נפתלי בנט ויאיר לפיד / צילום: יוסי זמיר
ממשלת בנט-לפיד תתכנס היום לישיבתה הראשונה, ובה כמה נושאים טעונים - בראשם הצעת השרים גנץ וליברמן להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון שבו נהרגו 45 בני אדם. לפי ההצעה, הוועדה תוקם לפי חוק ועדות החקירה, משמע בראשה יעמוד שופט שיוצע על יד נשיאת בית המשפט העליון. הוועדה תחקור את השתלשלות האירוע - משלבי ההכנות והאישור ועד למה שהתרחש בליל ההילולה עצמו והאסון.
בסמכויות הוועדה יהיה לבחון את ההתנהלות באירועי פולחן דתיים רבי משתתפים, והנהלים באירועים כאלה. הוועדה תתאם את פעילותה עם המשטרה ועם מח"ש, המנהלות בעצמן חקירות מקבילות באירוע, ותגיש בסוף עבודתה דוח לממשלה. בדוח יהיה, בנוסף למסקנות על האסון והאחראים לו, גם המלצות לדרך הנכונה לעריכת אירועים המוניים דתיים והסדרת האחריות על ניהול טקסים ושגרת חיים במקומות פולחן, כמו גם תיקצוב ראוי לאירועים כאלה. הממשלה אמורה לתקצב את פעילות הוועדה בשישה מיליון שקלים שיקוצצו מהמשרד לקידום קהילתי שבוטל, והמשרד לנושאים אסטרטגיים שצורף למשרד החוץ.
בטרם יגיעו לסוגיית מירון, הסעיף הראשון על סדר ביום הוא אישור התקנון של הממשלה החדשה - תקנון המסדיר את אופן פעילות הממשלה, העלאת הנושאים על שולחנה וצורת ההצבעה הפריטטית. משמע המשקל השווה שניתן לגוש המזוהה עם בנט (7 שרים) עם הגוש המזוהה עם לפיד (20 שרים). כך יכולה להיות הצבעה שתמכו בה 20 שרים ושבעת חברי הגוש של בנט יתנגדו, והיא לא תאושר. כן אושרה, בניגוד לעבר, הצבעה של שר גם אם אינו נמצא בישיבת הממשלה באמצעות הודעה שיעביר למזכיר הממשלה.
סעיף אחר מקנה לראש הממשלה וראש הממשלה החליפי סמכות לפסול העלאת סעיפים או נושאים בכל אחת מוועדות השרים. בנוסף, השניים רשאים להשתתף בדיוני ועדות השרים גם אם אינם חברים בהן, ולקבל גם בהן זכות הצבעה. מדובר בסעיף המעניק לבנט ולפיד סמכויות חורגות שלא היו בעבר לראשי ממשלה, המטרה היא לחזק את שליטת ראשי הממשלה בממשלה המורכבת מסיעות רבות ואידאולוגיות מגוונות.
עוד נושא חשוב בישיבת הממשלה הוא אישור רשימה ארוכה של מינויים, שגרירים ודרג בכיר במשרד החוץ, מינויים שעוכבו בשל חילוקי הדעות על מינויים שונים בממשלה הקודמת. השמות שיאושרו יעברו לאישור ועדת המינויים של משרד החוץ. ועדת המינויים אישרה הבוקר 36 מינויים לתפקידי שליחות בחו"ל, ובכל התפקידים יוצבו אנשי משרד החוץ שמשרתים שנים במקצועיות ומסירות, כאשר שליש מהמינויים הן נשים.
עוד בישיבה, אישור החלטת שר הביטחון גנץ להאריך בשנה את כהונתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, מינואר 2022 ל-2023.
גנץ צייץ הבוקר בטוויטר: "היום אביא לאישור הממשלה בתמיכת ראש הממשלה את הארכת כהונתו של הרמטכ"ל כוכבי בשנה. זו תהיה ההחלטה הראשונה שאעביר כשר הביטחון בממשלה. אביב, אותו אני מכיר עשרות שנים, הוא מהרמטכ"לים הטובים שהיו לצה"ל.
"הוא הוביל את הצבא להישגים מבצעיים חסרי תקדים במבצע שומר החומות, ויחד נמשיך לקדם את תוכנית תנופה לשדרוג צה״ל. הרמטכ׳׳ל יגיע היום לארה"ב וייפגש עם בכירים בממשל ובמערכת הביטחונית, כדי לקדם נושאים אסטרטגיים שהתחלתי לעבוד עליהם בפגישותיי בוושינגטון. נמשיך לפעול יחד למען ביטחון ישראל".
כן אמורה הממשלה לאשר את הארכת ההכרזה על מצב חירום בשל מגפת הקורונה. מצב החירום מאפשר לממשלה לקבל החלטות מיידיות באופן מזורז כמו הטלת סגרים והגבלות לרבות כאלה על הבאים והנוסעים מחו"ל.
כן אמורה הממשלה להאריך את תוקפה של ההכרזה על מה שמכונה הפריפריה החברתית כאזור עדיפות לאומית עד לסוף השנה. ההחלטה התקבלה כדי להעניק עדיפות לרשויות חלשות שאינן בנגב או בגליל, ולהכניסן תחת כנפי משרד הנגב והגליל.