גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוב הדחוק בתולדות הכנסת? מנופחת? בדקנו את המיתוסים סביב הממשלה ה-36

פעם ראשונה בלי רוב בקרב חברי הכנסת? כבר היו ממשלות עם פחות. מנופחת מרוב שרים? די מדויק, אבל לא חריג לממשלות אחדות ● עם השבעת הממשלה ה-36 הדביקו לה שיאים סטטיסטיים שונים ● המשרוקית צללה לארכיון

ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ממשלה חדשה, ראש ממשלה חדש, שרים חדשים - הממשלה ה-36 יצאה לדרך. מיד מיהרו פוליטיקאים, עיתונאים וסתם צייצנים לציין שלל עובדות עליה, בפרספקטיבה של הממשלות הקודמות. החלטנו לבחון את הנתונים גם אנחנו. חלק מהעובדות ברורות מאליהן - נגיד שסיעת ראש הממשלה היא הקטנה ביותר מקום המדינה - אבל על אחרות יש קצת יותר מקום להרחיב.

רק 60 הצביעו בעד, אבל לא לראשונה

העובדה שבהצבעת האמון הממשלה קיבלה רק 60 קולות בעד (לעומת 59 נגד ונמנע אחד) לא חמקה מאף אחד. ח"כ דוד אמסלם מהליכוד אמר בקשת 12: "זו ממשלת מיעוט, הם לא קיבלו 61. זו פעם שנייה במדינת ישראל, חוץ מרבין". בערוץ המתחרה רשת 13 אמרה ח"כ מירי רגב: "פעם ראשונה שממשלה נשבעת על 60 מנדטים. 60 מול 59". עמית סגל עדכן את עוקביו בטלגרם ש"בפעם הראשונה בתולדות המדינה ממשלה מושבעת ללא רוב חברי הכנסת".

למעשה, זו הפעם הרביעית בה זה קורה. הפעם הראשונה הייתה ב-1951, אז רק 56 הצביעו בעד הממשלה השלישית של בן-גוריון. ב-1964, ממשלת אשכול השנייה עברה כשרק 59 מחברי הכנסת הצביעו בעדה. הפעם השלישית הייתה בהשבעת ממשלת שמיר הראשונה ב-1983. אז, בדומה להשבוע, רק 60 הצביעו בעדה. דווקא ממשלת רבין של 1992, אליה התייחס אמסלם, קיבלה 67 אצבעות בעד. גם ממשלת פרס שקמה ב-1995, היחידה בתולדות ישראל שקמה כממשלת מיעוט, קיבלה 62 קולות בעד הקמתה.

אבל יש סייג: זו הפעם הראשונה בה ממשלה מושבעת בלי 61 כשכל חברי הכנסת מצביעים. למרות המעמד החגיגי של השבעת הממשלה, ברוב המקרים חלק מחברי הכנסת לא מצביעים. הפעם הראשונה בה כולם הצביעו הייתה ב-1990, לאחר התרגיל המסריח. לאחר מכן היו רק שלוש ממשלות נוספות שכל חברי הכנסת השתתפו בהצבעת האמון שלהן: ב-1992, ב-2015 ועכשיו.

 

8 סיעות, לא מעט אבל לא מספר יוצא דופן

קשה להתחמק ממספר המפלגות שלקחו חלק בהסכמים הקואליציוניים: שמונה. אבל המספר הזה ממש לא יוצא דופן. זו הקואליציה העשירית עם מספר זה של סיעות, כשלא בהכרח כולן חברות בממשלה. למעט קואליציות עם שש סיעות, שמהן היו 11, היו יותר קואליציות עם שמונה סיעות מאשר קואליציות עם כל מספר אחר. הקואליציה הגדולה ביותר הייתה של פרס ושמיר מ-1984, שהתחילה את דרכה עם תשע סיעות. לפעמים קואליציות גם גדלות. לדוגמה, ממשלת אשכול השנייה התחילה עם שבע סיעות, והפיכתה לקראת מלחמת ששת הימים לממשלת ליכוד לאומי הגדילה אותה לתשע סיעות.

9 נשים בממשלה, שיא במספר ובשיעור

עניין שתפס את תשומת הלב של רבות ורבים היה הנושא המגדרי. שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי אמרה בגאווה ב"אופירה וברקו": "לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל כתוב בהסכם הקואליציוני ובקווי היסוד שהממשלה תחתור לשוויון מלא בין נשים לגברים בכל תחומי החיים". ובכן, כבר בקווי היסוד של הממשלה הראשונה נכתב: "יקוים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". עם הקמת הממשלה השנייה, בן-גוריון הודיע לכנסת שהיא מושתתת על אותם קווי יסוד של הראשונה. היו ממשלות בהן הובטח פשוט "שוויון זכויות מלא וגמור בזכויות וחובות לכל תושבי המדינה בלי הבדל מין, גזע, מעמד, דת ולאום". בקיצור, לא כזה תקדימי.

גם מספר השרות משך תשומת לב רבה. מדובר במספר השרות הגדול ביותר שמכהנות בממשלה ישראלית אי-פעם - גם נומינלית (תשע שרות) וגם מבחינה יחסית (שליש מהממשלה). למרות ששוויון האישה הוכנס לקווי היסוד של הממשלות כבר מקום המדינה, היישום בתוך הממשלה היה לוקה בחסר. עד 1992, בכל ממשלה במועד השבעתה הייתה לכל היותר שרה אחת (עד 1974 זו הייתה גולדה מאיר), ולעתים הממשלות היו 100% גברים. ממשלת רבין השנייה הייתה הראשונה להשביע כבר בתחילת הממשלה שתי שרות (שולמית אלוני ואורה נמיר). זו גם הייתה הפעם הראשונה בה יותר מ-10% מהממשלה היו נשים. אריאל שרון ב-2001 היה הראשון להשביע שלוש שרות בתחילת הדרך (לימור לבנת, ציפי לבני ודליה איציק). ב-2013 הושבעו לראשונה ארבע שרות, ובשנה שעברה מונו במועד ההשבעה לא פחות משמונה שרות, שהיוו קצת פחות מרבע מהממשלה.

27 שרים בהשבעה, מקום 3 הלא מכובד

ואם בשרות עסקינן, כדאי לעסוק גם במספר השרים הכולל. במועד השבעת הממשלה נפתלי בנט מנה 27 שרים ושרות. רק שתי ממשלות התחילו עם יותר שרים: ממשלת נתניהו השנייה מ-2009 עם 30 שרים, וממשלת החילופים הקודמת עם 34 שרים. יאיר לפיד הודה שמדובר בכישלון שלו. אבל זה לא יוצא דופן שבממשלות אחדות מספר השרים עולה. הממשלה הראשונה שהחלה את דרכה עם יותר מ-20 שרים הייתה ממשלת מאיר הראשונה, שהמשיכה את ממשלת הליכוד הלאומי של לוי אשכול (למרות שגם בממשלותיה הבאות היא חילקה תפקידי שרים רבים). ממשלת הרוטציה של פרס ושמיר החלה את דרכה עם 20 שרים, ועד מועד הרוטציה כבר הגיעה ל-25. ממשלת האחדות הבאה של השניים כללה 26 שרים. כששרון הרכיב ב-2001 ממשלה עם ישראל אחת, נמצאו תפקידים ל-26 איש. וגם הממשלה הקודמת הייתה ממשלת אחדות. היו ממשלות מנופחות שאינן ממשלת אחדות, אך לא הייתה ממשלת אחדות לא מנופחת. כמובן, הנתון ההיסטורי הזה לא משנה את העלות בכסף וביעילות של ממשלות מרובות שרים.

לא מנבאים עתידות: כמה ימים מחזיקה ממשלה

לא לנו לחזות כמה זמן תחזיק הממשלה ה-36, אבל הנה סטטיסטיקה על 35 הממשלות הקודמות. אורך החיים הממוצע של ממשלה בישראל הוא 754 ימים, פחות משנתיים. אם נספור את שתי הממשלות שהיוו את הרוטציה של שמיר ופרס כממשלה אחת, אז הממוצע עולה ל-776 יום, קצת יותר משנתיים. אם בוחנים רק את הממשלות שהייתה להן הזדמנות לכהן כנסת מלאה, מקבלים 956 ימים, קצת יותר משנתיים וחצי. האם הממשלה החדשה תעלה או תוריד את הממוצע? אנחנו כבר לא עוסקים בעתידות.

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב