בית קפה בכיכר דיזנגוף בתל אביב / צילום: כדיה לוי
שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן הודיע בשבוע שעבר כי לא יאריך את הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומטה. ההחלטה מסמנת את סופו של מודל החל"ת שישראל אימצה כדי להתמודד עם משבר הקורונה, וזה זמן טוב לסיכומים. האם הארכת החל"ת הגורפת הייתה טעות מרה ותמריץ שלילי לעבודה, כפי שטענו מבקריה, או שהיא הייתה מחויבת המציאות?
את מודל החל"ת, שאיפשר למעסיקים להוציא את העובדים לחל"ת באופן גורף, "המציא" מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר במאי 2020. החל"ת היה עד אז כלי שנועד ליציאה לחופשה של עובדים בהסכמת המעסיק לצורכי לימודים, חופשה ארוכה או טיפול בבן משפחה. מיד לאחר ההחלטה, היא הוארכה שוב ושוב עד שבאוגוסט 2020, כשהתברר שהסגר השני בפתח, היא הוארכה בהחלטת שר האוצר עד יוני 2021,
הביקורת על מודל החל"ת הממושך גרסה כאמור כי המודל נותן תמריץ שלילי לחזרה לעבודה וחלק מהמומחים נשאו עיניים לעבר "המודל הגרמני", שבמסגרתו המדינה מסבסדת יחד עם המעסיק את המשך העסקתו של העובד, אבל מפרספקטיבה של שנה, יש המסתכלים על זה בצורה אחרת.
"בתחילת המשבר אני ועוד מומחים רבים אמרנו שהמודל הגרמני של החל"ת הגמיש, הוא עדיף על הוצאה גורפת לחל"ת", אומרת הכלכלנית דפנה אבירם ניצן. "עמדתי מאחורי האמירה הזו בתחילת המשבר כי הוא טוב למשברים קצרים, ולא ידעתי שאנחנו עומדים בפני משבר של יותר משנה".
לדבריה, "במשבר קצר אתה מאפשר לעובד לשמור על הקשר עם המעסיק, הוא נשאר במערכת וכך המעסיק יכול להשתמש בו בתקופות של 'פיקים' בעבודה" והיא עדיין סבורה כי "לטווח קצר המודל הגמיש עדיף. צריך לקבע את זה שבמשברים הבאים ישתמשו בו". אבל, "לאורך זמן יכול להיות שדווקא המנגנון הקשיח אצלנו כן התאים, כי היו תחומים שנסגרו, והחל"ת הבלתי מוגבל דחף חלק מהמובטלים שהתחומים שלהם נסגרו להתגמש. הם התנתקו מהחיבור עם המעסיק ויכלו לקחת את זה כהזדמנות לעשות הסבה מקצועית. אנחנו יודעים על סיפורים רבים של אנשים שיצרו מטבחים דינמיים עם משלוחים, ואמנים שיצרו מופעים אונליין".
עוד היא מדגישה, כי "דווקא המודל ששמר את הקשר עם המעסיק כמו באירופה יצר משרות זומבי; המעסיקים המשיכו להעסיק כי קיבלו פיצוי מהמדינה, אבל ברגע שהפיצוי ייגמר הם יפטרו את העובדים".
141 אלף מובטלים בני 45 ומעלה
לפי סקירה על שוק העבודה בשנת הקורונה - שהוכנה לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שייערך בסוף החודש וכתב גבי גורדון, חוקר במרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ובליווי פרופ' קרנית פלוג ואבירם ניצן, במהלך המשבר זינק מספר המבוטלים לממוצע חודשי של כ-525.5 אלף מובטלים (16.4% בהגדרה הרחבה). ניתוח מעמיק של הנתונים מלמד כי רכיב האבטלה המשמעותי ביותר הוא העובדים שהוצאו לחל"ת או נעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות לקורונה, ששיעורם עמד על 10.6%.
לפי הסקירה קבוצות הגיל החסינות ביותר מבחינת התעסוקה במשבר היו גילאי 35-44 ו-45-54, בהן נרשמו שיעורי אבטלה נמוכים ביחס ליתר הגילאים. הנתון הגבוה ביותר נרשם בקרב צעירים בגילאי 25-34, קבוצה בה עמד ממוצע שיעור האבטלה בהגדרתו הרחבה על 19.2% מתחילת המשבר ועד חודש מרץ 2021.
קבוצת זו, אשר אופיינה בשיעורי אבטלה גבוהים יחסית גם בתקופה שקדמה למשבר, היא זו שצריך לדאוג לה ביותר (לתשומת ליבו של ליברמן), כי ספגה פגיעה קשה ביותר בתקופת המשבר, מבחינת שיעורי האבטלה והיכולת לחזור לעבודה בין הסגרים.
לפי נתוני הביטוח הלאומי, 430 אלף ישראלים קיבלו דמי אבטלה בחודש מאי. 290 אלף מהם הם בני 45 ומטה, ומי מהם שמיצו את תקופת הזכאות לא יקבלו יותר דמי אבטלה. 141 אלף מובטלים הם מבוגרים יותר וההחלטה לא תשפיע עליהם.
שיא משרות פנויות, וסכנות חוסר התעסוקה המתמשך
נתוני האבטלה של הלמ"ס למאי מעידים שחל קיפאון בשיעורי האבטלה, לאחר שיפור שנרשם בחודשים האחרונים ביציאה מהמשבר. אולי בגלל מבצע שומר החומות ששיתק את המשק הישראלי ליותר משבוע. לפי שיעור האבטלה הרחב, שהתחיל להימדד בקורונה וכולל גם את המובטלים המסורתיים, גם את החל"תניקים וגם את אלה שנואשו מחיפושים, עלה בסיכום מאי ל-9.9% במאי לעומת 9.6% במחצית הראשונה של החודש.
לצד הקיפאון בנתוני האבטלה, תמונת המאקרו מצביעה גם על עלייה במספר המשרות הפנויות. אם זה עמד עד לפני כמה חודשים על כ-60 אלף, הנתונים האחרונים מעידים על כ-133 אלף משרות פנויות - האומדן הגבוה ביותר שנצפה מאז תחילת הסקר בשנת 2009.
והאומדן הזה הוא הסיבה שאבירם ניצן מצדיקה במידה מסוימת את ההצהרה של ליברמן: "אין ספק שיש פה סיגנל לצעירים על סוף האבטלה. כל עוד היו 60 אלף משרות פנויות את אומרת אוקיי יש לך חצי מיליון מובטלים. יש בעיה. היום יש 440 אלף מובטלים וללא 'המתייאשים' ועצמאים יש 280 אלף איש, והפער בינם לבין מספר המשרות הפנויות הולך ומצטמצם. אז יש פה בעיה של אנשים שלא רוצים לעבוד ואין ספק שהיה צריך להחמיר את הקריטריונים. ייתכן שגיל 45 הוא גבוה מדי ויכול להיות שאפשר לחתוך את זה בגיל 35. אבל היה צריך לעשות צעד בכיוון".
לדברי ד"ר טלי לרום, מומחית בשוק העבודה ממכון אהרן במרכז הבינתחומי הרצליה, "משבר הקורונה הסיג אותנו עשר שנים לאחור מבחינת שוק התעסוקה, שבעשור וחצי האחרון התנהג בצורה אפקטיבית עם הקטנת התמריצים השליליים לאבטלה והגדלת התמריצים החיוביים. הנסיגה הזו נובעת גם מהחל"ת שהיה מנגנון בלתי מותנה ולא היה בו שום תמריץ לחזור לעבודה או להשתתף בהכשרה. אנחנו רואים שיש פה קבוצות שחוסר התעסוקה שלהם יתמשך ויש סכנה שהם ייפלטו משוק העבודה לזמן ארוך. הדבר הזה עלול לפגוע בצמיחה, להגדיל את הפערים ולגרום לעוני".
להקים משרד תעסוקה ולספק הכשרות מקצועיות
הפתרון לדעת החוקרים הוא במתן הכשרות מקצועיות. לדעתה של אבירם ניצן, ההצהרה של ליברמן הייתה צריכה להיות מלווה במתן דמי קיום לעובדים שמעוניינים בהכשרות מקצועיות.
"אם פספסנו הזדמנות להכשיר על חשבון דמי האבטלה, צריך לפחות לעשות את זה היום. לתת חלופה לאנשים בני 28-45 ללכת להסבות מקצועיות לתחומים שמזהים שהמעסיקים צריכים, במודל של השתתפות של המעסיקים בהכשרה, שבמסגרתו המעסיקים משלמים על ימי עבודה והמדינה משלמת על השאר. זה מודל שמתחיל לקרב את החל"תניקים לשוק העבודה. חברות ההייטק מאוד פתוחות למודל כזה וגם חברות התעשייה", היא אומרת.
"לאורך כל המשבר לא פיתחו את המערכת של הכשרות, וזו אחת הבעיות של המשק הישראלי בכלל", אומר פרופ' צבי אקשטיין, דקאן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרון בבינתחומי. "אם היו מכשירים במהלך התקופה, המשק היה יוצא מהמשבר במצב יותר טוב ואנשים היו עם יכולות יותר טובות. יש שינויים בביקושים לא רק בהייטק אלא גם במעטפת של ההייטק ואנשים שאין להם כישורים לא יכולים להצטרף". השבוע יתקיים כנס מכון אהרן למדיניות כלכלית 2021, שיעסוק גם במודל החל"ת, בהשתתפות הכלכלן האמריקאי לארי סאמרס, נגיד בנק ישראל אמיר ירון וח"כ מנסור עבאס.
עלייה בביקוש לעובדים וברמות השכר
לדברי אמנון רדר, יו"ר קבוצת Manpower ישראל, ההחלטה לסיים את החל"ת מוצדקת והא אומר כי את התקופה האחרונה צריך לחלק לשתיים: "תקופת קיפאון עד לפני ארבעה חודשים, שבה הביקושים היו נמוכים; אבל אז המשק במהירות שיא, מאפס למאה, עבר לפער גדול בין הביקושים לעובדים לבין ההיצע".
אז מה לדעתך הממשלה הייתה צריכה לעשות אחרת?
"באיזשהו שלב היה צריך להתאים את החוק. אני חושב שאנשים בעשור השלישי והרביעי בחייהם, גם אם הם עבדו במקצוע בתיירות וכרגע אין עבודה, לתקופה מסוימת הם יכולים לעבוד במשהו אחר. הסיטואציה אמרה להם תמתינו כל עוד משלמים לכם".
מה זה עשה לשוק?
"אני חושב שחלק גדול מהמשק עבד בשחור והפסיק להוציא תלושים. ברגע שזה ייפסק פתאום נראה שכולם חזרו לעבוד. יש לזה השפעה על עלויות השכר. רמות השכר בחודשיים-שלושה האחרונים עלו בשיעור ניכר. אם משרת מזכיר.ה בתל אביב קיבלה שכר של 7,000-8,000 שקל עכשיו זה 9,500 שקל. אני חושב שההחלטה של ליברמן מעולה אבל נתחיל לראות את התוצאות שלה רק אחרי החגים".