נמל אשדוד / צילום: גיא ליברמן
בהסתדרות פרסמו היום (ד') הודעה חגיגית בה הכריזו ראשי ארגון העובדים על הסכם שנחתם עם הנהלת נמל אשדוד שמשמעותו גדולה עבר המשק הישראלי כולו: גיוס של 50 עובדים זמניים לנמל, שיסייעו להתמודד עם פקק האניות שעוגנות מחוצה לו. "עולם התובלה הימית נמצא במשבר גלובלי ובעומסים שלא נודעו כמותם, ושנת הקורונה אף החריפה את המצב לאור היקף ההזמנות והסחורות שהגיעו ארצה.
"למרות המצב המורכב, הוכיחו עובדי נמל אשדוד אחריות, מסירות ומקצוענות. אני מברך על ההסכם עליו חתמנו היום", מסר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד כחלק מההודעה. ואילו יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, הוסיף כי, "עובדי הנמלים התמודדו עם העומסים באומץ ובנחישות הראויה לכל שבח. ההסתדרות והוועדים הפכו כל אבן בכדי למטב את ההתמודדות עם העומסים".
המילים אולי גבוהות, אך מאחורי הקלעים ישנה מרירות, בעיקר מהצד של הנהלת הנמל. רמז בולט לכך נמצא בהודעה של ההסתדרות, או יותר נכון במה שאין בה. מי שמצוי בהודעות מהסוג הזה, יודע שהן כוללות ברכות משני הצדדים, מעין קוד נימוס שכזה. אלא שבהודעת ההסתדרות אין זכר לאנשי הנהלת הנמל.
מדוע? כי בהנהלת הנמל טוענים ש-50 עובדים בלבד לא יסייעו בפתרון הבעיה. איך יודעים? כחלק מהמאמצים לפתרון העומס, אישר דירקטוריון חברת נמל אשדוד מתווה שכולל קליטה של 100 עובדים ולא 50. זאת כיוון שלדעתם זה מספר העובדים הדרוש כדי להתמודד עם הבעיה, שמשמעותה בין היתר התייקרות במוצרים המיובאים לישראל (99% מהסחורות שמגיעות לישראל עושות דרכן לכאן דרך הנמלים).
אז עובדי הנמלים אכן עובדים קשה, כפי שמצהירים ראשי ההסתדרות, אלא שנראה כי ההסכם הנוכחי יגרום לעוד 50 איש לעבוד קשה, אך לא יביא לפתרון סופי של תורי הענק.