התובעת במשפט נתניהו, עו"ד ליאת בן-ארי / צילום: רפי קוץ
מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, העיד עד כה במשך 26 יום בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו. ישועה הוא עד מרכזי בפרשת 4000 (בזק-וואלה), שבמסגרתה מואשם נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק, בדמות הטיית סיקור באתר החדשות "וואלה" מקבוצת בזק, וזאת בתמורה להטבות רגולטוריות עבור קבוצת בזק. בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים במתן שוחד ובעבירות שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.
סנגוריהם של ח"כ נתניהו ובני הזוג אלוביץ' מבקשים לסתור את תזת הפרקליטות, שלפיה אתר החדשות "וואלה" נענה במידה חריגה לדרישות הפרסום של משפחת נתניהו. ההגנה מנסה לחזק את הקו שלה באמצעות החומרים שנמצאו ועוד יימצאו בטלפון של ישועה, שלכאורה מראים כי המנכ"ל לשעבר נענה לבקשות מצד שלל גורמים, באופן שאינו שונה במהות מההיענות לדרישות משפחת נתניהו. ההתכתבויות עם אותם גורמים הועברו על-ידי התביעה בטעות לסנגורים ונמצאו במקרה על-ידם לאחרונה. בעקבות בקשת ההגנה, הפרקליטות תצטרך לבצע כעת השלמת חקירה במשך שבועיים כדי לאתר התכתבויות רבות נוספות בין ישועה לבין אנשי ציבור, עיתונאים וכדומה.
גלובס חושף כי לוויכוח בין התביעה להגנה בבית המשפט קדם ויכוח לא פחות נוקב בתוך משרד המשפטים לפני ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד נתניהו בפרשת 4000. קווי ההגנה היום עלו למעשה במסגרת הדיונים הפנימיים במשרד המשפטים לפני שהוגש כתב האישום.
מלכתחילה, סברו כל 25 בכירי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בראשות אביחי מנדלבליט כי יש לזמן את נתניהו לשימוע בגין עבירת שוחד בפרשה זו. אולם לאחר השימוע שבו טען סנגורו דאז של נתניהו עו"ד יוסי אשכנזי, התגלעה מחלוקת בתוך משרד המשפטים.
המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, סבר שיש לסגת מסעיף השוחד נגד נתניהו. נזרי סבר כי יש להאשים את נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים ולא חלק על עמדת בכירי המערכת שיש להגיש כתב אישום בגין מתן שוחד נגד הזוג אלוביץ'.
מן הצד השני ניצבה עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה דאז וכיום המשנה לפרקליט המדינה והתובעת הראשית בתיק האלפים. היא סברה כי יש להאשים את נתניהו בקבלת שוחד. בתווך עמדו בכירים כמו המשנה לפרקליט המדינה, שלמה (מומי) למברגר, ופרקליט מחוז חיפה דאז, עמית איסמן, כיום ממלא-מקום פרקליט המדינה. האווירה בחדר הישיבות הייתה מתוחה, ומפעם לפעם הרוחות אף התלהטו.
מחלוקת גם בתיק 2000
עוד קודם לדיונים המתוחים בפרשת 4000 עמדו נזרי ובן-ארי בשני קצוות המתרס, כאשר הוא התנגד בתוקף לעמדתם של פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, ושל בן-ארי להגיש כתב אישום בפרשת 2000 (נתניהו-מוזס). אמירת המפתח של נזרי לגבי ההקלטות של שיחות נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס בקשר לסיקור חיובי עבור נתניהו בתמורה לבלימת התפוצה של "ישראל היום" הייתה: "יש לכם ראיית זהב, הבעיה שלכם שאין פה עבירה".
בן-ארי טענה כי עבירת השוחד מזדקרת ועולה מאליה בפרשת 2000 מתוך ההקלטות ותמהה בלשון המעטה על גישתו הסנגוריאלית של נזרי. האחרון טען בתגובה כי לא קיים ממשק של בן-ארי כפרקליטה מול פוליטיקאים, ולכן היא לא מכירה את התנהלותם בנוגע לקידום הצעות חוק ואת האינטרסים שעומדים מאחוריהם. לפיכך, טען כי נדרשת זהירות מירבית בהפללת ההתנהלות הפוליטית היומיומית כמעט של נבחרי הציבור. כידוע, בסופו של דבר החליט מנדלבליט להאשים בפרשה זו את נתניהו במרמה והפרת אמונים ואת מוזס בהצעת שוחד. הוויכוח בין נזרי לבן-ארי בפרשה זו היה הקדמה בלבד לדיונים בפרשת 4000.
סיקור חיובי כשוחד?
