מכונת דפוס של דולרים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
19:00
העליות בשוק המט"ח התמתנו, וכעת הדולר נסחר בעלייה של 0.3% אל מול השקל. שער הדולר היציג נקבע אחר הצהריים על 3.26 שקלים.
10:30
שוק המט"ח סוער הבוקר על רקע הודעת הריבית של הפד אמש, ועיקרה: הפד הולך לדבר על צמצום היקף הדפסת הכסף, העלה את תחזית האינפלציה ועדכן את התחזית לשתי העלאות ריבית ב-2023.
הפד הותיר את הריבית ואת תוכנית הרכישות ללא שינוי אך הצפי שנתן להמשך הזיז את השווקים ובעיקר גרם למשקיעים להבין שהטון מתחיל להשתנות. אם קודם לכן הפד צפה העלאת ריבית אחת ב-2023, כעת חברי הפד צופים שתי העלאות ריבית, מה שמסמן כי החברי הפד חושבים שיש להקדים את הצורך בקירור הכלכלה.
פאואל הודה כי יש אינפלציה בארה"ב אך היא בעיקר נצפית בסגמנטים הקשורים להתאוששות ממשבר הקורונה ובסופו של דבר היא זמנית וצפויה לרדת בעתיד. מנגד, כהרגלו, יו"ר הפד לא נחרץ. מעבר לדבריו של פאואל כי הם שם בפד לא ממש יודעים במדויק מה לעשות במצב זה שנצפה לראשונה מעולם, פאואל ביקש לקחת את התחזית עם "קורטוב של מלח". כך שלא מן הנמנע שהתחזיות ישתנו בהמשך, ותגובת השוק שתיקן את הירידות אתמול מעידה ששוב הפד הצליח להחדיר את המסר לקראת שינוי מדיניות אך הותיר את האפשרות לחזור אחורה.
הדולר קופץ הבוקר בכ-0.7% מול השקל לרמה של 3.26 שקלים ומנגד האירו נחלש בכ-0.7% ונסחר סביב 3.90 שקלים.
לדברי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, "החלטת הפד אמש נתפסה כתחילתה של סגירת הדלת להרחבה מוניטרית, כשבלט השינוי בתחזית של רוב חברי הפד להעלאת ריבית כפולה ב-2023. עם זאת פאואל, במסיבת העיתונאים אמש שפך מים על התחזית, כשאמר למשקיעים "קחו אותה עם גרגר גדול של מלח" והוא צודק. עד 2023 אלוהים גדול, בואו קודם נעבור בלי העלאות את שנת 2022.
"כרגע הכלכלה אומנם רותחת אבל הלחץ להתקררות עתידית גובר מכל כיוון, מצווארי בקבוק ביצור ובהובלה הימית, מהתפוגגות התמריצים הפיסקליים, ממיצוי כח העבודה, ממיצוי הקלות האשראי, מהתפוגגות התפרצות הביקוש הכבוש, מהתייקרות חומרי הגלם ועוד... לפי תחזית הפד מאתמול הצמיחה תתקרר מרמה של 7% השנה ל-2.4% ב-2023, אבל ברור שבירידה כל כך חדה אפשר בקלות לגלוש גם מתחת לזה. אולי בכלל ידרשו הפחתות ריבית ב-2023", כתב כהנוביץ'.
"ציפיות האינפלציה ל-10 שנים בארה"ב נפלו אתמול מ-2.42% ל-2.32%, כשלפני כחודש עוד עמדו על 2.56%, וזאת למרות שהפד העלה את תחזית האינפלציה ל-2021 אך הותיר כמעט ללא שינוי את תחזית האינפלציה הארוכה, רוצה להדגיש שהוא עדיין רואה אותה כזמנית. למרות הרמה הגבוהה היא עדיין לא גבוהה מספיק כדי לאלץ העלאת ריבית ב-2023, בטח לא בהתחשב בכך שהפד רמז שיהיה סלחן יותר בעתיד לאינפלציה גבוהה.
"מעניין אם פאואל תכנן בכל מקרה להגיד את המשפט הזה של "לקחת עם גרגר מלח" את תחזיות הריבית של חברי הפד, או שזו התגובה השלילית של השוק שגרמה לו להתבטא בצורה "יונית" יותר, כי אם כן אז אולי אפשר להסתכל על המהלך אתמול כניסוי שנכשל ודווקא מרחיק כעת את העלאות.
"חיזוק לכך שפאואל לא היה אחד מה'נקודות' ה"ניציות" בתחזיות קיבלנו לדעתי מההתאמצות שלו לא להזכיר את המילה 'Tapering' (התכנית לצמצום רכישות האג"ח) בכל הנאום שלו, והתייחס אליה רק בעקיפין, כשאמר שהם מתלבטים מתי להתחיל לדבר על מה שהם עדיין לא רוצים לדבר עליו. כלומר, כל הבלגאן אתמול סביב החלטת הפד רק מדגיש עד כמה הם חוששים מהידוק וכמה העלאות באמת עוד רחוקות, אם אי פעם בכלל יגיעו", סיכם כהנוביץ.
