גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להוריד את גיל הפטור לצעירי החברה החרדית זה צו השעה

ממשלת השינוי מביאה איתה שעת כושר שחייבים לנצל - הגיע הזמן לאפשר לצעירי החברה החרדית לצאת לשוק העבודה מוקדם ככל הניתן ● אם אנו רוצים להיות מדינה מערבית ומתקדמת בעוד 20 שנה, שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה הוא משימתנו הקריטית ביותר

אברכים לומדים תורה / צילום: איל יצהר
אברכים לומדים תורה / צילום: איל יצהר

אחד המהלכים החשובים של הממשלה החדשה, הוא הורדת גיל הפטור של חרדים ל-21. היום, חרדים שלומדים בישיבה במסגרת "תורתו אומנותו" מחויבים ללמוד עד גיל 24. אסור להם לעבוד או ללמוד מקצוע שימושי, הם מוכרחים להיות אברכים במשרה מלאה בישיבה. חרב הגיוס מרחפת מעליהם, ואם ינסו לעשות משהו אחר תוך כדי - הם יגויסו באופן מיידי. אם יסרבו, יישלחו למאסר.

ההשלכות הן קשות: בגיל 24, תלמיד הישיבה החרדי כבר נשוי עם ילדים. כשישתחרר מהישיבה, בלי מקצוע, השכלה וניסיון, הוא יישאר חסר מרחב תמרון. הוא לא יכול ללכת ללמוד מקצוע, כי יש ילדים להאכיל כאן ועכשיו. החיים כאברך הם חיי עוני, אך יש בהם יציבות, תמיכה קהילתית ויוקרה חברתית. לכן, חרדים רבים בוחרים בהם בפועל. חלקם מנסים לעבוד בשחור, דבר שפוגע בהכנסה של המדינה ממסים ומציב בפניהם "תקרת זכוכית" להתקדמות מקצועית.

בנט מציע מספר שנים להוריד את גיל הפטור ל-21: חרדים יהיו מחויבים ללמוד בישיבה עד גיל 21, ולאחר מכן ישתחררו לעבוד. גיל הנישואים החציוני של גברים חרדים הוא 22, כך שהמשתחררים בגיל 21 הם לקראת נישואים או נשואים טריים חסרי ילדים. עם קצת סיוע, הם יכולים לעשות שינוי: ללמוד ולהשתלב בשוק העבודה, בלי לוותר על אורח החיים החרדי. כניסה לשוק העבודה תוסיף להם ניסיון, וכך תעלה את הפריון הנמוך של החרדים העובדים. ילדיהם יגדלו בבית עם תורה ועבודה, וייפתחו בפניהם אפשרויות חדשות. הייתי נותן פטור כבר בגיל 18, אבל עקרון השוויון מחייב גיל כניסה זהה לשוק העבודה: 21.

חובת הלימודים לא עוזרת

שחר אילן מ"כלכליסט" טען אחרת. מבחינתו, מדובר ב"חוק השתמטות המוני". לא תעזור העובדה שמנסים לגייס את החרדים מאז הניינטיז, והתוצאות חלקיות עד לא קיימות. חובת הלימודים בישיבה לא משכנעת חרדים להתגייס, אלא רק מדירה אותם משוק העבודה.

אילן מזכיר שבנט ולפיד עשו מהלך דומה בממשלה ה-33 (2013-2015). הם הורידו את גיל הפטור מ-28 ל-24, וביצעו מהלך של "ריקון הבריכה" בו שוחררו באופן חד פעמי כל החרדים מעל גיל 22. מהלך זה "הביא לעלייה די מאכזבת בשיעור עבודת הגברים החרדים מ־45% ב־2013 ל־52% ב־2015". אלא שעלייה של 7 נקודות האחוז אינה מאכזבת - אלו עשרות אלפי מצטרפים חדשים לשוק העבודה, עשרות אלפי משפחות שבניהן ובנותיהן יגדלו במשפחה עם שני מפרנסים, כאשר העולם כולו פתוח בפניהם. דמיינו את ההשפעה של שחרור לשוק העבודה של חרדים שעדיין לא התחתנו והולידו ילדים.

הוא גם מביא נתונים לא רלוונטיים: הוא מספר ש-76% מהאברכים כבר קיבלו פטור מלא משירות, ועל כן לא תהיה למדיניות שום השפעה. אך המטרה אינה לשחרר את מי שכבר לומדים תורה, אלא לפתוח את הדלת לגברים החרדים שעתה מסיימים את הישיבה הקטנה (תיכון) ועוברים לישיבה. אלו האנשים שבכוחנו לעזור להם להפוך לאזרחים יצרניים.

הממסד החרדי יתנגד

מה גרם לעלייה הדרמטית במספר הפטורים הרפואיים והנפשיים בצה"ל? אילן טוען שלכך "כידוע, גרם במידה רבה כישלון המאבק לשוויון בנטל". לא ברור איך זה "כידוע", בהתחשב בכך שהחרדים לא התגייסו בהמוניהם לפני הניינטיז ואינם עושים זאת עתה. אך בדבר אחד הוא צודק: הממסד החרדי עלול להתנגד למהלך מכיוון שמערך הכליאה בישיבות במקום הגיוס "הוא בעצם אמצעי פיקוח על הצעירים החרדים".

עתה, כשהמפלגות החרדיות אינן חברות בממשלה, הגיע הזמן לפרק את אמצעי הפיקוח הדורסני הזה, ולאפשר להם לצאת לשוק העבודה מוקדם ככל הניתן. נכון, זו לא מדיניות שוויונית, אבל גם המצב היום אינו שוויוני ולא יהיה. אבל אם אנחנו רוצים להיות מדינה מערבית ומתקדמת עוד 20 שנה, שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה הוא המשימה הקריטית ביותר העומדת לפתחנו.

הכותב הוא ממייסדי "חופש לכולנו" וחוקר רגולציה בשולה המוקשים: המיזם להפחתת הבירוקרטיה

עוד כתבות

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

בוררות בפרויקטי התחדשות עירונית / איור: עומר הופמן

ניהול תביעה בבית משפט או במסגרת בוררות - מה נכון יותר בפרויקטי התחדשות עירונית?

בעלי דירה בפרויקט התחדשות עירונית תבעו את היזמית בטענה כי עבודות הבנייה שעשתה פגעו באיטום של דירתם ● החברה טענה כי בהתאם להסכם התמ"א, על התביעה להתברר בפני בוררות ולא בבית המשפט ● מה החליט בית המשפט?

ענף התעופה והתיירות משגשג / צילום: יח''צ

נתקעתם בחו״ל בלי ביטוח? מה אפשר לעשות ואילו כיסויים אסור לפספס

מה ניתן לעשות אם התגלה רק אחרי הנחיתה שאין ביטוח נסיעות לחו"ל, האם אפשר לרכוש ביטוח מחברה מקומית במדינת היעד ואילו ביטוחים מומלץ לעשות? ● גלובס עושה סדר

מוריס קאהן / צילום: איל יצהר

בגיל 96: מוריס קאהן, ממייסדי אמדוקס, הלך לעולמו

קאהן היה אחד ממייסדי חברת אמדוקס, שנסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר ונחשבת לאחר החברות הוותיקות בהייטק הישראלי ● בשנים האחרונות היה בין התורמים והרוח החיה של פרויקט Space IL, שהוביל להנחתת חללית פרטית ראשונה על הירח

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שוק הסטרימינג / צילום: Shutterstock

HBO Max יעלה לישראל ב-13 בינואר. כמה זה יעלה?

חברת וורנר ברדרס דיסקברי הודיעה היום על תאריך ההשקה בישראל של HBO Max, שירות הסטרימינג הגלובלי שלה, וחשפה גם את המחירים לקהל המקומי ● מספר שעות לאחר הודעת HBO, הספקיות yes והוט הודיעו על שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה, אך לא ציינו בהודעתן את המחירים המוצעים

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

חשיפה: המדריך של מטא להורדת לחץ הרגולטורים בסוגיית ההונאות הפיננסיות

מסמכים פנימיים שנחשפים ברויטרס הלילה מראים את הטקטיקות של מטא - כולל מאמצים להעלים מודעות ולא להסירן כדי שמשתמשים לא ייפלו בפח, אלא לפי התחקיר – איך לגרום להן להיות "בלתי ניתנו למציאה" כשהרשויות מחפשות אותן ● המסמכים חושפים איך מטא מגנה על מיליארדי דולרים מהכנסות מפרסומים

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

32 אלף חביות ביום: החברה הישראלית שמצאה נפט באוקיינוס האטלנטי

15 שנה עברו מאז התגלה נפט באיי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי ● אלא שמאז המאגר עבר בין חברות, שנקלעו לקשיים, ונשאר על הנייר ● בחודש שעבר נאוויטס הישראלית רשמה פריצת דרך - והחל מ־2028 תפיק ממנו 32 אלף חביות ביום ● המהלך צפוי להזרים מיליארדי דולרים לטריטוריה הקטנה, שעד היום התבססה בעיקר על דיג ● איך היא תשרוד את הצמיחה הדרמטית?

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

ועדת המינויים אישרה: מיכל עבאדי-בויאנג'ו חוזרת לתפקיד החשבת הכללית

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה אישרה את בחירתה של מיכל עבאדי-בויאנג’ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ● במקביל, בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה גם את מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים, אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית, זו ששירטטה את גבולות ה- AI והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם ב-2026

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים