גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מחירי הסחורות יירדו בסוף השנה הבאה": מנכ"ל אדמה עם תחזית אופטימית

איגנסיו דומינגז, מנכ"ל חברת חומרי ההדברה אדמה, מספר בראיון בלעדי לגלובס על שנת הקורונה המאתגרת שלו, על דרכי ההתמודדות ועל המגמות שיקבעו את עתיד הענף ("תידרש התאמה לדרישות סביבתיות ואירופה תצטרך להחליט אם היא מאמינה בחקלאות")

איגנסיו דומינגז / צילום: אור פרבוזניק
איגנסיו דומינגז / צילום: אור פרבוזניק

איגנסיו דומינגז, מנכ"ל חברת חומרי ההדברה אדמה, שב לאחרונה לישראל מביקור בספרד, שם מתגוררת משפחתו. הוא עצמו מתגורר ברחוב הירקון בת"א, מתוקף תפקידו כמנכ"ל החברה הישראלית-סינית. אחרי חודשים ארוכים שבהם נמנע מנסיעות לחו"ל בשל מגפת הקורונה, שב דומינגז להיפגש עם מפיצים ולקוחות של החברה ברחבי העולם, לאחר שהתחסן נגד המחלה.

בתחילת 2020 עברה אדמה שינוי, לאחר שהוכנסה באופן רשמי תחת קבוצת סינג'נטה העולמית, שהפכה לזרוע הכימיקלים לחקלאות של החברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה (שנמצאת במהלך לאיחוד עם חברה ממשלתית סינית נוספת בשם סינוכם). בעקבות השינוי מונה מנכ"ל אדמה דאז, חן ליכטנשטיין, לתפקיד מנהל הכספים הראשי של סינג'נטה, ואת מקומו כמנכ"ל אדמה תפס איגנסיו דומינגז, שכיהן עד אז כסמנכ"ל הסחר של החברה.

בשנה הראשונה שלו כמנכ"ל נדרש דומינגז להתמודד עם ההשפעות המורכבות שיצרה מגפת הקורונה. בראיון בלעדי לגלובס הוא מספר על השינויים בחברה בעקבות ההתחברות לקבוצת סינג'נטה, שמקום מושבה בשווייץ, וכיצד השפיעה המגפה על אדמה בפרט ועל החקלאות העולמית בכלל.

"מה שקרה הוא כל כך ייחודי", הוא אומר. "כל כך הרבה דברים הושפעו מהקורונה בדרכים שלא יכולנו להעריך. אבל גם נוצרו המון הזדמנויות למגזר החקלאות באופן כללי ולכל העסקים הקשורים אליו, כי מזון הוא מצרך חיוני. הפעילות סביב המזון והחקלאות, והשמירה עליהם, היו חיוניות לעולם כולו, כך שבמובן הזה זאת הייתה שנה טובה לאדמה באופן כללי".

"שינוי מסיבי בדפוסי הביקוש לגידולים חקלאיים"

אדמה מפתחת, מייצרת ומשווקת קוטלי עשבים ומזיקים (חרקים ופטריות) לחקלאים בכל רחבי העולם, ונחשבת לחברה השביעית בגודלה בעולם בתחום זה. את שנת 2020 סיימה החברה עם הכנסות שיא של 4.18 מיליארד דולר, ששיקפו עלייה של 3.3% וצמיחה של 10.6% במונחי מטבעות מקור, בהשוואה ל-2019.

הרווח הנקי החשבונאי של החברה גדל ב-19% ל-51 מיליון דולר, אולם ברווח הנקי המתואם (שמנטרל סעיפים חד-פעמיים וסעיפים שאינם במזומן) נרשמה ירידה של 32% בהשוואה לשנה קודמת, ל-176 מיליון דולר, עקב היחלשותם של מטבעות רבים מול הדולר.