בדיונים על פרשת 4000 טען נזרי, בדומה לטענתו בפרשת 2000, כי יש מורכבות ובעייתיות בהפללת יחסי פוליטיקאים מול כלי התקשורת. לדבריו באותן ישיבות, הוא אומנם מוכן לקבל הרחבה תקדימית של העולם הפלילי והחלת "המתת" גם על היענות חריגה להטיית סיקור, אך לצורך כך נדרשים שני תנאים: התנאי הראשון הוא קיומן של ראיות ברורות ומובהקות לביצוע העבירה, לאור העובדה כי מדובר בכתב אישום תקדימי ומורכב; והתנאי השני הוא ידיעה ברורה מהי "הנורמה" של יחסי פוליטיקאים מול בעלי כלי התקשורת.
לטענת נזרי, אי-אפשר להגיש כתב אישום על "היענות חריגה", אם הפרקליטות לא מכירה את ההתנהלות הנורמטיבית והרגילה של נתניהו מול כלי תקשורת אחרים ושל אנשי ציבור אחרים מול אתר "וואלה", כמו גם של אנשי ציבור מול כלי תקשורת אחרים.
נזרי טען כי הפרקליטות לא באמת מכירה את הדינמיקה של יחסי פוליטיקאים מול כלי התקשורת והיא עלולה להיכנס לתוך שדה מוקשים כאשר היא סבורה שגילתה עולם ומלואו דרך עדותו של ישועה, אך בפועל הפרספקטיבה שלה נבנתה באמצעות חרך קטן מאוד. כאמור, טענה דומה מאוד העלה עוד לפני כן הסנגור של נתניהו, עו"ד אשכנזי, בשימוע.
גם המשנה לפרקליט המדינה למברגר נטה לפרקים לקבל את עמדת נזרי, וכך גם ממלא-מקום פרקליט המדינה איסמן, למרות שבסופו של דבר הם הצטרפו לעמדת הרוב והמליצו להאשים את נתניהו בקבלת שוחד.
נבדקה "היענות חריגה"
בן-ארי טענה בתגובה כי דבריו של נזרי פשוט אינם נכונים. לדבריה, הם בהחלט בדקו מה הנורמה על-מנת לקבוע אם המתת שקיבל נתניהו מהזוג אלוביץ' מהווה "היענות חריגה" ביחס להיענות לגורמים אחרים. בן-ארי ציינה כי הנושא נבדק גם באמצעות תשאול של ישועה, גם באמצעות תשאול של עיתונאי "וואלה" ועורכיו, בהם ינון מגל, אבירם אלעד ואבי אלקלעי, שעבדו גם בכלי תקשורת אחרים והעידו כי מדובר באירוע בקנה-מידה חריג למדי.
בנוסף, ציינה בן-ארי כי הטענה ל"היענות חריגה" מתבססת על דובריו של נתניהו בעבר, כגון עד המדינה ניר חפץ, רן ברץ ועוד, וכן על עדותו של עד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת. בן-ארי טענה בלהט כי הפרקליטות לא הסתפקה בכך ועברה גם על ההתכתבויות של ישועה עם עורכי וכתבי "וואלה", על-מנת לוודא כי אכן מדובר ב"היענות חריגה".
נזרי עצמו לא קיבל את התשובה וטען כי אומנם ההתנהלות של נתניהו הייתה רחוקה מלהיות תקינה. אולם לדבריו, קיים לפחות ספק סביר ביכולת הפרקליטות להוכיח את היסוד הנפשי של נתניהו ואת המודעות שלו לכך שמה שניתן לו מהווה "מתת", ושהוא ניתן בעד פעולה הקשורה בתפקידו - ולכן יש להוריד את סעיף השוחד.
לדברי נזרי, שמצא את עצמו בודד במערכה, הפרקליטים לא מתחככים עם העולם הפוליטי ולא מכירים את ההתנהלות של כלי התקשורת, ולכן הפרספקטיבה שלהם עלולה להיות שגויה ולהפליל שלא בצדק מערכת יחסים לגיטימית.
"החלטה של היועמ"ש"
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "העמדות של הגורמים שעסקו בפרשות השונות פורסמו ברבים באופן יזום עוד בשלב שבו פורסמה החלטת היועץ המשפטי לממשלה לזמן לשימוע את מי שהיו אז חשודים.
"מטבע הדברים, לא נוכל לפרט את תוכן הדיונים, ואין בכך לאשר דבר מן הנטען בפנייתכם. עם זאת, ראוי לציין כי הדיונים בפני היועץ המשפטי לממשלה התנהלו בצורה עניינית ומקצועית. בדיון מעין זה של ניתוח ראייתי, יכולות להישמע דעות שונות, כאשר בסופו של דבר ההחלטה הסופית מתקבלת בידי הגורם המוסמך, במקרה דנן היועץ המשפטי לממשלה בעצמו, על-פי חוות-הדעת שמונחות בפניו".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, ח"כ בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.