גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרות החדשות והמקצועות שייכחדו: משבר האקלים יזעזע את שוק התעסוקה

בזמן שתהליך הדיגיטציה מעלים משרות, שוק אקולוגי יותר יכול לאזן את התמונה ולייצר משרות חדשות ● זאת בתנאי שמדינות העולם יתעוררו ויתחילו להסיט עובדים מתעשיות מזהמות למקצועות סביבתיים יותר ● אם ינוחו על זרי הפחמן, מיליארדי משרות יעמדו בסכנה

מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock
מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות, ומעבר לכלכלה ירוקה ודלת פחמן יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. עסקים, וממשלות נדרשים להתארגן מחדש ולנקוט בצעדים שיאפשרו מעבר חלק יותר של משרות, ואוכלוסיות גדולות למציאות המשתנה.
הקורונה, היוותה הזדמנות לכך. אך ככל שזה נוגע להתאוששות כלכלית מיטבית מהמשבר, נדמה שמרבית המדינות מתייחסות לביטוי "כל משבר הוא הזדמנות" כקלישאה שחוקה בלבד. כך, למרות שהן "מדברות ירוק", מרבית מדינות ה-G7 מזרימות מיליארדים לתעשיות דלקים מאובנים, והרבה פחות לאנרגיה ירוקה.

לפי המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא, טירפונד, במדינות העשירות, שמונה מכל עשרה דולרים שהוצאו על אנרגיה לא מתחדשת ניתנו ללא ניסיון להתנות את התמיכה הכלכלית בקיצוץ פליטת הפחמן. אם לא די בכך, רק אחד מכל עשרה דולרים שהושקעו בשיקום הכלכלות מהקורונה, הופנו לאפיקים סביבתיים, כמו אנרגיה מתחדשת או התייעלות אנרגטית. לבסוף, התמיכה בדלקים מאובנים של שבע המדינות העשירות בעולם, כללה לא רק מימון ישיר של נפט, גז ופחם, אלא גם הפחתה של רגולציה סביבתית.

התאוששות ירוקה ומניבה

רק לאחרונה הזהירה סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי כדי לעמוד בהסכם פריז, המדינות נדרשות לחדול עוד השנה מחיפושי גז ונפט, ולהשקיע באנרגיות מתחדשות. ולשינוי הזה יכולים להיות יתרונות גם בשוק התעסוקה. מחקר חדש שביצעה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מצא שהתאוששות דלת פחמן מהקורונה יכולה גם להאיץ את גיוס הכלכלות למאבק במשבר האקלים, וגם להיטיב עם הכלכלה עצמה.

כך, לפי המחקר, השקעות הון של 75-150 מיליארד יורו בהתאוששות ירוקה, עשויות להניב 180-350 מיליארד אירו של ערך מוסף גולמי, לייצר עד שלוש מיליון משרות חדשות ולאפשר הפחתה של 15%-30 מפליטת הפחמן - וכל זה עד שנת 2030.

לדחיית ההתמודדות עם אתגרי משבר האקלים עלולות להיות השלכות חמורות. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות, שהן שוות ערך לכ-40% מכוח העבודה העולמי. משבר האקלים צפוי גם להשפיע באופן שלילי על הצמיחה הכלכלית, בריאות האדם, אפיקי התעסוקה והפרנסה, אובדן תפוקה, גלי הפליטים בעולם ועוד.

 

לפי הערכות ארגון העבודה העולמי, המעבר לכלכלה ירוקה יכול לייצר 24 מיליון משרות חדשות בעולם עד שנת 2030. ואולם, ייצור התעסוקה בסקטורים ירוקים יותר, תחריף את הצמצום הקיים היום בתעסוקה בכריית פחם או תעשיות מבוססות דלקים מזהמים. מה שיחייב את המדינות לסלול נתיב בטוח להסטת עובדים מהתחומים המזהמים למשרות החדשות והסביבתיות יותר.

כיצד יראה שוק העבודה העתידי? במאגר המידע של הרשת החברתית לינקדאין, שכולל נתונים על כ-740 מיליון משתמשים ברחבי העולם, יש 800 מיומנויות ליבה ירוקות ועוד 300 מיומנויות ירוקות נלוות שמתחלקות לקטגוריות כמו מניעת זיהום, מניעת פסולת, ייצור אנרגיה מתחדשת, חינוך לקיימות וניהול פיננסי-סביבתי. על אף הירידה בשיעור ההעסקה בשנה האחרונה בהרבה מדינות, בחלק מהמדינות זוהתה עלייה בהעסקת עובדים במשרות ירוקות.