לדברי דומינגז, "במחצית הראשונה של 2020 היה שינוי מסיבי בדפוסי הביקוש לגידולים חקלאיים, אבל גם שינוי מסיבי בנסיבות הסביבתיות שהשפיעו על התפוקה, על מחירי הנפט, על התחבורה, וכל אלו השפיעו אף הם על העסקים של אדמה. היו למשל גידולים חקלאיים שספגו ירידה חדה בביקוש, עקב שינוי דפוסי הצריכה בעולם, ומנגד גידולים שחוו עלייה בביקוש הגלובלי.

"בשביל חברה כמו אדמה, היכולת להתאים את עצמנו לשינויים הללו הייתה הדרך להצליח. למזלנו אנחנו מאוד גמישים ואנחנו פועלים כמו מכונה מסחרית המוכוונת באופן מלא להבנת צורכי הלקוחות.

"אז היינו גמישים מספיק להכווין את העסקים שלנו לעבר הדברים הללו" הוא מוסיף. "ברגע שהבנו שהביקוש לכותנה יתכווץ, אבל הביקוש לדגנים יעלה, לשם הלכנו. כך, ב-2020 הצלחנו לצמוח ב-14% בכמות המוצרים שמכרנו לעומת 2019, וזה דבר נהדר".

חלק מהמדינות הפכו חשובות יותר לאספקה

השינויים בהרגלי הצריכה, שיצרה מגפת הקורונה, הובילו גם לעלייה חדה במחירי הגידולים החקלאיים, ובשנה האחרונה זינקו מחירי התירס ב-96%, מחיר פולי הסויה ב-47% והחיטה ב-38%. מנגד, צנח מחיר הנפט הגולמי בשליש הראשון של 2020, אולם מאז חזר לרמתו טרם התפרצות המגפה העולמית.

 

דומינגז מסביר, כי מצב זה היה מאתגר מאוד לחברה מכמה אספקטים. "התנודתיות הגבוהה מאוד במחירי הנפט השפיעה על מחירי חומרי הגלם שלנו, שירדו בהתחלה אבל אחר כך עלו.

"האספקט השני הוא השינויים בתמונת המאקרו של המדינות היצרניות. מצאנו שחלק מהמדינות היצרניות הפכו לחשובות עוד יותר לאספקת המזון העולמי, כמו למשל ברזיל ומדינות נוספות באמריקה הלטינית, אוסטרליה והודו.

"מצד שני, המדינות הללו חוו ירידה חדה בערך המטבעות שלהן מול הדולר האמריקאי. אז היו מקומות שצמחנו מאוד חזק בהיקפי המכירות, אבל במונחים דולריים זה היה מאתגר מאוד, כי למשל הריאל הברזילאי התחיל את מרץ 2020 ברמה של 4.2 ריאל לדולר, וסיים את אפריל אשתקד ברמה של כמעט 6 ריאל לדולר".

שנה וחצי לאחר תחילת התפרצותה של מגפת הקורונה בעולם, מה כבר חזר למה שהיה קודם לכן ומה השתנה באופן קבוע, מנקודת מבטה של אדמה?
"הרבה יותר שינויים קרו בצורה שבה אנו עובדים מאשר בביזנס שלנו עצמו. הביקוש העולמי למזון נותר בריא וחזק, ההגבלות שהוטלו הולכות ומוסרות, אבל הדרך שבה עבדנו, הדרך שבה העולם נהג לנוע ממקום למקום, הדרך שבה תקשרנו עם לקוחות, כל אלו השתנו קרוב לוודאי.

"בעבר זה היה חשוב לנו ביותר להגיע לחוות החקלאיות בעולם כדי להבין את הבעיות של החקלאים המקומיים. היום אנחנו יכולים לדבר עם החוואים בדרכים דיגיטליות רבות, אבל עדיין יהיו דברים מסוימים שבשבילם נרצה להגיע לחוות כדי להבין את הבעיות השונות".

אז שיטת הניהול הקודמת - שבה בכל כמה ימים המנכ"ל עובר ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת - כבר לא תחזור?
"למדנו שיש דברים שיעיל יותר לעשות באמצעות שיחות וידיאו, אולם גם שיש דברים שיעיל עדיין לסגור בשיחות פנים אל פנים. אני כבר לא אחזור ללוח הנסיעות שהיה לי לפני שנתיים, של שבוע פה ושבוע שם. נסיעה לסין בשביל ביקור של 24 שעות בלבד כבר לא תהיה.

"שיחות הוועידה בווידיאו יעילות מאוד לבקרה ולמעקב, אבל פחות יעילות בישיבות תכנון אסטרטגי. ככה שמודל הניהול יהפוך היברידי יותר. לא נחזור לצורה העבודה הקודמת אבל גם לא נאמץ ב-100% את סגנון העבודה הדיגיטלי".

ומה לא ישתנה?
"ישנן גם מגמות עולמיות שלא ישתנו, למרות הקורונה. למשל, תהליך העיור העולמי, שהתעצם בעשורים האחרונים. התהליך הזה מייצר הרגלי תזונה שונים ולחצים גדולים מאוד על מערכת ייצור המזון בעולם, וזה לא ישתנה.

"באותו הזמן, הייצור של מוצרי חקלאות ומזון תעשייתי יידרש להתאים את עצמו לחששות של אוכלוסיית העולם בנוגע להשפעות הסביבתיות ולדרכי ייצור המזון. בעתיד יתחילו לקרות כמה מהדברים שהתחלנו לשמוע עליהם רק בעשור האחרון.

"מדובר למשל בחקלאות מקרבת, בחקלאות מדייקת, בהשפעות סביבתיות על החקלאות, בבחינת יכולת קליטת הפחמן בכל חווה חקלאית. כל אלו יהיו חשובים ביותר, כי האוכלוסייה כולה מודדת כיום כמה מהפעילות של כל תאגיד מחויבת לקיימות של כדור הארץ ולסביבה.

"עבורנו, זה לא רק שיש לנו ציוד חדש, אלא שאותו ציוד חדש צריך להיות יעיל יותר, ולא רק במונחים כלכליים, אלא גם במונחים של שימוש באנרגיה, ושל המקור של אותה אנרגיה. אנחנו חייבים להפחית את ההשפעה שלנו על הסביבה. זה נכון לנו וזה נכון לכל שרשרת הייצור החקלאית. הדברים הללו משתנים, וחברה כמו אדמה צריכה להבין איך להתאים את עצמה למגמות הללו, אם היא רוצה להישאר שחקן בשוק בטווח הארוך - והיא רוצה".

ואיך הושפעו החקלאים עצמם?
"למשל החקלאים בברזיל, לא רק שהם עושים כיום הון מהגידולים שלהם בגלל העלייה במחירי הסחורות, אלא שמחיר האדמות שלהם זינק בשיעור כל כך דרמטי, וזה עניין מרכזי בבחירות שיתקיימו שם בשנה הבאה.

"בגלל הביקוש העצום, אנחנו רואים כיום שדות לגידול פולי סויה גם במקומות שלא ראינו עד כה, כמו בקולומביה, בפרגוואי, באורוגוואי, באוקראינה, ברוסיה, באיטליה. נוסף על כך, החקלאים בעולם הופכים גלובליים מבחינת ההסתכלות שלהם על מגמות ההיצע והביקוש.

"יש אומנם חלק משמעותי מקרב החקלאים בעולם שמתבססים על צריכה מקומית של התוצרת שלהם, אבל מגמות המאקרו משפיעות באופן מהותי על בחירת הגידולים אצל החקלאים הגדולים. ככה שאם נרשמת עלייה בביקוש לסויה בסין, ובאותו הזמן נרשמים יחסים מתוחים בינה ובין ארה"ב, תהיה לכך השפעה על העולם כולו. תפקידנו הוא לזהות את המגמות הללו ולהתאים את עצמנו אליהן.

חקלאים בהודו / צילום: Shutterstock

ומה להערכתך יקרה בשנה הקרובה? האם מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לעלות, יתייצבו, או דווקא יחלו לרדת?
"אני חושב שעד סוף 2021, וגם ב-2022, נראה סביבה של מחירים גבוהים. קרוב לוודאי שבסוף 2022 נראה הפחתות מחירים, אבל כדי לדעת בכמה הם יופחתו נצטרך להמתין ולראות.

"זה יהיה תלוי בשאלות נוספות, כמו מה יקרה עם מחירי הנפט ומה יקרה עם היקפי התפוקה במקומות השונים. נוסף על כך, אנחנו צריכים להבין שתמיד יש גורמים שמשפיעים על כולם, כמו ה'אל-ניניו' (עלייה בטמפרטורות מי האוקיינוס השקט ליד פרו ואקוודור, שמתרחשת אחת לכמה שנים ומשפיעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, ע' כ'), שאנחנו נכסים אליו.

"האל ניניו צפוי להוביל בשנה הקרובה לירידה בתפוקות החקלאיות בדרום אפריקה ובאוסטרליה, ולכן אני מעריך שגם ב-2022 נראה סביבת מחירים דומה לזו הקיימת כיום. לאחר מכן זה כבר יהיה תלוי באיזונים שבין המדינות.

"נקודה מרכזית נוספת היא השאלה כיצד אירופה תתייחס לנושא ייצור המזון והביטחון התזונתי. מדינות מערב אירופה מתרחקת באיטיות מייצור חקלאי, והן נמצאות כיום בצומת דרכים. הן יידרשו להחליט אם הן מאמינות בחקלאות או לא. היום נראה, שמנקודת המבט הרגולטורית הן מתרחקות מהחקלאות.

"לאירופאים יש תפיסה שהם יכולים לשלם על כל מזון שגדל בכל מקום אחר, אבל הבעיה היא שבאיזשהו שלב האוכלוסייה האירופית תתחיל לשאול את המנהיגים מדוע הם מייבאים עגבניות מצ'ילה ומדרום אפריקה? מה העלויות הסביבתיות הכרוכות בלייבא עגבניות ממדינות אלו בהשוואה לגידולן בהולנד או באיטליה או ביוון?

"זאת שאלה שתונח לפתחם של גורמי איכות הסביבה באירופה, ובמקביל יידרשו שם להכריע בכל הקשור להמשך מדיניות התמיכה בחקלאים, ובעיקר באזורי הספר, ולדעתי זה לא יימשך. להערכתי, הנוכחות של אירופה בשוק החקלאי העולמי יצטמצם בעתיד, וגם לכך תהיה השפעה רבה על מקומות אחרים.

"בסינג'נטה מבינים שהפעילות בישראל היא קריטית לחברה"

חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן) הייתה בעבר בשליטת דיסקונט השקעות, ונמכרה בשני שלבים, בשנים 2011 ו-2016, לידי החברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה, ובהמשך הפכה לחברה ציבורית דרך מיזוג עם חברת סנונדה הסינית שנשלטה גם היא בידי כמצ'יינה. בתחילת 2020 העבירה כמצ'יינה את מניות השליטה באדמה לידיה של קבוצת סינג'נטה השוויצרית, מחברות האגרוכימיה והזרעים הגדולות בעולם, שאותה רכשה כמצ'יינה לפני שנים אחדות.

"יותר מוכווני עסקים"

אנו שואלים את המנכ"ל איגנסיו דומינגז כיצד השפיע המהלך האחרון על אדמה. "הקשר שונה", הוא אומר, "כי בעבר היינו רק חלק מכמצ'יינה. היינו בסין ופעלנו מול בעלי המניות הסיניים שלנו. כעת המצב הוא שבעלת המניות שלנו היא למעשה קבוצה של אנשי מקצוע ואנחנו חלק מהקבוצה הזאת, וזה עושה את היחסים להרבה יותר מקצועיים והרבה יותר מוכווני עסקים.

"היו"ר של אדמה, שהוא גם מנכ"ל סינג'נטה, מבין את הביזנס שלנו. הוא בא מהתחום ויש לו ניסיון בעבודה מול מפיצים ולקוחות. זה שונה לחלוטין מהמצב הקודם שבו החזיק בנו מאין משקיע ממשלתי שמייצג את מדינת סין.

"במובן הזה מדובר בדבר טוב לחברה, כי אנחנו רשאים לנהל בעצמנו הרבה מהבעיות שלנו ולהעניק הרבה יותר מתשומת הלב שלנו להשקעות בפרויקטים בעלי אוריינטציה אסטרטגית וקשר לסביבה החקלאית המתפתחת, מאשר בעבר".

סינרגיות והזדמנויות

לאדמה יש כיום אסטרטגיה עצמאית, או שהיא צריכה להיות קשורה לתכתיבי הקבוצה?
"הקבוצה מאוד מכבדת את אדמה, את התרבות שלנו ואת הדברים שאנחנו עושים. יש לנו הרבה חופש להחליט היכן להשקיע, איך להשקיע, איך לפתח את הפעילות המסחרית שלנו, איך לנהל את העסק שלנו. בכך יש לנו את הפריבילגיה של להיות חלק מקבוצה גדולה מאוד שמאפשרת לנו ליהנות מהרבה סינרגיות והזדמנויות, אבל בו בזמן מכבדת את התרבות שלנו ואת הדרך שלנו לפעול.

"יש לנו למשל חופש מוחלט להשקיע ולהרחיב את הפעילות התעשייתית שלנו בישראל, למרות שלכאורה הקבוצה הייתה יכולה להציע לנו דווקא להשקיע במתקני ייצור דווקא בסין או בברזיל. הם מבינים שהפעילות בישראל היא קריטית לחברה, וכמחצית מההשקעות ההוניות שלנו בשנים 2020-2021 הן בישראל.

"ב-2021 למשל נבצע השקעות הוניות בהיקף של 350 מיליון דולר, מתוכן 180 מיליון דולר יהיו במתקנים בישראל. ולא מדובר רק על הרחבת כושר הייצור. אנחנו מבינים שהעולם משתנה לעבר אספקטים שלא היו רלבנטיים לפני 15 שנה, כמו בטיחות סביבתית. כך שכיום אנחנו דואגים לשפר את הדרך שבה אנחנו מיצרים בישראל ומחצית מההשקעות שלנו מועדות לשיפור מערכות הייצור, ליעילות אנרגטית, למדידה וניטור של כמות הפחמן הנפלטת מהמפעלים שלנו".

ומה התוכנית להמשך?
"מה שמעניין אותנו כרגע, הוא להנפיק לציבור את מניות סינג'נטה גרופ עוד השנה או ב-2022 ברשימת המדע והחדשנות הטכנולוגית (STAR) של בורסת שנגחאי, שבסין. ישנם כמה שלבים שיש להשלים במהלך החודשים הקרובים, כולל קבלת אישורים רגולטוריים שונים.

איגנסיו דומינגז

אישי: בן 61, נולד וגדל בספרד. מתגורר בישראל
מקצועי: משמש כנשיא ומנכ"ל אדמה, שבה הוא נמצא למעלה מ־20 שנה. מונה למנכ"ל באפריל 2020. בתפקידיו הקודמים שימש כסמנכ"ל המסחרי של אדמה וכחבר הנהלה בכיר למעלה מעשור, שם מילא תפקיד מרכזי בבנייה ויישום האסטרטגיה המסחרית ובהרחבת סל המוצרים הגלובלי של החברה
עוד משהו: משמש כיום גם כחבר בהנהלה של קבוצת סינג'נטה

אדמה

עיסוק: מפתחת, מייצרת ומשווקת קוטלי עשבים ומזיקים (חרקים ופטריות) לחקלאים בכל רחבי העולם, ונחשבת לחברה השביעית בגודלה בעולם בתחום זה
היסטוריה: הוקמה כמכתשים אגן בשנת 1952, ובשנת 2014 שינתה את שמה לאדמה. ב־2016 נרכשה על ידי חברת כמצ'יינה הסינית. כיום מאוגדת בסין והנהלתה יושבת בישראל
נתונים: הבעלות על אדמה נמצאת בידי סינג'נטה גרופ (79%) וציבור המשקיעים (21%). מעסיקה 7,700 עובדים ברחבי העולם, מהם 1,400 בישראל. נסחרת בסין בשווי 3.27 מיליארד דולר

עוד כתבות

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

המכשול הכי גדול של המכונית הזו הוא המחיר שלה

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"