רונן גינזבורג / צילום: תמר מצפי, גלובס
אחת הסוגיות שמטרידות בשנים האחרונות את התאחדות הקבלנים בוני הארץ היא עניין כניסת חברות התשתית הסיניות לביצוע פרויקטים גדולים בישראל. המושב האחרון של כנס ההתאחדות, המתקיים באילת, הוקדש לנושא.
אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר כי "מדובר בהשתלטות של ממש. לסינים יש אסטרטגיה ברורה המכונה 'החגורה והדרך', והמטרה שלהם היא להשתלט על הפעילות הכלכלית בארץ. המשרד לעניינים אסטרגיים, בשיתוף עם השב"כ, דיווחו על כך שבכוונתם לחסל את חברות התשתית הישראליות כדי להשתלט על השוק. אי אפשר לעבור לסדר היום על ההתפרקות של ממשלת ישראל מכל ניהול ענייני התשתית. כשלא יהיו לנו חברות כמו דניה סיבוס, או שיכון ובינוי יהיה כאן ברוך גדול".
רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, חיזק את דבריו: "אין קבלנים יותר טובים בעולם מהקבלנים הישראלים. אנחנו בנינו את הקו האדום. בסופו של דבר, הסטנדרט של הסינים לא עונה על הדרישות של נת"ע. עשו אותנו שואבי המים של הסינים. אני הפכתי קבלן משנה שלהם".
חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, ציין כי "יש חברות טובות בעולם, יש לא פחות טובות בארץ. מדינת ישראל חתומה על הסדרים בינלאומיים. כתוצאה מכך, נכנסות חברות בינלאומיות. הסיטואציה שאני רוצה להוביל תשתנה. אני רוצה שחברות ישראליות יהיו בפרונט והן יביאו חברות בינלאומיות. אם לא נפתור את הפלונטר של התיאומים בין המערכת השונות תהיה בעיה. זה לא ילך אם לא תהיה לנו יכולת לקבל עזרה מהרשויות המוניציפליות. רק לאחרונה הן אסרו עלינו לעבוד בלילה".
עו"ד אילן בומבך, המייצג את החברות הסיניות בישראל, הציג גישה אחרת: "הנושא הזה של פעילות החברות הסיניות אינו אידאולוגי, אלא משפטי. העתירה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ בעניין ההשתלטות של החברות הסיניות על תשתיות לאומיות מבקשת להגביל את התאגידים הסינים כשהם ניגשים למכרזים, בגלל חשש להשתלטות על שוק העבודה. יש להסביר. הסינים לא מקבלים עבודות, הם ניגשים למכרזים. צריך להבין שהסינים באים עם ידע בפרויקטים מורכבים, במיוחד בתחום התשתית. הם עובדים יחד עם חברות ישראליות. הפתרון לא יהיה בעתירה ואני משוכנע שבג"ץ לא יתערב. הפתרון לא צריך להיות בדחיקת התאגידים הסינים. אנחנו רוצים יחסי חוץ עם הסינים".
בתחילת מאי הגישה ההתאחדות עתירה לבג"ץ בטענה שכל החברות הסיניות שפועלות בתחום התשתיות בישראל והחברות מסין שהשתתפו עד היום במכרזים להקמת תשתיות בארץ, נמצאות בבעלות ישירה או עקיפה של ממשלת סין. "התאגידים הסיניים הללו הם חלק מ'קבוצת מחזיקים' אחת, שהינה למעשה 'פירמידה' סבוכה, הכוללת למעלה מ-100 תאגידים שונים בבעלות הממשלה הסינית", נכתב בעתירה. יש לציין כי בשלב זה עדיין לא התקיים דיון משפטי בעתירה.