גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להוריד את גיל הפטור לצעירי החברה החרדית זה צו השעה

ממשלת השינוי מביאה איתה שעת כושר שחייבים לנצל - הגיע הזמן לאפשר לצעירי החברה החרדית לצאת לשוק העבודה מוקדם ככל הניתן ● אם אנו רוצים להיות מדינה מערבית ומתקדמת בעוד 20 שנה, שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה הוא משימתנו הקריטית ביותר

אברכים לומדים תורה / צילום: איל יצהר
אברכים לומדים תורה / צילום: איל יצהר

אחד המהלכים החשובים של הממשלה החדשה, הוא הורדת גיל הפטור של חרדים ל-21. היום, חרדים שלומדים בישיבה במסגרת "תורתו אומנותו" מחויבים ללמוד עד גיל 24. אסור להם לעבוד או ללמוד מקצוע שימושי, הם מוכרחים להיות אברכים במשרה מלאה בישיבה. חרב הגיוס מרחפת מעליהם, ואם ינסו לעשות משהו אחר תוך כדי - הם יגויסו באופן מיידי. אם יסרבו, יישלחו למאסר.

ההשלכות הן קשות: בגיל 24, תלמיד הישיבה החרדי כבר נשוי עם ילדים. כשישתחרר מהישיבה, בלי מקצוע, השכלה וניסיון, הוא יישאר חסר מרחב תמרון. הוא לא יכול ללכת ללמוד מקצוע, כי יש ילדים להאכיל כאן ועכשיו. החיים כאברך הם חיי עוני, אך יש בהם יציבות, תמיכה קהילתית ויוקרה חברתית. לכן, חרדים רבים בוחרים בהם בפועל. חלקם מנסים לעבוד בשחור, דבר שפוגע בהכנסה של המדינה ממסים ומציב בפניהם "תקרת זכוכית" להתקדמות מקצועית.

בנט מציע מספר שנים להוריד את גיל הפטור ל-21: חרדים יהיו מחויבים ללמוד בישיבה עד גיל 21, ולאחר מכן ישתחררו לעבוד. גיל הנישואים החציוני של גברים חרדים הוא 22, כך שהמשתחררים בגיל 21 הם לקראת נישואים או נשואים טריים חסרי ילדים. עם קצת סיוע, הם יכולים לעשות שינוי: ללמוד ולהשתלב בשוק העבודה, בלי לוותר על אורח החיים החרדי. כניסה לשוק העבודה תוסיף להם ניסיון, וכך תעלה את הפריון הנמוך של החרדים העובדים. ילדיהם יגדלו בבית עם תורה ועבודה, וייפתחו בפניהם אפשרויות חדשות. הייתי נותן פטור כבר בגיל 18, אבל עקרון השוויון מחייב גיל כניסה זהה לשוק העבודה: 21.

חובת הלימודים לא עוזרת

שחר אילן מ"כלכליסט" טען אחרת. מבחינתו, מדובר ב"חוק השתמטות המוני". לא תעזור העובדה שמנסים לגייס את החרדים מאז הניינטיז, והתוצאות חלקיות עד לא קיימות. חובת הלימודים בישיבה לא משכנעת חרדים להתגייס, אלא רק מדירה אותם משוק העבודה.

אילן מזכיר שבנט ולפיד עשו מהלך דומה בממשלה ה-33 (2013-2015). הם הורידו את גיל הפטור מ-28 ל-24, וביצעו מהלך של "ריקון הבריכה" בו שוחררו באופן חד פעמי כל החרדים מעל גיל 22. מהלך זה "הביא לעלייה די מאכזבת בשיעור עבודת הגברים החרדים מ־45% ב־2013 ל־52% ב־2015". אלא שעלייה של 7 נקודות האחוז אינה מאכזבת - אלו עשרות אלפי מצטרפים חדשים לשוק העבודה, עשרות אלפי משפחות שבניהן ובנותיהן יגדלו במשפחה עם שני מפרנסים, כאשר העולם כולו פתוח בפניהם. דמיינו את ההשפעה של שחרור לשוק העבודה של חרדים שעדיין לא התחתנו והולידו ילדים.

הוא גם מביא נתונים לא רלוונטיים: הוא מספר ש-76% מהאברכים כבר קיבלו פטור מלא משירות, ועל כן לא תהיה למדיניות שום השפעה. אך המטרה אינה לשחרר את מי שכבר לומדים תורה, אלא לפתוח את הדלת לגברים החרדים שעתה מסיימים את הישיבה הקטנה (תיכון) ועוברים לישיבה. אלו האנשים שבכוחנו לעזור להם להפוך לאזרחים יצרניים.

הממסד החרדי יתנגד

מה גרם לעלייה הדרמטית במספר הפטורים הרפואיים והנפשיים בצה"ל? אילן טוען שלכך "כידוע, גרם במידה רבה כישלון המאבק לשוויון בנטל". לא ברור איך זה "כידוע", בהתחשב בכך שהחרדים לא התגייסו בהמוניהם לפני הניינטיז ואינם עושים זאת עתה. אך בדבר אחד הוא צודק: הממסד החרדי עלול להתנגד למהלך מכיוון שמערך הכליאה בישיבות במקום הגיוס "הוא בעצם אמצעי פיקוח על הצעירים החרדים".

עתה, כשהמפלגות החרדיות אינן חברות בממשלה, הגיע הזמן לפרק את אמצעי הפיקוח הדורסני הזה, ולאפשר להם לצאת לשוק העבודה מוקדם ככל הניתן. נכון, זו לא מדיניות שוויונית, אבל גם המצב היום אינו שוויוני ולא יהיה. אבל אם אנחנו רוצים להיות מדינה מערבית ומתקדמת עוד 20 שנה, שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה הוא המשימה הקריטית ביותר העומדת לפתחנו.

הכותב הוא ממייסדי "חופש לכולנו" וחוקר רגולציה בשולה המוקשים: המיזם להפחתת הבירוקרטיה

עוד כתבות

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה בת"א; מניות הגז מזנקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; יציבות בחוזים בוול סטריט

הדאקס עולה בכ-0.4%, הקאק יורד בכ-0.6% ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום