אביגדור ליברמן, שר האוצר / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
שר האוצר, אביגדור ליברמן, הודיע כי "משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, דוגמת מס פחמן", זאת לאחר שבהסכמים הקואליציוניים שחתמו המפלגות, התחייבו חברי הממשלה לקדם את חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה, ובו מנגנון לתמחור פחמן - סעיף שהוכנס להסכמים הקואליציוניים בעקבות דרישתה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.
זוהי התייחסות ראשונה של שר האוצר למנגנון מיסוי הפחמן, שלא קיים בשלב זה בישראל. במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, נרשמה התנגדות להנהגת מס פחמן מצד משרד האוצר ומשרדים נוספים. לפי הצפי, המשרדים יסיימו את עבודתם על המנגנון לקראת סוף השנה הנוכחית. מנגנון מיסוי הפחמן יצטרף לחוק האקלים אותו התחייבה הממשלה לקדם, ולתוכנית כלכלה דלת פחמן 2050 עליה עמלו בשנים האחרונות משרדי הממשלה השונים בהובלת המשרד להגנת הסביבה, אך לבסוף לא הצליחו לאשר אותה בממשלה.
מנגנון למיסוי פחמן קיים במדינות מתקדמות בעולם ועומד במרכז המלצותיו של ה- OECD לישראל. זאת, כחלק מהניסיון לנקוט בצעדים כלכליים שיפחיתו את הפחמן בכלכלה, ויבטיחו מעבר לשימוש באנרגיה שאיננה פוגעת באקלים ובבריאות האזרחים.
אי יישום המנגנון ישפיע כלכלית על המדינה
במשרד האוצר מבינים כי לאי יישום של מנגנון תמחור פחמן תהיינה השפעות כלכליות על היצואנים הישראלים והמשק המקומי. זאת, בשל הצעדים הנעשים בעולם בתחום. הפרלמנט האירופי החליט להטיל כבר משנת 2023 מס פחמן בגבולותיו על מוצרים המיובאים ממדינות שאינן מתמחרות את הפחמן במחירים דומים לאלו של האיחוד ו/או מדינות שלא הציבו יעדי הפחתת גזי חממה שאפתניים. ככל שישראל אינה מתמחרת את הפחמן בכלל ואין לה יעד שאפתני להפחתת גזי חממה, צפויים היצואנים שלה לשלם מסי גבול על תכולת הפחמן שלהם לאיחוד.
מיסוי פחמן מהווה מנגנון משלים לעקרון "המזהם ישלם", כך שהוא מוטל על פעילות כלכלית הכרוכה בפליטת גזי חממה, ועיקרה צריכה של אנרגיה המופקת מדלקים מזהמים ששריפתם מחמירה את התחממות כדור הארץ ואת השפעות משבר האקלים.
לפי בדיקה שנעשתה בבנק ישראל, בעוד שהחשמל בישראל לצרכנים בינתיים נמכר במחירים הנמוכים ביותר ב-OECD, מס פחמן בגובה אותו קובעת קרן המטבע הבינלאומית כמס אפקטיבי להפחתת פליטות והשגת יעדי הסכם פריז (75 דולר לטון פחמן דו חמצני), עשוי לייקר את תעריפי החשמל בעד 55%, ולהפחית את הביקוש לחשמל בכ-16%, ככל שתמהיל הדלקים של ישראל נותר כפי שהוא כיום. ואולם, ככל שהמס יעודד החלפה של דלקים מזהמים באנרגיות מתחדשות, כך יפחתו תקבולי המס ותגדל האפקטיביות שלו.
ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, מסביר כי על בסיס הניסיון האינטנסיבי במדינות המפותחות, תמחור פחמן הוא הכלי היעיל ביותר להפחתת גזי חממה, ולהקטנת ההוצאות של מפעלים, עסקים וארגונים העוברים תהליכי יעול. יתר על כן, כלי מיסוי הפחמן דווקא יכול לספק תועלות למשק המקומי בעת הזו. לדבריו, "אנחנו רואים שבמדינות אירופה בהן יש מנגנון דומה והפנמה של העלויות החיצוניות של הזיהום, ישנה ירדה בהוצאות הענפים שמתייעלים בהתאם לכך. זה סיגנל ארוך טווח שמאפשר להסיט השקעות לאפיקים בעלי יכולת הישרדות ארוכת שנים, תוך יצירה של מקומות עבודה, פיתוח של ענפי צמיחה ירוקים".
אילו מנגנון הפחמן יהיה דומה למנגנונים עולמיים, הוא יקבע כאמור מחיר מדורג לפחמן, שיעלה עם השנים. באופן הזה, יוכל המשק להיערך בהתאם ובהדרגה לשינויים, ולבצע התייעלות מקומית בצריכת האנרגיה שלו, בין היתר. לפי פרואקטור, "המשק חייב וודאות שתאפשר השקעות ותכנון ארוך טווח. "תאגידים גדולים בעולם מסתכלים על שרשרת האספקה, ובודקים את טביעת הרגל של הספקים והיעילות שלהם. גופים שמתחייבים להפחית פליטות באופן נתון לרגולציה, יהיו חייבים לזוז לאלטרנטיבות כדי להיות כלכליים מספיק. ישראל, כחלק מהכפר הגלובלי, מתחברת לזה. תמחור הפחמן הוא אוויר לנשימה עבור השרידות הכלכלית התחרותית שלנו בעולם הגלובלי, שבו הזיהום הולך לעלות יותר ויותר כסף. אנחנו רואים כורח להכניס את תמחור הפחמן בתוך התקציב הקרוב, ולייצר את הוודאות ארוכת הטווח עבור המשק המשווע לה. נוכל להימנע מהמצב הלא נתפס בו יצואנים ישראלים יאלצו בעוד שנתיים לשלם מס פחמן בגבולות האיחוד האירופי".