בזמן שחבר הוועדה בבנק ישראל מצביע על הפחתת ריבית, הפד משנה כיוון
החלטת הריבית של הפד פורסמה בסמיכות לדיוני הריבית האחרונים שנערכו בבנק ישראל לפני ההודעה על הותרת הריבית על רמה של 0.1%. פרוטוקול בנק ישראל חשף כי חבר אחד השאיר את הצבעתו בעד הפחתת ריבית. לעומת זאת הודעת הפד אתמול מצביעה על כיוון הפוך כאשר מספר החברים שסברו כי הריבית צריכה לעלות גדל. מעבר לכך, כל החברים שם תמכו פה אחד בהותרת הריבית על כנה. לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "ככל שזה המצב, ניתן להעריך כי בישראל יתפנה בנק ישראל להרהר אם להעלות את הריבית לא לפני שנת 2024, הערכה תומכת, לאורך זמן, באפיק השקלי הלא צמוד. לא בכדי הדבר: בארצות הברית עלה מדד המחירים לצרכן 5% ב-12 החודשים האחרונים, ואילו בישראל עלה המדד 1.5% "בלבד".
לגבי תוכנית הרכישות של הפד, אמר מנחם כי "לפי דברי היו"ר פאוול, הנושא נידון, אך נכון להיום אין כוונה לשנות את התכנית ובכלל-הן התוכנית והן הריבית אינם במוקד סדר היום שלו, משום שהדרך עד להתבססות ההתאוששות הכלכלית והתעסוקתית עדיין ארוכה מאוד. אם הדברים הללו נאמרים שעה שתחזית צמיחת התוצר של הפד ל-2021 עולה מ-6.5% ל-7.0%, נראה כי גם אצלנו אין לבנק ישראל, שנוקט מתחילת המשבר גישה זהירה ואחראית, כוונה לשנות את תכנית הרכישות שלו בתקופה הקרובה. הנושא נמצא כיום במחלוקת בין הכלכלנים ולפחות דעתי- לא מן הנמנע כי התוכנית תוארך, או תוגדל, אם מצב שוק העבודה יצריך זאת".
"הנתון המעניין שתפס את העין פחות חשוב"
"הפתיח השונה בין ההודעה מאתמול להודעה הקודמת, מסוף אפריל, עושה את ההבדל במבט להמשך" הוסיף מנחם. "ההודעה הקודמת החלה בכך שהנגיף גורם נזק אנושי וכלכלי חמור הן בארה"ב והן בארצות הברית. ההודעה מאתמול פותחת בכך שההתקדמות החיסונית הפחיתה את התפשטות הנגיף ברחבי המדינה. אם כן, כלכלת ארצות הברית מתאוששת הן בהשוואה לחודשים קודמים והן בהשוואה לכלכלת העולם.
"מאוד מעניין לציין כי בהודעה מאתמול שבה הפד כתב כי האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד ארוך הטווח שלה, על אף שבחודשיים האחרונים היא זינקה, כאמור, לשיעור כפול מכך. הדבר מצביע על כך שהפד לא מתרגש מהעליות האחרונות, סבור כי הן זמניות (וכוללות השפעות קצה) וכי תתקזזנה בהמשך. לא זו בלבד, להערכתו תשכך בקרוב עלייתם המהירה של מחירי הסחורות וזאת לאחר שההיצע יתאושש וידביק את הגידול בביקוש, במהווה בעצמו תוצאה של היציאה מהסגרים ופתיחת הכלכלה.
"בשורה התחתונה", מסכם מנחם, "יש כאן מקרה מעניין שהנתון שתפס את העין הכי הרבה וגרם לתגובה השלילית המידית של השווקים-העלאת תחזית האינפלציה ל-2021 מ-2.4% ל-3.4% - הוא גם הכי פחות חשוב. חשוב יותר שהפד בכלל לא מוטרד מעלייה של קצב האינפלציה לטווח הקצר ולכן ימשיך עם תכנית הרכישות והריבית הנמוכה, וכי לשיטתו כבר בשנה הבאה תחזור כלכלת ארה"ב למצב "נורמלי": אינפלציה של 2%, צמיחה של 3% ותחילת תהליך של נרמול הריבית. זה, לדעתי, המסר העיקרי (והנוח) מהודעת הריבית של אתמול ולכן אני סבור כי השווקים ישובו לעלות, תוך התמקדות בהמשך הצמיחה, שתתבטא גם בדוחות הכספיים".