לשכת התעסוקה בראשון לציון / צילום: אביבה גנצר
מדינת ישראל החליפה ממשלה ושינוי מהותי בהנהגתה התרחש. בתקופה זו של שינויים אסור לשרי הממשלה לשכוח את אתגרי השילוב וגיוון האוכלוסיות שעומדים בפניה, ואת הצורך לפעול למען יצירת שוויון מלא, קידום גיוון והכלה במקומות תעסוקה בארץ. אתגרים אלו התעצמו בשל הפערים שנוצרו בשנה האחרונה בעקבות מגפת הקורונה, ולכן ישנה חשיבות בשמירה על יציבות שלטונית שתאפשר טיפול נכון ומתמשך בתופעה.
על פי שר העבודה והרווחה היוצא, איציק שמולי, הממשלה הציבה לעצמה יעדים להעלאת שיעורי התעסוקה של אוכלוסיות שונות והיעד הוא לקדם את ישראל למקום חמישי בין מדינות ה-OECD בשנת 2030. למרות דבריו של שמולי, ככל שצוללים לנתוני תעסוקה של ישראלים יוצאי אתיופיה מגלים חוסר גיוון משווע, והיעדר ייצוג במשרות מקצועיות ואיכותיות.
הרוב המוחלט של ישראלים ממוצא אתיופי מועסק במשרות "נמוכות", לא מקצועיות ולא איכותיות, מה שנהוג לכנות בשם 'צווארון כחול'. ואכן, אם תחשבו על דרג ניהולי של חברות ישראליות שאתם מכירים, תמצאו שאין כמעט מנהלים ממוצא אתיופי. שכן, רק 2% מבין יוצאי אתיופיה מועסקים כיום במשרות ניהול.
תמונת מצב הגיוון התעסוקתי בישראל לא השתנתה כבר מעל לעשור והיא טומנת בחובה את הפערים והמציאות המורכבת של ישראלים ממוצא אתיופי. הפערים משפיעים באופן ישיר על איכות חייהם: חוסר שוויון תעסוקתי שמשמעו פערי שכר עצומים והשפעה ישירה על איכות השירותים שיכולים לרכוש בתחומי החיים השונים, דבר שמעכב ומחבל במוביליות של הקהילה. זאת על אף ש-45% מהקהילה הם ילידי הארץ, שיעור האקדמאים עולה ושישראלים יוצאי אתיופיה מהווים חלק אינטגרלי משוק התעסוקה.
אני קוראת לשרי הממשלה, מעסיקים ובכירים במשק לפעול באופן אקטיבי כדי לשנות מציאות זו כדי למנוע הקצנה משמעותית בשנים הקרובות. כאמור, בקרב קהילת יוצאי אתיופיה שיעור אקדמאים גבוה יחסית, ועל כן, יש להגדיל את אחוז הדרג הניהולי במגוון הארגונים ולקדמם בשוק העבודה במקצועות הטכנולוגיים, איכותיים ומקצועיים.
שינוי מפת התעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי הינו משימה לאומית-חברתית, שלכל אחד יש חלק ואחריות בה. על כן, ביום שני 7 ביוני 2021, נאספו בכירי המשק הישראלי וכ-100 מנהלי משאבי אנוש בכנס הגיוון התעסוקתי של ׳עמותת עולים ביחד׳, הפועלת לשינוי תפיסות ועמדות בחברה הישראלית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה, ובין היתר פועלת גם לקידום ותעסוקה שלהם במשק. במהלך הכנס דנו המשתתפים בחשיבות הגיוון בחברות עסקיות והיתרונות שבגיוון מבחינה חברתית ועסקית. כלל הארגונים שלקחו חלק בכנס מהווים שותפים לתהליכי גיוון.
סיכמה את זה נכון, רונית הראל, מנכ״לית S&P מעלות, שאמרה "יישום נכון של גיוון והכלה הינו בעל תרומה משמעותית לפעילות הכלכלית של החברה משיפור הפריון ועד להגברת החדשנות. הדגש חייב להיות גם על שלב ההכלה - ההצלחה של השינוי אינה תלויה רק בשלב הראשון של הגיוס וההשמה, אלא, בהצלחת תהליך ההכלה. המדיניות של החברה הגלובלית S&P היא לאמץ ולקדם את נושא הגיוון וההכלה. ההנהלה הבכירה מובילה את התהליך שמחלחל לכל שכבות הניהול והעשייה ותורם לפעילות העסקית ולכלל בעלי העניין״.
על משרדי הממשלה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להגדיל את ייצוגם של ישראלים ממוצא אתיופי בתפקידי איכות וניהול. חברות וגופים עסקיים, בדגש להנהלות הארגונים, חייבים להצהיר ולהוביל גיוון תעסוקתי באופן שישנה מציאות ותפיסות, מתוך הכרה בתועלת ואחריות כלכלית וחברתית.
האימפקט האמיתי יקרה כאשר נפעל לשינוי ולהובלת גיוון בכל אחת מהחברות העסקיות והמוסדות הציבוריים, מתוך מודעות לתופעה זו. ככל שנרחיב את התודעה הקולקטיבית, נצליח להוביל משק מגוון, ערכי, כלכלי וחברתי.
הכותבת היא מנכ''לית עמותת ''עולים ביחד''