ישראל זעירא. בעלים ומנכ"ל של חברת באמונה, ייזום וניהול פרויקטים בע״מ / צילום: איל יצהר
אישי: בן 53, נשוי ואב לשמונה. גר בתל אביב
מקצועי: בעלים ומנכ"ל של חברת באמונה, ייזום וניהול פרויקטים בע״מ
אני: יסודי, נחוש, שמח בחלקי ואוהב את העם שלי.
משפחה: הוריו של אבא, חסידי גור, עלו מפולין לישראל מטעמי ציונות והשתייכו לפועלי אגודת ישראל, פאג"י. סבא עבד בעיריית ת"א בבוקר, ובערב היה פקיד בבנק לאומי כדי לפרנס את ארבעת ילדיהם. גם סבא וסבתא מהצד של אמא הגיעו לת"א באותן שנים מחסידות קטנה בפולין, וגם היו בפאג"י.
סבא הגיע עם סרטיפיקט של חייט. כשהבריטים עזבו את הארץ הם נפטרו מהכילות נגד היתושים, הוא קנה אותן הוא קנה אותן ופתח את "מפעל אריה", שהפך לבית החרושת הגדול ביותר לבגדי תינוקות. ממנו כנראה שירשתי את החוש העסקי.
אבא גדל בבית עני והייתה לו מוטיבציה אדירה להצליח. הוא פגש את אמא על חוף הים בת"א, בליל שביעי של פסח בטקס שירת הים. אחרי החתונה עבד במפעל הבגדים ובמקביל למד משפטים בלימודי ערב. כשסיים את התואר פתח עם שותף חברת נדל"ן בבני ברק ועשה חיל.
ילדות: נולדתי בת"א. היינו הדתיים היחידים ברחוב, בצפון הישן. היה ברור לי שאהיה איש עסקים, כי בבית נשמו נדל"ן. למדתי בישיבת שבי חברון, אחרי שנה וחצי התנדבתי לצה"ל, היה לי פטור בגלל צליאק, ושירתתי באמ"ן מחקר.
חנן פורת: אחרי השחרור חזרתי לשבי חברון לעוד שנה, וכשחנן פורת פתח את ישיבת בית אורות בהר הזיתים, הייתי בגרעין המייסד. כשהייתי בן 22, ביקשו ממני להיות העוזר שלו. הייתי צמוד אליו והבנתי באיזו אישיות מיוחדת מדובר.
מוריה: אשתי, הייתה מדריכת טיולים בחברון לדוברי אנגלית ואחר כך גידלה את הילדים. נפגשנו כשטסתי במסגרת "נתיב" לכמה חודשים ברוסיה. היא ריכזה סמינריון ואני הייתי פעיל בקליטת עולים. יש לנו שמונה ילדים, עוד מעט נכד ראשון ואנחנו גרים קרוב לכיכר דיזנגוף.
קריירה: אחרי החתונה למדתי חצי שנה במרכז הרב, ואז חזרתי כמנכ"ל לישיבת שבי חברון וגרנו ביישוב מעלה חבר. אחרי שנתיים עברתי לנדל"ן. כשהייתי עם חנן בכנסת למדתי קבלנות בניין, ובהמשך מנהל עסקים בלימודי ערב.
קבוצות רכישה: ב-1995 ארגנתי את קבוצת הרכישה הדתית לאומית הראשונה שלי בבית שמש, ותוך כדי ניהלתי פרויקט של עמותת הזית של חנן פורת, ששיכנה את שכונת הזית באפרת. ואז פתחתי את "באמונה". המטרה היה להתמקד בקבוצות רכישה ודווקא בתוך הקו הירוק, בגלל התחושה שהציבור הדתי לאומי התמקד ביהודה ושומרון.
פרשת ענבל אור הרגה את קבוצות הרכישה, והסיפור של פרי נדל"ן עשה לתחום וידוא הריגה. בין לבין היו מארגנים שהבטיחו הבטחות ולא עמדו בהן. אז למרות שעמדנו ביעדי המחיר ההתחלתיים שהצבנו ולפעמים הם היו נמוכים יותר, הבנתי עם השנים שקשה להשביע את רצון כולם. התפרנסנו מהן יפה במשך שנים והשיא היה בחריש, עם 744 יחידות דיור שהוקמו תוך חמש שנים.
היום אנחנו עושים את קבוצת הרכישה האחרונה בכרמי גת. יש לי שלושה פרויקטים בבית שמש, בחריש, וביפו וסיימנו פרויקטים בפרדס חנה, קרית מלאכי, הר חומה, ואפרת, וגם בערים המעורבות יפו, עכו ולוד, שם בנינו את רמת אלישיב, שהביאה לעיר 100 משפחות דתיות לאומיות.
מהומות: לולא הגרעינים התורניים הערים המעורבות היו ננטשות מיהודים. יש במגזר הערבי אלמנטים לאומנים דתיים איסלמיים, ובגלל שיש להם תעודת זהות כחולה, המשטרה והשב"כ רק מרגיעים אותם.
ראש יהודי: עמותה שעוסקת בחינוך יהודי לבני 22 ומעלה. יש לנו קהילה בת"א, חילונים שבאים ללמוד תורה, מתחזקים ומתקרבים לדת וחיים בקהילה. הציבור הזה צמא לרוחניות ואנחנו מביאים להם את משנת הרב קוק. אנחנו גאים שאנחנו מחזירים אנשים בתשובה ומי שחושב שיש בה כפייה ומניפולציה רגשית - טועה, הכל מבחירה חופשית.
ערוץ 20: לפני 13 שנה הקמתי את "ערוץ אורות לתקשורת יהודית" במטרה להעביר תכני וידיאו יהודיים. כשנפתח המכרז לערוץ המורשת זכינו בו, וקראנו לערוץ "ערוץ יהודי-ישראלי". אבל המשקיע לא רצה שנמשיך בכיוון הזה, אלא משך לכיוון החדשות וההסברה הימנית, ועזבנו.
פוליטיקה: הייתי ממקימי האיחוד הלאומי אחרי הפרישה מהמפד"ל והיום אני חבר מרכז בציונות הדתית של סמוטריץ’. מבנט אני לא מאוכזב, כי לא ציפיתי ממנו לכלום.
פנאי: לומד, מלמד תורה, ומעביר סדנאות זוגיות.
תפיסת עתיד: רוצה להגדיל את העסקים ומתכוון להנפיק את החברה בבורסה.