ישראל שוב מאחור

בישראל, התאוששות ירוקה ממשבר הקורונה נותרה ככותרת בלבד. הממשלה תידרש בחודשים הקרובים לאשר תוכנית לכלכלה דלת פחמן עד 2050, לחוקק חוק אקלים ולבסס מנגנון לתמחור פחמן. כל אלה צפויים להשפיע משמעותית על המשק ושוק העבודה הישראליים. למשרד להגנת הסביבה יש תוכנית להתאוששות ירוקה מהקורונה, אבל זו לא קודמה בממשלה. במכון הישראלי לדמוקרטיה מבקשים לעורר מחדש את הנושא. לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון, שיתקיים בסוף החודש, הם ערכו סקירה שבוחנת כיצד תשפיע התאוששות ירוקה ממשבר הקורונה על שוק העבודה.

"הגופים האמונים על הכשרות מקצועיות בישראל צריכים להיערך להכשרת כוח האדם הנדרש לתחומים הסביבתיים", קובעת הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון. "זה אומר: הכשרה מקצועית, הכשרה מחדש ועיצוב של החינוך בכל רמות ההשכלה ובכל תחומי החיים".

הסקטורים החדשים

במכון הישראלי לדמוקרטיה סוקרים את המגזרים בהם יתפתחו משרות רבות על הגל הירוק. לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת, שמובאות בסקירת המכון, סקטור האנרגיה הירוקה יוכל להעסיק 40 מיליון עובדים עד שנת 2050, ומגזר ההתייעלות האנרגטית ייצר עד 2.5 מיליון עבודות בשנה.

עבודות מבוססות טבע גם הן יהפכו לסקטור צומח. המהות הבסיסית של העבודות הללו, היא הגנה על המערכות האקולוגיות, ניהולן באופן בר קיימא, ושמירה על המגוון הביולוגי. מדובר בין היתר בתוכניות המקדמות ייעור מחדש ושיקום מערכות אקולוגיות ומקורות מים. למרות שפתרונות מבוססי-טבע הם חלק מחזון כולל לעתיד, הם יכולים לייצר משרות כבר בטווח הקצר כחלק מתכניות העסקה ציבוריות ולהביא להעסקת אוכלוסיות חלשות בשיקום המערכת האקולוגית.

בתוך כך, לשוק העבודה הישראלי ישנם אפיקי צמיחה משלו. לפי אבירם ניצן, "כל תחום הקלינטק המתפתח, תחומים כמו האנרגיה הסולארית, הבנייה הירוקה ומאופסת האנרגיה והאגרוטק, הם עתירי משרות. למשרדי הממשלה כבר יש תוכניות אסטרטגיות לפיתוח שלהם".

לכך מצטרפת התחבורה הירוקה, לה פוטנציאל גבוה לייצור משרות בטווח הקצר. מהשקעה בתחבורה ציבורית חשמלית, דרך תשתיות להליכה ולרכיבה על אופניים, ועד סקטור הבנייה הירוקה וההתייעלות האנרגטית.

"מדובר גם במשרות לתחומים שמקדמת כיום הממשלה במסגרת התוכנית לעידוד כלכלה מעגלית", אומרת אבירם ניצן. "יצירת ענפים חדשים במשק שיתמכו בתעשיית המיחזור, גידול בביקוש למומחים שילוו את יעדי משרד התחבורה לקידום השימוש בכלי רכב חשמליים וגידול גם בביקוש למומחים בתחומי הגינון והפיתוח המקיים כמו למשל ריאות ירוקות במרכזי ערים".

לדבריה מדובר במשרדות שחלק לא מבוטל מהן טכנולוגיות ובפריון גבוה. "הן מחייבות הכשרה מקצועית ממוקדת ומותאמת לשינויים הטכנולוגיים שעובר השוק בתחום הכלכלה הירוקה.

"מעבר לתעשיית הדלקים המזהמים שעתידה כמובן להיפגע קשות, הפגיעה תהיה לפי תביעת הרגל הפחמנית של כל עסק. מספיק שהספקים הם יצרנים מזהמים - וכושר התחרות מול לקוחות באירופה ובארה"ב עתיד להיפגע. לישראל יש פוטנציאל טוב להתאים את עצמה, שכן ההייטק והחדשנות יכולים ללכת יד ביד עם הצמיחה הירוקה".

עוד כתבות

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

המונים בדרך בגין בהפגנת משפחות החטופים / צילום: אמיר ירחי

מקור בחמאס: מתקרבים להסכם, ארה"ב הסכימה לסיים את המלחמה

מחבלים חוסלו בפעילות צבאית סמוך לטולכרם ● הערכה: ישראל קרובה להסכם עם חיזבאללה שיביא לסיום ההסלמה בגבול הצפוני ● דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח • החות'ים מאיימים: נפגע בכל ספינה ישראלית - גם בים התיכון • עדכונים בולטים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת