פרופ' רן בליצר / צילום: שלומי יוסף
הקורונה חוזרת? לא, אלא שהיא כנראה מעולם לא באמת עזבה. בתיאור התרחישים האפשריים לימי 'סוף הקורונה', הגדירו המומחים תרחיש אפשרי שבו במצב של חיסוניות עדר לא מושלמת, וכל עוד לא יחוסנו בני הנוער, ימשיכו להתלקח מעת לעת התפרצויות מקומיות. ההשתלטות על הקורונה בתוך ישראל הייתה מפתיעה בהצלחתה, אבל כעת יבוא של המחלה מחו"ל נראה כבעל פוטנציאל לגרום להתלקחות של התפרצויות כאלה מעת לעת. כלומר: הקורונה עדיין איתנו, אבל ככל הנראה לא צפוי עוד גל גדול של המחלה.
וקטור ההדבקה העיקרי בשלב זה הוא בתי הספר, כאשר בני נוער וילדים נדבקים בחו"ל או מהורים השבים מחו"ל, ואז הווירוס נפוץ במוסד הלימודים. ייתכן ואם ההתפרצויות האלה ימשיכו, ישתנה מאזן הכדאיות בחיסון בני נוער, ומשרד הבריאות, שאמר בעבר שהחיסון כדאי אבל "לא דחוף", ישנה את עמדתו בהתאם למצב בשטח. בני הנוער המחוסנים לא ידרשו לבידודים בחופש הגדול, וייתכן וזה יהיה תמריץ לחיסון מהיר יותר. עד כה, בשבועיים מאז שאושר החיסון לבני נוער, מתחסנים כ-2,500-3000 איש בכל יום חול, כשהקיבולת היא מעט גבוהה מכך.
פרופ' רן בליצר, יו"ר קבינט היועצים שייעץ לממשלה בתקופת הקורונה, אומר היום (א') בטוויטר כי ההתפרצויות שנראו לאחרונה בישראל - בבנימינה בה נדבקו 45 איש, ובמודיעין בה נדבקו 20 איש - ככל הנראה נגרמו מווריאנט הדלתא. זהו הווריאנט שהגיע במקור מהודו, שם הוביל להתפשטות מאוד רחבה של המגפה, והיום הוא גורם להתפרצות נוספת בבריטניה, שם המספרים נמצאים בעליה כבר מזה כחודש.
הווריאנט הזה ככל הידוע מדבק פי 1.5 מהווריאנט הבריטי, אשר היה הנפוץ בארץ בגל הקורונה האחרון. עדיין לא ידוע האם הוא גם אלים יותר.
בליצר מדגיש כי לעומת בריטניה, שיעור גבוה יותר של האוכלוסייה בישראל מחוסנת בשני חיסונים (של פייזר, לה החיסון היעיל ביותר כרגע). החיסון של פייזר הוכח בניסוי מעבדה כיעיל בשתי מנות נגד וריאנט הדלתא.
לכן אומר בליצר: "כל עוד ההתפרצויות מקומיות ונשלטות: נתב"ג מנוהל וההנחיות הבידוד נשמרות, לא נידרש לשנות מדיניות. בהחלט ייתכן ש-85% מחוסנים בקרב המבוגרים כאן ימשיכו להגן מפני התפשטות בין קהילות".
בשרשור קודם ציין בליצר כי כנראה שאי אפשר למנוע באופן מוחלט ייבוא של זן דלתא, אך אם יהיו מקרים ספורים, כנראה ההתפרצויות יהיו נשלטות. לא כך אם יהיה בארץ "עומס" של זן דלתא, שמגיע בבת אחת מכמה מקומות ויהיה קשה יותר לשלוט בשרשראות ההדבקה. במקרה כזה, "יש סיכון שבגלל מדבקותו (של הווריאנט) גם בישראל נראה התפרצות רחבה".
הווריאנט לא גורם לעליה משמעותית במקרי המוות
יש לציין כי גם בבריטניה, שם מספר המחוסנים נמוך יותר (פחות מ-60% מהמבוגרים לעומת מעל 80% בישראל), הגל החדש אינו גורם לעליה משמעותית במקרי המוות, כנראה משום ששיעורי ההתחסנות בקרב מבוגרים וקבוצות סיכון הם גבוהים. הסיכון עבר מתמותת מבוגרים והצפה של בתי החולים, להתפשטות נרחבת בקרב בני נוער וצעירים, והשלכות של 'לונג קוביד' באוכלוסייה. אתמול, למשל, פורסם מחקר בריטי שהראה הבדלים ברקמת המוח של חולי קורונה מול מי שלא חלו ומול הדמיות מוח קודמות של אותם חולים, עדות לכך שקורונה יכולה לגרום לאבדן רקמת מוח.
יש לציין כי אצל חולים כרוניים, החיסונים מגנים כנראה פחות נגד הווריאנטים, ואוכלוסייה זו צפויה, כבעבר, להיות הרגישה ביותר.
במקרה של התפרצות רחבה, "ההחלטות יהיו מורכבות", אומר בליצר, וזאת בגלל השינוי בדפוסי הפגיעה של הקורונה באוכלוסייה שהיא רובה מחוסנת. עדיין לא ידוע האם בהתפרצות קשה תהיה פגיעה משמעותית באוכלוסיית המבוגרים והמחוסנים, ומבחינת בריאות הציבור, מה צעדי המנע שיש לנקוט במידה והפגיעה היא אכן בעיקר בילדים ובני נוער, שאיננו יודעים עד הסוף מה השלכות המחלה אצלם. "מה מחיר התחלואה בילדים ומתי יצדיק התערבות?", שואל בליצר, "ובאיזו שלב תידרש המלצה נרחבת לחיסון מתבגרים (בני 12-16)?". התשובות לשאלות האלה מתגבשות בימים אלה, על בסיס לימוד מהמדינות שבהן וריאנט דלתא כבר החל להתפשט, והמשך בדיקת המצב בישראל.