ח"כ מוסי רז ממרצ העלה במהלך ראיון ב"כאן מורשת" טענה מעניינת: "החוק הישראלי, כמו החוקים של רוב המדינות בעולם, מעודד מלחמה והוא נגד שלום". כיצד הגיע למסקנה הזאת? רז הסביר בראיון, כי "החוק בעצם אומר (ש)ראש ממשלה ושר ביטחון יכולים להחליט על יציאה למלחמה... לעומת זאת, כדי להגיע להסכם שלום צריך (אישור של) 80 ח"כים. זה מראה כמה קלה המלחמה וכמה קשה השלום, ואולי כמה אנחנו רוצים במלחמה לעומת כמה אנחנו רוצים בשלום".
לטענה של רז יש שני חלקים, ונבחן את שניהם. ראשית, האם ראש ממשלה ושר ביטחון יכולים לפתוח לבדם במלחמה? התשובה לשאלה הזאת, נקדים ונאמר, לא ממש ברורה. רז מדבר על תיקון לחוק יסוד: הממשלה מ-2018, שעורר בזמנו לא מעט עניין תקשורתי. הכנסת אישרה אז מספר תיקונים בסעיף 40 שעוסק בסמכות הממשלה לצאת למערכה צבאית, ואנחנו נתמקד כאן באחד מהם, שקבע כי "בנסיבות קיצוניות... ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות... רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר (ממחצית חברי הקבינט)". כלומר, במקרים מסוימים השניים אכן יכולים להחליט לבדם על יציאה למלחמה או "פעולה צבאית משמעותית".
אלא שכאמור ההחלטה הזאת עוררה בזמנו ביקורת, וכשלושה חודשים לאחר מכן אישרה הכנסת תיקון נגדי לחוק, שביטל את השינוי הזה. מצד שני, במקביל בוטלה גם הקביעה שכדי לצאת למלחמה יש צורך במחצית מחברי הקבינט. אז איפה אנחנו עומדים כיום בסוגיה הזאת? שאלה מצוינת.
רז הסביר לנו כי הסתמך על מאמר של פרופ' עמיחי כהן, ראש התכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. אלא שזה נכתב ביחס לתיקון שהוביל נתניהו, שכאמור בוטל מאז. פנינו לפרופ' כהן ושאלנו אותו כיצד הוא רואה את הדברים כיום. מדבריו עולה כי גם הוא סבור שכרגע הסוגיה עמומה למדי, אך להערכתו, אם בכל זאת יעלה הצורך, ליועמ"ש יהיה בסיס חוקי לדרוש כי החלטה לגבי יציאה למלחמה או מבצע משמעותי תתבצע על ידי הממשלה או הקבינט (כלומר, רה"מ ושר הביטחון לבדם לא יספיקו).
ומה לגבי הטענה השנייה כי הסכם שלום מצריך אישור של 80 ח"כים? כאן המצב החוקי ברור למדי, וטענתו של רז היא העמומה. רז מתכוון לחוק יסוד: משאל עם שקובע כי אם הממשלה מחליטה לוותר על שטחים ריבוניים המהלך יעמוד לאישור משאל עם, אלא אם יתמכו בו לפחות 80 ח"כים.
זה מעלה שתי בעיות. ראשית, יש רק שני הסכמים שעשויים לדרוש מישראל לוותר על שטחים שבריבונותה: הסכם עם הפלסטינים, שייתכן שיהיה כרוך בוויתורים במזרח ירושלים ו/או חילופי שטחים; והסכם עם סוריה שעשוי לדרוש ויתורים בגולן. אך אלה לא הסכמי השלום היחידים שישראל יכולה לכונן. די אם נזכיר את ההסכמים הטריים עם איחוד האמירויות ובחריין, שלא דרשו רוב מיוחד בכנסת.
שנית, יש מנגנון פשוט שיכול לאפשר גם ויתור על שטחים בריבונות ישראלית ללא אישור של 80 ח"כים (וללא משאל עם). סעיף 5 בחוק יסוד: משאל עם מבהיר, כי כל מה שנדרש כדי לשנות אותו הוא רוב של 61 ח"כים.
בשורה התחתונה: דבריו של מוסי רז לא נכונים ברובם. חוק יסוד: הממשלה אמנם אפשר - למשך תקופה קצרה - לרה"מ ולשר הביטחון להחליט לבדם על פעולות צבאיות, אך מאז הוא בוטל, וכעת המצב החוקי בסוגיה אינו ברור. ישנו חוק שדורש 80 ח"כים כדי לוותר על שטח ריבוני, אך הוא לא רלוונטי לכל הסכם שלום, וגם במקרים הרלוונטיים ניתן לעקוף אותו.
תחקיר: אוריה בר-מאיר