר

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג נפרד לפני החתונה, והקרב על דירת "מחיר למשתכן" הגיע לבית המשפט

בני זוג ידועים בציבור רכשו דירה לקראת נישואים, אך נפרדו כעבור שלוש שנים ● פסק הדין קבע כי הרישום המשותף נשען על ההנחה שהחתונה אכן תתקיים, אך כיוון שהגבר מימן את רוב התשלומים, ובגלל שהוכחה בגידה מצד האישה, נקבע כי חלוקת הדירה באופן שוויוני תוביל לעיוות דין

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רו"ח אמיר דוידוב נבחר לתפקיד סמנכ"ל המחלקה המקצועית ברשות המסים

מעל שנתיים לאחר עזיבתו של סמנכ"ל המחלקה המקצועית הקודם, הודיע מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', על בחירתו של רו"ח אמיר דוידוב לתפקיד הסמנכ"ל

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

אסף רפפורט מסתובב עם פנקס צ'קים ורשימת חלומות, למרות שעסקת רשת 13 עוד לא אושרה

האישור לעסקת הרכישה של ערוץ 13 בידי קבוצת ההייטקיסטים טרם התקבל, אך הזרמת הכספים כבר החלה באמצעות הלוואות - לצד משיכת עיתונאים מהערוצים מתחרים לחברת החדשות ● בינתיים, בתאגיד צריכים להיערך במהירות לגיוס מחליפים, לקראת הבחירות הקרובות

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות

בנייה למגורים באשקלון. נוכחות חזקה לערי הדרום בטבלת השיאניות / צילום: Shutterstock

המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה

עפ"י נתוני הלמ"ס לסיכום 2025, באשקלון נרשמו הכי הרבה התחלות בנייה בייעוד תעשייה ואחסנה - יותר מ־160 אלף מ"ר ● באופקים החלה בנייתם של יותר מ־59 אלף שטחי מסחר, ובתחום המגורים נכנסו ארבע מערי הדרום לעשירייה הראשונה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בת"א; מדד נפט וגז עולה ב-1%, נאוויטס פטרוליום מזנקת ב-4%

המסחר בת"א נפתח לאור ההסלמה הלילה בין ארה"ב לאירן ● המניות הדואליות חוזרות בפערים שליליים ● אתמול וול סטריט נסוגה מהשיאים, הבוקר ירידות באסיה ● בלומברג: התחזקות השקל הישראלי מעוררת דאגה גוברת בענף ההייטק ● וול סטריט: עונת דוחות מהחזקות זה 20 שנה, אבל כאן מסתתרת סכנה ● וגם: מה חושבים האנליסטים על מניית נייס

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

כמה תשלם גב ים על 4.5 דונם בלב תל אביב

למתחם יש זכויות בנייה של 85 אלף מ"ר בשטחי תעסוקה ומשרדים ● לחברה יש כיום 1.3 מיליון מ"ר בשטחים מניבים, ועוד 288 אלף מ"ר בשטחי ייזום לאחר שבשנה שעברה השלימה מספר שלבים בפרויקטים שלה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנגב וברחובות

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ: "הפסקת האש נמשכת, היא בתוקף"; איראן: "ארה"ב הפרה את הפסקת האש"

ארבעה חניכים לשעבר בבית הספר הטכני של חיל האוויר יואשמו בריגול לטובת איראן ● דובר צה"ל בערבית בהתרעת פינוי ל-6 כפרים בדרום לבנון ● בארה"ב הודיעו כי תקפו מתקנים צבאיים איראניים לאחר שהותקפו 3 ספינות אמריקאיות • צבא ארה"ב: "לא מעוניינים בהסלמה" • איראן בהודעה רשמית: "נגיב בעוצמה על כל תקיפה" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

הטבלה לא משקרת? ברשת הופצו נתוני צמיחה, אבל יש בהם לא מעט בעיות

פרסום ויראלי ברשתות החברתיות טען ש"כשנתניהו לא בשלטון, מדינת ישראל מזנקת", אלא שמתברר שהוא נסמך על נתונים בעייתיים ● אבל לפני שנכנסים למלחמות הקרדיט, הכלכלנים מזהירים: אי אפשר לייחס צמיחה כלכלית שנתית לממשלה אחת בלבד ● המשרוקית של גלובס

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הטיסה התעכבה ביום - וארקיע תפצה את הנוסעים בכחצי מליון שקל

ביהמ"ש קבע כי על חברת התעופה הישראלית לשלם ל-115 נוסעים פיצויים שמסתכמים בכחצי מיליון שקל, בגין עיכוב בטיסה ממרוקו לת"א בשנת 2022 בשל תקלה לא צפויה במטוס ● ארקיע טענה כי עומדת לה "הגנת כוח עליון", אך טענתה נדחתה

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

הספינה MV Hondius עוגנת בנמל בפראיה, כף ורדה / צילום: ap, Misper Apawu

שלושה מתים בלב ים: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה ב"ספינת המוות"

משרד הבריאות הרגיע היום כי בניגוד לשמועות, לא היה חולה האנטה בישראל, וארגון הבריאות העולמי ציין כי הסיכון מווירוס האנטה נמוך - אז מדוע בכל זאת עוקב כל העולם בנשימה עצורה אחרי ספינת MV Hondius שהפכה למוקד התפרצות הוירוס? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל

פחות אופטימיים, יותר דרוכים: איך המצב הביטחוני השפיע על הישראלים

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הלך הרוח החברתי ברקע המצב הביטחוני, עולה כי 62% מהציבור מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה באיראן הם גבוהים ● לדברי ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במכון, הישראלים מצויים בתחושת המתנה, אך לא יודעים למה לצפות

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

רחפן נפץ / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

עשור של אזהרות, מחדל בביצוע: כך נרדמה מערכת הביטחון מול איום רחפני הנפץ

כבר ב־2017 הוגדרו הרחפנים כאיום לאומי, אך דוחות המבקר חושפים כיצד מלחמות תקציב וסמכות עיכבו את המענה המבצעי ● כעת, כשרחפני סיב זולים גובים מחיר דמים בלבנון, מערכת הביטחון מנסה לגשר על הפער ברכש טכנולוגי מהיר ● בשטח נותרה השאלה הבוערת: איך מעצמת הייטק לא מצליחה להכריע איום טקטי שעולה 400 דולר בלבד?