גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גדעון סער, בטקס חילופי שרים במשרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים

1. מטרה משותפת לשר ולשופטי העליון

יוזמת שר המשפטים החדש, גדעון סער, לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מושכת את עיקר תשומת הלב הציבורית עם כניסתו לתפקיד. והדבר טבעי - אם סער יממש את תוכניתו, מדובר יהיה בשינוי דרמטי במבנה מערכת המשפט הישראלית ושבירה של מסורת רבת שנים. אבל את עיקר נאום הכניסה לתפקיד שנשא השבוע, הוא הקדיש דווקא לנושאים אחרים ובמרכזם ברצון שלו לשפר את ההגנה על זכויותיהם של חשודים ונאשמים בפלילים.

סער טען שמדינת ישראל מרבה מדי בהגשת כתבי אישום נגד אזרחיה. "היום על מערכת המשפט שלנו לעבור תמורה דה-פליליזציה בעבירות הקלות ולהמיר עבירות פליליות רבות בעבירות מינימליות של ברירת קנס" אמר. לדבריו, "מהלך כזה יאפשר גם הפחתת העומס של בתי המשפט ויאפשר להם לעסוק באופן יעיל ומהיר יותר בעברות הקשות ובפשעים החמורים".

עוד אמר שר המשפטים הנכנס כי "בשיח על זכויות האדם אצלנו מקום שולי בלבד, אם בכלל שמור לזכויותיו של האזרח העומד כחשוד, כעצור או כנאשם מול מערכות המדינה רבות העוצמה" והוסיף: "אני תמיד ראיתי כזכויות האזרח החשובות ביותר את אלה של האדם הנמצא במצבי מצוקה וחולשה קיצוניים".

סער גם ציין שהחוק הראשון שהוא חוקק כחבר כנסת לפני 18 שנים עסק בהסדרת עילות לכבילת עצור בפומבי. "ראיתי בכך עניין מובהק של כבוד האדם. לצערי, איני יכול לומר שחוק זה מיושם כפי שראוי היה. לימים, חוקקתי את חוק 'ההגנה מן הצדק'. כשר המשפטים בכוונתי לפעול לשינויים משמעותיים שיחזקו את זכויותיו של האזרח בחקירה ובמשפט".

יומיים חלפו מנאומו של שר המשפטים הנכנס וביהמ"ש העליון הקל במידה מסוימת על משימתו כשקיבל שתי החלטות שמגנות על הזכויות של אזרחים וחיילים שהסתבכו עם רשויות החוק. במקרה הראשון, אסרו השופטים דפנה ברק-ארז וחנן מלצר על שירות בתי הסוהר לשלול או להגביל את משכן ותדירותן של שיחות טלפון שמקיימים אסירים ועצורים עם עורכי דינם.

השופטים הסבירו כי לנוכח היותה של זכות ההיוועצות עם עורך דין זכות יסוד, המגשימה את הזכות החוקתית להליך הוגן, בפרט בהליכים פליליים שבהם מוטלת על הכף חירותו של אדם, אין להגביל או לשלול אותה ללא הסמכה מפורשת בחוק. השופט יוסף אלרון סבר כי שב"ס זכאי להגביל את שיחות הטלפון של האסירים והעצירים עם עורכי דינם, אך עמדתו נדחתה.

חלף עוד יום ובית המשפט העליון נקט בעמדה שצפויה להגן על זכויותיהם של חיילי וקציני צה"ל. מתברר שעד היום חיילי וקציני צה"ל אינם זכאים לייצוג של עורך דין במקרים בהם הם מועמדים לדין משמעתי. וזאת, בניגוד למה שמקובל בכוחות הביטחון האחרים ובשירות המדינה בכלל. כלומר, בעוד ששוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ ומוסד, עובדי שירות המדינה ואפילו סטודנטים באוניברסיטאות זכאים לייצוג של עורך דין במקרים בהם הם מואשמים בדין משמעתי, חיילים אינם זכאים להיות מיוצגים ע"י עורך דין בהליכים משמעתיים.

עכשיו, צריך להבין שלהעמדה והרשעה בדין משמעתי עלולות להיות השלכות חמורות כמו קטיעת קריירה של איש קבע, הדחה שלו מצה"ל, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בזכויותיו הפנסיוניות ועוד. ולכן, כל כך חשוב שחיילים יקבלו את הזכות הבסיסית של להיות מיוצגים על ידי עורך דין בעת שננקטים נגדם הליכים משמעתיים.

על הרקע הזה דן ביהמ"ש העליון בשתי עתירות שהגישו עורכי הדין אפרת נחמני-בר, ליאור שטצלר ומרק פרי, שביקשו מהשופטים לקבוע באופן תקדימי שגם חיילי צה"ל יקבלו ייצוג משפטי בהליכים משפטיים. ביום רביעי התקיים בעליון הדיון בסוגיה התקדימית ובסופו, כפי שכתבה נחמני-בר, "שלחו שופטי העליון את הפרקליטות הצבאית "לחשב מסלול מחדש" בעניין זכות הייצוג בדין משמעתי למשרתי צה"ל". ובמלים אחרות, הדרך לכך שגם חיילי וקציני צה"ל יזכו לייצוג של עורכי דין בהליכים משמעתיים, הולכת ונסללת ויש לקוות שהפרקליטות הצבאית תבין את המסר ותאפשר ייצוג משפטי בכל ההליכים המשמעתיים שהיא עורכת למשרתי צה"ל.

2. מהפכה בסיקור עולם המשפט והפלילים

צודק השר גדעון סער כשהוא אומר שההגנה על זכויות האזרח היא הכי חשוב עבור האדם הנמצא במצבי מצוקה וחולשה קיצוניים. המצוקה והחולשה שבהן נמצאים חשודים ונאשמים בפלילים נובעת, בין היתר, מהפגיעה בשמם הטוב. פגיעה שנגרמת מעצם הפרסום של החשדות נגדם בכלי התקשורת כבר בשלבים הראשונים של החקירה. עוד בטרם שאשמתם בוררה בבית משפט או אפילו טרם שניתנה להם ההזדמנות למסור גרסה במשטרה ולהיוועץ כמו שצריך עם עורך דין.

רבים מקוראיי יודעים שבקרוב אסיים את עבודתי בגלובס ואעבור לכתוב בעיתון "הארץ". במהלך 11 וחצי השנים הנפלאות שבהם עבדתי בגלובס כתבתי אלפי ידיעות, כתבות וראיונות והבאתי סיפורים שונים שחלקם אפילו שינו במידה כזו או אחרת, ולטובה, את המציאות.

כשאני מסכם את התקופה הזאת אחד הדברים שאני הכי שמח עליהם הוא שהצלחתי להביא את גלובס ליישם בספטמבר 2018 כללים מיוחדים לאופן שבו יש לסקר חקירות ומשפטים פליליים. כללים שנועדו לאפשר לנו להביא לקוראים את כל האינפורמציה שיש על חקירות ומשפטים פליליים שיש אינטרס לחשוף אותם, אך תוך שמירה על כבודם של החשודים הנאשמים ובני משפחותיהם.

בין היתר, החלטנו לא להשתמש בתמונות של אנשים מבתי המעצר אלא אך ורק בעת סיקור המעצר עצמו, או אם יש לכך הצדקה מיוחדת. קבענו כי גם בעת המעצר נקפיד על בחירת תמונות ששומרות על כבוד המסוקר ולא נפרסם תמונות של עצורים כפותים באזיקים או מובלים מושפלים במסדרונות בתי המעצר.

עוד החלטנו, בין היתר, שבכל פרסום הנוגע לחקירה מתנהלת נוסיף "דיסקליימר" שידגיש את המיקום הרלוונטי בהליך השיפוטי (האם מדובר בחשדות בלבד/האם נערך שימוע/האם ניתן פסק דין וממתינים לגזר הדין וכו'), ונבהיר כי אותו חשוד או נאשם נהנה מחזקת החפות.