שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר / צילום: איל יצהר
עשרה ימים לאחר השבעת הממשלה והנה מזדמן פוטנציאל למתיחות בין האוצר לבנק ישראל לקראת גיבוש תקציב, כאשר בכירי משרד האוצר מתנגדים להשקפת בנק ישראל כפי שעלתה מההמלצות שהוגשו לממשלה החדשה, ולפיה אפשר לחיות עם הגדלת החוב ביחס לתוצר כדי לבצע רפורמות לעידוד הצמיחה במשק.
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר, אמרה בכנס של מכון אהרון במרכז הבינתחומי שנערך אתמול, כי "התוכנית של בנק ישראל שמעלה את החוב ל-82% מהתוצר משקפת רמת חוב גבוהה מדי. ישראל היא לא ארה"ב. המרחב הפיסקלי שלנו קטן יותר, ולכן צריך לראות כל מקרה לגופו ולראות את התועלת של גיוס החוב". גם ממלא מקום ראש אגף התקציבים באוצר, יואב גרדוס, הבהיר כי הוא לא מסכים עם הדיונים המתקיימים בימים אלה על הגדלת החוב והגירעון כדי לקדם פרויקטים.
גם קודמיו בתפקיד של הנגיד אמיר ירון קראו תדיר לשמור על אחריות פיסקלית, אבל המצב כיום לא דומה לעבר ונראה כי התהפכו היוצרות. על מנת לצאת מהמשבר בבנק ישראל מאמינים דווקא כי ניתן להגדיל את היחס חוב תוצר על מנת לבצע השקעות נחוצות, וזה ישתלם למשק בהמשך.
אבל בבנק ישראל פחות לחוצים משיעור החוב לתוצר אלא מודאגים מהגירעון המבני (כ-4% מהתוצר), ולכן בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהצורך להעלות מסים. מדוע לא להעלות מסים כבר עכשיו? בבנק ישראל אומרים כי זה מוקדם מדי ויש להימנע מהעלאת מסים לפני 2023 על מנת לתת למשק להתאושש. בבנק ישראל לא מבקשים לממן את התוכנית שהציעו לאוצר על ידי גיוס חוב בלבד אלא בשילוב של העלאות מסים. אבל ללא התוכנית בבנק המרכזי מזהירים שהיחס חוב תוצר עלול להגיע ל-140%. בבנק ישראל מבקשים מהממשלה שלא להגדיל את החוב המבני ולקבוע יעד ליחס חוב תוצר לטווח הארוך שכן האמינות משחקת תפקיד חשוב במשחק.
מעבר לעמדת בנק ישראל, נראה כי גם סוכנויות הדירוג הבינלאומיות S&P ומודי'ס לא נלחצות מהחוב הגבוה שמאפיין את מרבית המדינות נוכח משבר הקורונה וההוצאות הענק שהוציאו הממשלות על מנת לספק רשת ביטחון לאזרחים ולעסקים. בסוכנויות הדירוג היו מודאגים יותר מהפלונטר הפוליטי, וצפו כי אם זה לא ייפתר החוב יגיע לכ-80% מהתוצר. אבל איתות אזהרה ביחס לדירוג האשראי של ישראל מעבר לזה הפוליטי לא ניתן, וכעת כאשר יש ממשלה, התקווה לגיבוש תקציב לראשונה מזה כשלוש שנים משפרת את העמדה של ישראל.
למרות הביקורת שנשמעת כי את החוב יממנו נכדינו וילדיהם, לראייה גיוס האוצר אג"ח למאה שנה, צריך לשים את הדברים בפרופורציה. לכל המדינות יש כעת חוב גבוה בשל הקורונה, ותנאי השוק דווקא מעודדים הגדלה של החוב לטובת השקעות בשל עלויות גיוס נמוכות.
עד הבחירה בין העלאות מסים או הגדלת החוב, או שילוב של שניהם כפי שהמליץ בנק ישראל, ההמלצות שסיפק בנק ישראל לממשלה משתלבות עם מסר הפתיחה של שר האוצר אביגדור ליברמן שאמר "לא תהיה העלאת מסים ולא תהיה השתוללות כלכלית", לפחות בשנתיים הקרובות. כדי שזה יקרה האוצר כבר התחיל לצמצם את הוצאות הקורונה, ובפרט את תשלומי החל"ת.
כך או כך, חילוקי הדעות בין האוצר לבנק ישראל, המשמש גם כיועץ כלכלי לממשלה, לבין בכירי האוצר, מעמידה את ליברמן, שלא רואה באנשי האוצר רק "פקידים" כמו קודמו בתפקיד, בפני דילמה שתאלץ אותו לבחור צד.