גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרדוקס והתשובה: איך יכול להיות שמספר החברות שביקשו פירוק לא עלה בשנת הקורונה

בניגוד לציפיות, בשנת 2020 לא חל גידול במספר התאגידים שפנו לקבלת צווי פירוק והקפאת הליכים ● מומחים מסבירים כי חוק חדלות פירעון החדש "אשם" בכך, מאחר שהוא לא יוצר תמריץ לפנות לביהמ"ש ● לכן, החברות והנושים מעדיפים לפנות לגישור

עו״ד סיגל יעקבי, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
עו״ד סיגל יעקבי, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

מדוח הפעילות של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי, עלה כי בשנת 2020 הוצאו 880 צווי פירוק והקפאת הליכים לחברות, לעומת 872 ב-2019. כלומר - מספר ההליכים לא גדל בניגוד למצופה בשנה של משבר כלכלי קשה, סגרים ופעילות מועטה של המשק בשל מגיפת הקורונה. מומחים לחדלות פירעון מתארים את מיעוט הפניות לבית המשפט ומפנים אצבע מאשימה לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בספטמבר 2019.

"המספר המועט של תאגידים הפונים להליכי הסדר בבית המשפט מלמד כי החוק לא מצליח להשיג את אחת המטרות המרכזית והיא לסייע לשיקום והבראה של חייבים ותאגידים", אומר עו"ד ד"ר איתי הס, שותף ומנהל מחלקת חדלות הפירעון במשרד עורכי הדין באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. עו"ד הס היה חבר בצוות שניסח את החוק מטעם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) כשהיה היועץ המשפטי של הכנ"ר. הוא סבור כי בחלוף שנתיים יש לבחון את החוק שלא מציע תמריצים נכונים, לעמדתו.

בחירה אקראית

אחת מהסיבות המרכזיות למיעוט התאגידים הפונים להליכי הסדר בבית המשפט, לפי עורכי הדין העוסקים בתחום, היא היעדר האפשרות לצדדים להליך לבחור את בעל התפקיד - מפרק, או נאמן או מנהל הסדר - כפי שהיה בעבר. כיום, מנהל הכנ"ר רשימת בעלי תפקידים מנוסים, ומתוכה הוא מציע חמישה עורכי דין לבית המשפט כשיש צורך במינוי בעל תפקיד לתיק פירוק. חוק חדלות פירעון החדש קובע כי יש להקים ועדה שתבחר את רשימת בעלי התפקידים, אך הוועדה טרם התכנסה.

"החברה מאבדת שליטה כשהיא הולכת לבית המשפט, היא לא יכולה לבחור מי יהיה הנאמן שלה", אומרת עו"ד קרן רייכבך סגל, ראש מחלקת הבראת חברות במשרד איתן-מהולל- שדות. "מי שבא לבית המשפט שם את המפתחות על השולחן, לא יודע האם יהיה שיקום או פירוק, לא יודע מי יהיה בעל התפקיד, האם הוא יהיה מישהו עם אוריינטציה שיקומית או לא".

עו"ד הס מסביר כי המצב שבו בית המשפט מחליט באופן אקראי מי יהיה בעל התפקיד יוצר תמריץ שלילי לחברות לפנות להליך בבית המשפט. "האובייקטיביות של בעל התפקיד נועדה למנוע ניגודי עניינים, אבל בכל מה שקשור להבראה זה גול עצמי. בעל התפקיד יכול לקחת את החברה למקום שהיא לא רוצה. ההנהלה של החברה מאבדת את החשק לפנות להליך בבית המשפט כשהיא יודעת מה צפוי לחברה", אומר הס.

לדבריו, קיימת חשיבות מיוחדת לבעל התפקיד בהליך הבראה. "בפירוקים שצריך לחקור את החברה שהגיעה לחדלות פירעון, צריך מישהו אובייקטיבי, אבל בהבראה יש ערך שמי שהחברה מעוניינת בו יהיה בעל תפקיד. לא נכון לשלול באופן קטגורי מינוי עו"ד שבעלי החברה בוחרים לצד מינוי של נושא משרה בחברה".

עו"ד איתן ארז המתמחה בפירוקים, מסביר כי לפני שהיו רשימות של בעלי תפקיד מטעם הכנ"ר, "הנושה יכול היה לדעת מראש שעורך הדין שלו ימונה כמעט בוודאות כבעל התפקיד. הנושים לא רוצים לשים את מבטחם בבעל תפקיד שאינם יודעים מראש מיהו ושאינם מכירים, ולכן פחות נושים פונים לבית המשפט בבקשות נושה לפרק חברות".

כך, למשל, בית המשפט המחוזי בנצרת בחר באחרונה שלא לבחור מנהל הסדר מתוך הרשימה שהציג הכנ"ר במסגרת הליך המתנהל בעניינה של חברת "שמן זית סבא חביב". השופט ערפאת טאהא קיבל את בקשת הצדדים למנות את עו"ד שלום גולדבלט, וזאת בניגוד לעמדת הכנ"ר שהציע בעל תפקיד מתוך רשימת בעלי התפקידים שערך. "משהגיעו החברה, בעל המניות וכמעט כלל הנושים להסכמה בדבר זהות מנהל ההסדר שימונה, יש לכבד את רצונם ואין לסטות מרצון זה אלא אם קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת", נקבע.

אחריות על נושאי משרה

עו"ד רייכבך-סגל מתייחסת לבעיה נוספת הנובעת מהחוק החדש, שגורמת למיעוט למיעוט התאגידים הפונים להליכי הסדר בבית המשפט, והיא הטלת אחריות על הדירקטורים והמנכ"ל. "נהייתה אינפלציה בתביעות נגד דירקטורים ובעלי תפקיד, כי החוק החדש מטיל על דירקטורים אחריות אם לא מנעו את חדלות הפירעון", היא מסבירה.

עו"ד הס מצטרף לעמדתה ומציין כי הסעיף מרתיע מנהלים בהתנהלות השוטפת. "הוא מנקר לנושאי המשרה בתודעה עוד לפני שהחברה חדלת פירעון והם עלולים להתנהל בצורה מתגוננת", הוא אומר. "היה ניתן לצפות שזה יגרום לפנייה לבית משפפט, אבל זה לא קורה. זה גורם להם להגיע להסדרים, אבל לא בהכרח בפנייה לבית המשפט". כלומר, הצדדים מעדיפים לייצר הסכמות מחוץ לבית המשפט ותחום הגישורים פורח. עו"ד הס מציין כי העובדה שיש יותר ויותר גישורים היא הצבעה על כך שההליך בבית המשפט נתפס כפחות אטרקטיבי על ידי התאגידים והנושים".

"חברות זומבי"

עו"ד הס מספק הסבר נוסף למיעוט התאגידים הפונים לבית המשפט לצורך הליכי הסדר ב-2020 והוא העובדה כי האפשרות של תאגידים להקפיא הליכים נגדם התווספה רק באפריל 2021 כהוראת שעה לחוק חדלות פירעון. "זהו תיקון חשוב שצריך להישאר גם אחרי הקורונה", הוא מבהיר.

עו"ד רייכבך-סגל מציינת סיבה נוספת, שלפיה המענקים שנתנה המדינה לחברות לפי מחזור ומענקי החל"ת מספקים הנשמה מלאכותית לחברות שהופכות ל"חברות זומבי", הנמנעות מפנייה להליכי חדלות פירעון.

"החוק החדש גם גרם לירידה בהליכי פשיטות רגל בשנת הקורונה"

לפי הנתונים שפורסמו השבוע בגלובס, מהדוח של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי עולה כי חל גידול של 36% בבקשות לפשיטות רגל של יחידים - חדלות פירעון של יחידים - ב-2020 (22,240 בקשות), שנת הקורונה, לעומת 2019 (16,373 בקשות) . הנתון נשמע הגיוני לאור הפגיעה בעסקים והעלייה במספר המובטלים בשל המגפה. אלא שהנתונים לא כוללים את ההליכים שהתנהלו בלשכות הוצאה לפועל - והכללתם משנה את התמונה.

כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בספטמבר 2019 שינתה את ההליכים העומדים בפני יחידים שהגיעו לפשיטת רגל. כך, שני הליכים "דמויי פשיטת רגל" שהיו קיימים עד החוק החדש בוטלו. מדובר על למעלה מ- 10,000 הליכים שהתנהלו במסלול של בקשות להפטר מחובות ושל בקשות להכרזה כ"חייב מוגבל באמצעים". הליכים אלו דומים במהותם לפשיטת רגל, אך אינם דורשים מינוי נאמן לנכסים וחקירת יכולת.

שני מסלולים משפטיים אלו היו פתוחים בפני חייבים עד ספטמבר 2019, אך בוטלו באותו מועד במסגרת כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש. הליכים אלה נוהלו ברשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) ולא בבתי המשפט, ולכן אינם נספרים בסטטיסטיקה של הליכי חדלות הפירעון שמודדת הממונה על חדלות הפירעון ב-2019. מרגע שבוטלה האפשרות של "חייב מוגבל" והאפשרות לבקשה להפטר מחובות שבמסגרתן החייבים היו מקבלים פטור מחובותיהם או צו תשלומים חודשי והגנה מההליכים המשפטיים, האלטרנטיבה שנותרה היא פנייה להליך פשיטת רגל לפי חוק חדלות הפירעון.

לפי הנתונים של רשות האכיפה והגבייה, ב-2019 הוגשו 889 בקשות להפטר מחובות ו-10,588 בקשות להכרזה על "חייב מוגבל באמצעים". אם מוסיפים את הנתונים הללו למספר הבקשות לחדלות פירעון של יחידים שנפתחו ב-2019 בדוח הממונה, עולה כי באותה שנה הוגשו 28,739 בקשות חדלות פירעון של יחידים. לפי חישוב זה, מספרם של הליכי היחידים בשנת הקורונה, 2020, לא עלה אלא ירד ב-22%.

ראש רשות האכיפה והגבייה, עו"ד תומר מוסקוביץ, מסביר כי ישנן שלוש סיבות לכך שלא רואים עלייה בבקשות לפשיטת רגל בשנת הקורונה: המענקים שנתנה המדינה; אורך רוח שגילו הבנקים שהיו מאוד סבלניים ולא פתחו תיקים בהוצל"פ; והעובדה שענפים רבים לא נפגעו מהקורונה.

אז כיצד יכול להיות שמספר היחידים שהגיעו למצב של פשיטת רגל קטן דווקא בשנת הקורונה? מוסקוביץ מסביר שהחלופה שנותן הליך חדלות הפירעון החדש היא תובענית ודורשת חשיפה וסיכון בהשוואה להליך הנפוץ שהיה קיים בעבר של "חייב מוגבל באמצעים" שהיה קל להיכנס לגדרו ושלא דרש מינוי נאמן. לדבריו, הדרישות של ההליך החדש מרתיעות את החייבים וחלקם מעדיפים שלא לפנות להליכים ממוסדים, ככל שהם יכולים להימנע מהם.

עוד כתבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?