גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוב הדחוק בתולדות הכנסת? מנופחת? בדקנו את המיתוסים סביב הממשלה ה-36

פעם ראשונה בלי רוב בקרב חברי הכנסת? כבר היו ממשלות עם פחות. מנופחת מרוב שרים? די מדויק, אבל לא חריג לממשלות אחדות ● עם השבעת הממשלה ה-36 הדביקו לה שיאים סטטיסטיים שונים ● המשרוקית צללה לארכיון

ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ממשלה חדשה, ראש ממשלה חדש, שרים חדשים - הממשלה ה-36 יצאה לדרך. מיד מיהרו פוליטיקאים, עיתונאים וסתם צייצנים לציין שלל עובדות עליה, בפרספקטיבה של הממשלות הקודמות. החלטנו לבחון את הנתונים גם אנחנו. חלק מהעובדות ברורות מאליהן - נגיד שסיעת ראש הממשלה היא הקטנה ביותר מקום המדינה - אבל על אחרות יש קצת יותר מקום להרחיב.

רק 60 הצביעו בעד, אבל לא לראשונה

העובדה שבהצבעת האמון הממשלה קיבלה רק 60 קולות בעד (לעומת 59 נגד ונמנע אחד) לא חמקה מאף אחד. ח"כ דוד אמסלם מהליכוד אמר בקשת 12: "זו ממשלת מיעוט, הם לא קיבלו 61. זו פעם שנייה במדינת ישראל, חוץ מרבין". בערוץ המתחרה רשת 13 אמרה ח"כ מירי רגב: "פעם ראשונה שממשלה נשבעת על 60 מנדטים. 60 מול 59". עמית סגל עדכן את עוקביו בטלגרם ש"בפעם הראשונה בתולדות המדינה ממשלה מושבעת ללא רוב חברי הכנסת".

למעשה, זו הפעם הרביעית בה זה קורה. הפעם הראשונה הייתה ב-1951, אז רק 56 הצביעו בעד הממשלה השלישית של בן-גוריון. ב-1964, ממשלת אשכול השנייה עברה כשרק 59 מחברי הכנסת הצביעו בעדה. הפעם השלישית הייתה בהשבעת ממשלת שמיר הראשונה ב-1983. אז, בדומה להשבוע, רק 60 הצביעו בעדה. דווקא ממשלת רבין של 1992, אליה התייחס אמסלם, קיבלה 67 אצבעות בעד. גם ממשלת פרס שקמה ב-1995, היחידה בתולדות ישראל שקמה כממשלת מיעוט, קיבלה 62 קולות בעד הקמתה.

אבל יש סייג: זו הפעם הראשונה בה ממשלה מושבעת בלי 61 כשכל חברי הכנסת מצביעים. למרות המעמד החגיגי של השבעת הממשלה, ברוב המקרים חלק מחברי הכנסת לא מצביעים. הפעם הראשונה בה כולם הצביעו הייתה ב-1990, לאחר התרגיל המסריח. לאחר מכן היו רק שלוש ממשלות נוספות שכל חברי הכנסת השתתפו בהצבעת האמון שלהן: ב-1992, ב-2015 ועכשיו.

 

8 סיעות, לא מעט אבל לא מספר יוצא דופן

קשה להתחמק ממספר המפלגות שלקחו חלק בהסכמים הקואליציוניים: שמונה. אבל המספר הזה ממש לא יוצא דופן. זו הקואליציה העשירית עם מספר זה של סיעות, כשלא בהכרח כולן חברות בממשלה. למעט קואליציות עם שש סיעות, שמהן היו 11, היו יותר קואליציות עם שמונה סיעות מאשר קואליציות עם כל מספר אחר. הקואליציה הגדולה ביותר הייתה של פרס ושמיר מ-1984, שהתחילה את דרכה עם תשע סיעות. לפעמים קואליציות גם גדלות. לדוגמה, ממשלת אשכול השנייה התחילה עם שבע סיעות, והפיכתה לקראת מלחמת ששת הימים לממשלת ליכוד לאומי הגדילה אותה לתשע סיעות.

9 נשים בממשלה, שיא במספר ובשיעור

עניין שתפס את תשומת הלב של רבות ורבים היה הנושא המגדרי. שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי אמרה בגאווה ב"אופירה וברקו": "לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל כתוב בהסכם הקואליציוני ובקווי היסוד שהממשלה תחתור לשוויון מלא בין נשים לגברים בכל תחומי החיים". ובכן, כבר בקווי היסוד של הממשלה הראשונה נכתב: "יקוים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". עם הקמת הממשלה השנייה, בן-גוריון הודיע לכנסת שהיא מושתתת על אותם קווי יסוד של הראשונה. היו ממשלות בהן הובטח פשוט "שוויון זכויות מלא וגמור בזכויות וחובות לכל תושבי המדינה בלי הבדל מין, גזע, מעמד, דת ולאום". בקיצור, לא כזה תקדימי.

גם מספר השרות משך תשומת לב רבה. מדובר במספר השרות הגדול ביותר שמכהנות בממשלה ישראלית אי-פעם - גם נומינלית (תשע שרות) וגם מבחינה יחסית (שליש מהממשלה). למרות ששוויון האישה הוכנס לקווי היסוד של הממשלות כבר מקום המדינה, היישום בתוך הממשלה היה לוקה בחסר. עד 1992, בכל ממשלה במועד השבעתה הייתה לכל היותר שרה אחת (עד 1974 זו הייתה גולדה מאיר), ולעתים הממשלות היו 100% גברים. ממשלת רבין השנייה הייתה הראשונה להשביע כבר בתחילת הממשלה שתי שרות (שולמית אלוני ואורה נמיר). זו גם הייתה הפעם הראשונה בה יותר מ-10% מהממשלה היו נשים. אריאל שרון ב-2001 היה הראשון להשביע שלוש שרות בתחילת הדרך (לימור לבנת, ציפי לבני ודליה איציק). ב-2013 הושבעו לראשונה ארבע שרות, ובשנה שעברה מונו במועד ההשבעה לא פחות משמונה שרות, שהיוו קצת פחות מרבע מהממשלה.

27 שרים בהשבעה, מקום 3 הלא מכובד

ואם בשרות עסקינן, כדאי לעסוק גם במספר השרים הכולל. במועד השבעת הממשלה נפתלי בנט מנה 27 שרים ושרות. רק שתי ממשלות התחילו עם יותר שרים: ממשלת נתניהו השנייה מ-2009 עם 30 שרים, וממשלת החילופים הקודמת עם 34 שרים. יאיר לפיד הודה שמדובר בכישלון שלו. אבל זה לא יוצא דופן שבממשלות אחדות מספר השרים עולה. הממשלה הראשונה שהחלה את דרכה עם יותר מ-20 שרים הייתה ממשלת מאיר הראשונה, שהמשיכה את ממשלת הליכוד הלאומי של לוי אשכול (למרות שגם בממשלותיה הבאות היא חילקה תפקידי שרים רבים). ממשלת הרוטציה של פרס ושמיר החלה את דרכה עם 20 שרים, ועד מועד הרוטציה כבר הגיעה ל-25. ממשלת האחדות הבאה של השניים כללה 26 שרים. כששרון הרכיב ב-2001 ממשלה עם ישראל אחת, נמצאו תפקידים ל-26 איש. וגם הממשלה הקודמת הייתה ממשלת אחדות. היו ממשלות מנופחות שאינן ממשלת אחדות, אך לא הייתה ממשלת אחדות לא מנופחת. כמובן, הנתון ההיסטורי הזה לא משנה את העלות בכסף וביעילות של ממשלות מרובות שרים.

לא מנבאים עתידות: כמה ימים מחזיקה ממשלה

לא לנו לחזות כמה זמן תחזיק הממשלה ה-36, אבל הנה סטטיסטיקה על 35 הממשלות הקודמות. אורך החיים הממוצע של ממשלה בישראל הוא 754 ימים, פחות משנתיים. אם נספור את שתי הממשלות שהיוו את הרוטציה של שמיר ופרס כממשלה אחת, אז הממוצע עולה ל-776 יום, קצת יותר משנתיים. אם בוחנים רק את הממשלות שהייתה להן הזדמנות לכהן כנסת מלאה, מקבלים 956 ימים, קצת יותר משנתיים וחצי. האם הממשלה החדשה תעלה או תוריד את הממוצע? אנחנו כבר לא עוסקים בעתידות.

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות