לשכת התעסוקה בראשון לציון / צילום: אביבה גנצר
שיעור המובטלים בחודש מאי עבר לראשונה את מספר הנמצאים בחל"ת - כך עולה מנתוני מאי 2021 של שירות התעסוקה. שיעור דורשי עבודה תובעי אבטלה שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק בקצה עלה על שיעורם של אלו השוהים בחל"ת, שהיה הנמוך מאז פרץ המשבר - 45.4% לעומת 54.6%.
נתון מעודד נוסף הוא שבסוף מאי נרשם מספר תובעי האבטלה הנמוך ביותר מאז המשבר - פחות מ-400 אלף מובטלים. לראשונה מאז פרוץ המשבר, העלייה במספר המשרות הפנויות לצד הירידה במספר דורשי העבודה מעידה על התאוששות המשק: במהלך חודש מאי על כל משרה פנויה במשק התחרו 1.5 דורשי עבודה - דומה מאוד לנתונים ששררו בישראל ב-2017.
עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי סיכוי החזרה תלויים ב"חוסן התעסוקתי": לנשים, מבוגרים, ערבים ואנשים עם מיומנויות דיגיטליות נמוכות קשה יותר לחזור לעבודה. מנתוני שירות התעסוקה לחודש מאי עולה כי משלח היד הנפוץ ביותר בקרב דורשי העבודה היה מכירות ושירותים (22.61%), לאחר מכן אקדמאים (15.96%), הנדסאים, טכנאים וסוכנים (13.08%), עובדים בלתי מקצועיים (11.61%) ופקידים כלליים (11.31%).
שיעורי השינוי הגבוהים ביותר נרשמו במקצועות תלויי הסגר; בעוד הירידה הכללית במספר דורשי העבודה עמדה על 22.2%, הרי שמספרם של דורשי העבודה שעבדו כמלצרים ומוזגי המשקאות ירד ב- 41.9%, של עובדי האמנות והתרבות ב- 31.9%, של המטפלים בילדים וסייעי הוראה ב- 29.4% ושל המוכרים בחנויות ב- 27.3%.
לעומת זאת, קצב החזרה של עובדים במשלחי יד הדורשים מיומנויות נמוכות יותר ואינם תלויי סגר היה נמוך מהממוצע, כך למשל ירד מספר דורשי העבודה שעבדו כפועלים בלתי מקצועיים בתעשייה ב- 13.6%, של מפעילי מכונות ומרכיבי מוצרים וציוד ב- 17.2% ושל עובדי שלד בתחום הבנייה ב- 14.1% בלבד. אם מנכים את קצב החזרה לעבודה של דורשי עבודה במשלחי יד תלויי סגר (כעובדי מסעדנות, מסחר והוראה), הרי שניתן לראות בבירור כיצד מידת המיומנות המקצועית הנדרשת משפיעה על קצב החזרה לעבודה, וככל שהעובד פחות מיומן כך קצב וסיכויי החזרה שלו לעבודה נמוכים יותר.
הערים הערביות והחרדיות ניצבות בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. 4 מתוך 5 הערים הראשונות ברשימה הן ערביות ואחת מהן חרדית, ואת הרשימה מובילה גם החודש אום אל פחם עם שיעור דורשי עבודה של 22.4%. באילת, ש"הובילה" את הנתונים בתחילת המשבר, חלה ירידה של 9% במספר דורשי העבודה.
קצב החזרה לעבודה של דורשי העבודה המבוגרים ביותר היה הנמוך ביותר
עוד נמצא כי לעובדה שלדורש עבודה מעסיק בקצה יש השפעה מכרעת על סיכויי וקצב החזרה לעבודה שלו - בעוד מספרם המצטבר של דורשי העבודה ששהו בחל"ת ירד ב- 55% מפברואר ועד מאי, הרי שבאותה התקופה מספרם המצטבר של דורשי העבודה שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק בקצה ירד ב-9% בלבד. נדגיש כי מספר דורשי העבודה שנותרו ללא מעסיק בקצה עולה בהדרגה כמעט לכל אורך חודשי המשבר, בעוד מספר השוהים בחל"ת עלה בשנה החולפת בכניסה לסגרים וירד ביציאה מהם. נתונים אלו, בצירוף העובדה שמרבית הנרשמים מאז היציאה מהסגר השלישי הם דורשי עבודה ללא מעסיק בקצה, מלמדים כי העובדה שיש לדורש עבודה מעסיק בקצה מועידה לו קשר חזק יותר לשוק העבודה - כך יחזור מהר יותר, וכך יתמיד יותר בשוק העבודה.
נתון מעניין נוגע למספר דורשי העבודה לפי גיל. מהדוח עולה כי בעוד קצב החזרה לעבודה הצעירים (מתחת ל- 34) היה גבוה משמעותית משל יתר קבוצות הגיל הרי שקצב החזרה לעבודה של דורשי העבודה המבוגרים ביותר היה הנמוך ביותר. כך, מספרם המצטבר של דורשי העבודה הצעירים ירד במהלך חודש מאי ב-15.5%, מספרם המצטבר של דורשי העבודה בגילאים 35-50 ירד ב- 10.3% ואילו מספרם המצטבר של דורשי העבודה מעל גיל 51 ירד ב- 8.7% בלבד. הנתונים האלה תואמים את ההחלטה של שר האוצר אביגדור ליברמן להמשיך את דמי האבטלה עבור בני 45 ומעלה גם מעבר לסוף יוני, משום שהם מתקשים בהרבה לחזור לשוק העבודה.
בראייה מגדרית, בחודש מאי, לראשונה מאז פרוץ המשבר, קצב החזרה לעבודה של גברים היה גבוה מזה של הנשים, בניגוד לקצב החזרה הגבוה יותר של שנים ביציאה מהסגרים. לדברי שירות התעסוקה, המשמעות היא שאפקט היציאה מהסגר על החזרה לעבודה הולך ופוחת ולכן, במאי חזרו הגברים בקצב גבוה יותר מאשר נשים. כך, שברגע שתמה השפעתה המיידית של החזרה לשגרה, דפוסי החזרה לעבודה של נשים וגברים משתנים לפי מידת החוסן התעסוקתי של כל אחד מהמגדרים. במקביל, ייתכן שגם חזרת חובת ההתייצבות בלשכות תרמה לעלייה בשיעורי החזרה של גברים.