גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגולציה נחוצה או סתימת פיות ממוסדת: ממשלת הודו מתעמתת עם ענקיות הטק

הליכים משפטיים נגד אמזון, גוגל ווואטסאפ וחוקים חדשים שמאיימים על מדיניות הפרטיות ברשתות החברתיות ● ממשלת הודו דורשת מענקיות הטכנולוגיה להתיישר לפי הכללים שלה, או לוותר על אחד מנתחי השוק הגדולים בעולם ● בינתיים, לא כולן ממהרות לציית

ראבי שנקר פראסאד, שר המשפטים וטכנולוגיות המידע והאלקטרוניקה של הודו / צילום: Associated Press, Manish Swarup
ראבי שנקר פראסאד, שר המשפטים וטכנולוגיות המידע והאלקטרוניקה של הודו / צילום: Associated Press, Manish Swarup

עם 1.4 מיליארד תושבים, קל להבין למה כשהודו מסתכלת בצלחת של ענקיות הטכנולוגיה, מדובר באירוע משמעותי. בשנה האחרונה הממשל בדלהי נקט בצעדים דרמטיים נגד גוגל, אמזון, פייסבוק וטוויטר במטרה להקטין את כוחן, או לפקח על אקס הטריטוריה שבאינטרנט. בין אם באמצעות חקירות בטענה שהן פוגעות בתחרות ובין אם באמצעות חוקים חדשים שחוקקה שאמורים להוות "קוד אתי" למדיה. אז איך נולד העימות בין הודו לענקיות האינטרנט ומה בדיוק קורה שם? ניסינו לעשות סדר.

הודו היא לא המדינה הראשונה שמבקשת להגביל את ענקיות הטכנולוגיה. אחרי שנים של הזנחה רגולטורית בהן הרשתות החברתיות וענקיות האינטרנט צברו כוח בלתי נתפס, לאחרונה גם האיחוד האירופי, ארצות הברית ומדינות שונות ברחבי העולם מנסות לסמן קווים אדומים בין חופש הביטוי להסתה ובין חופש הקניין לתחרות הוגנת.
אלא שנתח השוק הענק של הודו ואופן החקיקה והבדיקות שהיא מקדמת, מעניקים לצעדי הממשל משמעויות נרחבות.

אמזון: בלתי תחרותית

בשבוע שעבר דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי רשות התחרות בהודו, ה-CCI, לזרז בדיקה שפתחה בשנה שעברה נגד אמזון וחברת מסחר נוספת Flipkart. הבדיקה, נפתחה בינואר 2020 בעקבות תלונה לפיה החברות קידמו מוכרים נבחרים בזירות שלהן באופן לא תחרותי. בפברואר האחרון, רויטרס פרסמה תחקיר שתמך בטענות הממשל בהודו, אך אמזון הכחישה, גם בפני התקשורת, וגם בפני בית המשפט בדלהי.

גוגל: מנוע חיפוש מוטה?

ענקית המסחר לא לבדה במערכה. בשנה שעברה בחודש אוקטובר, הממשל בהודו טען שחברת האם של גוגל, אלפאבית, ניצלה לרעה את היתרון שלה בשוק הטלוויזיות החכמות ולא אפשרה לפתח גרסאות שונות של Android TV. חברות סטרטאפ בהודו האשימו שהמדיניות של גוגל פוגעת בצמיחה שלהן.

זו לא הפעם הראשונה שגוגל מסתבכת עם הודו. בשנת 2018, רשות התחרות קנסה את גוגל בסכום של 18.5 מיליון דולר, בגין מה שהגדירה כ"הטיה" במנוע החיפוש שלה. גוגל ערערה על הקנס והסוגייה עוד מתגלגלת בבתי המשפט. בינתיים נפתחה עוד פרשייה כשה-CCI החלה לבחון בשנה שעברה האם גוגל משתמשת לרעה במערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד, ובחודש פברואר של השנה, ה-CCI החלה לבדוק גם האם גוגל פוגעת בתחרות בכך שהיא מקדמת את שירות התשלומים שלה על גבי מתחרות בחנות האפליקציות שלה.

הקוד האתי למדיה

אבל לא רק רשות התחרות של הודו מקשה על ענקיות הטכנולוגיה. משרד טכנולוגיות המידע והאלקטרוניקה בהודו הכריז בפברואר 2021 על חוקים חדשים. החוקים, שנקראים בתרגום חופשי "הקוד האתי למדיה דיגיטלית", קובעים שהרשתות החברתיות אחראיות לתוכן המתפרסם אצלן, ואם יבחרו לא לשאת באחריות הזו, הן יהיו חשופות להעמדה לדין פלילי.

הכללים החדשים מחייבים את הרשתות החברתיות בין היתר להסיר תוכן לא חוקי בתוך 36 שעות (בהינתן צו בית משפט), להקים מנגנון תגובות ראוי לתלונות נגדן, להשתמש באלגוריתם שיסיר מהן פורנוגרפיה, והסעיף השנוי במחלוקת - לזהות עבור הרשויות משתמשים שמפיצים תוכן פלילי או תוכן שיכול לפגוע בריבונות או בביטחון מדינת הודו, וליתר דיוק לזהות על פי דרישת הרשויות את המקור הראשוני למידע. הפרשנות הרחבה של הסעיף האחרון והגבול הדק בין שמירה על ביטחון לשימוש פוליטי בענקיות הטכנולוגיה, הפכו את הכללים החדשים לבעלי משמעות נוספת ויש שיגידו גם מפוקפקת. הודו העניקה לרשתות כשלושה חודשים לעמוד בכללים החדשים וגוגל, פייסבוק, טלגרם, לינקדאין וחברות נוספות עשו זאת בדרך זו או אחרת.

וואטסאפ בתביעה נגד הודו

אבל לא כולן התיישרו לפי החוקים החדשים. אחרי סערת הפרטיות של וואטסאפ (שהתרחשה גם בהודו), רגע לפני שהתקנות החדשות נכנסו לתוקף, אפליקציית העברת המסרים תבעה את ממשלת הודו בטענה שהחיוב לזהות את המשתמשים על פי דרישת רשויות אכיפת החוק בהודו, יאלץ אותה לפגוע בפרטיות המשתמשים ולשבור את הצפנת ההודעות מקצה לקצה. הסוגיה טרם הוכרעה בבתי המשפט של הודו.

טוויטר בעימות מתמשך

הדאגות של וואטסאפ נראות זעומות מול העימות החזיתי בין טוויטר לממשל בהודו. אחרי שהרשת החברתית סימנה ציוץ של חבר מפלגת השלטון בהודו כ"מדיה מניפולטיבית", הגיעה תלונה אל משטרת ניו דלהי, המשטרה ניסתה להשיג תגובה ממשרדי טוויטר המקומיים, אך משלא קיבלה תשובה ברורה, לטענתה, פשטו השוטרים על המשרדים בניו דלהי ובגורגאון.

אחרי הפשיטה, טוויטר צייצה כי היא משקיעה משאבים כדי לעמוד בחוקים החדשים של הודו, אך היא גם חוששת שהפשיטה על משרדיה מהווה איום פוטנציאלי לחופש הביטוי. "אנו, לצד רבים מהחברה האזרחית בהודו ובעולם, חוששים מהשימוש בטקטיקות הפחדה מצד המשטרה כתגובה לאכיפת כללי השימוש העולמיים שלנו", נכתב בציוץ.

מנגד, שר טכנולוגיות המידע והאלקטרוניקה של הודו, ראבי שנקר פראסאד, טען בשבוע שעבר בטוויטר שטוויטר מבצעת אכיפה סלקטיבית של כללי השימוש בה וכי היא לא משתפת פעולה עם הכללים החדשים. "העובדה הפשוטה היא שטוויטר לא עמדה בהנחיות שנכנסו לתוקף בסוף מאי. לטוויטר ניתנו הזדמנויות מרובות לציית, אך בחרה בכוונה שלא לעמוד בכללים. מדהים שטוויטר שמתארת את עצמה שנושאת דגל חופש הביטוי בוחרת בדרך של התרסה מכוונת".

ממשלת הודו איימה על טוויטר שאם לא תתגייס לעמוד בתקנות החדשות, היא תתמודד עם "השלכות חמורות", וסביר להניח שהכוונה היא אובדן ההגנה המשפטית שלה מכוח היותה "מתווכת תוכן". טוויטר אמנם לא הגיבה לדברים ישירות, אבל דובר החברה אמר לגלובס כי "ממשיכה לעשות כל מאמץ לעמוד בהנחיות החדשות".

ואם זה לא הספיק, המשטרה בהודו דרשה בסוף השבוע שעבר ממנהל טוויטר-הודו לספק בתוך שבוע תשובות על סרטון אלים שהופץ ברשת החברתית. על פי דיווח ברויטרס, טוויטר לא פעלה כדי לעצור הפצה של סרטון שבו רואים כמה גברים, ככל הנראה הינדים, מכים קשיש בעל נראות מוסלמית. טוויטר בתגובה, הודיעה שהגבילה ציוצים שקשורים לסרטון המדובר.

יש שיטענו שהצעדים האחרונים של הודו הם ניסיון מסוכן לסתום פיות או לנצל פוליטית את ענקיות הטכנולוגיה, לעומתם, יש שיגידו שדלהי עושה את מה ששאר המדינות עושות באופן מנומנם - מגדירה בבהירות את גבולות הגזרה במרחב המופקר של האינטרנט. כך או כך, ברור שהודו מנסה להיות החלוצה שתטיל ריבונות גם על המתרחש ברחבי הרשת.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר