ויטל אילת-רייכל ואליעז שפירא, ממייסדי סורבה / צילום: כפיר זיו
הרעיון המקורי של ויטל אילת-רייכל היה לבנות פלטפורמה שתעזור לעובדים בארגונים לממן הוצאות הקשורות בטיפול בילדיהם. ההורה אמור היה לקבל הלוואה ללא ריבית דרך כרטיס נטען ייעודי עבור תשלומים למטפלת, לבייביסיטר או לגן של הילד. את ההלוואה הוא היה צריך להחזיר בתשלומים באמצעות המשכורת שלו לאורך שלוש שנים. הפלטפורמה של אילת-רייכל אמורה הייתה לתווך את כל התהליך ולגזור ריבית בדרך.
המיזם גייס מיליון דולר ראשונים באמצעות SAFE (הלוואה שניתן להמיר למניות בעתיד) בתחילת 2020, אבל אז פרצה מגפת הקורונה. "בבת אחת הכל נעצר והחברות שדיברנו איתן הפסיקו להחזיר לי טלפונים", מספרת אילת-רייכל.
כאשר היא כבר הצליחה לתפוס את מנהלי משאבי האנוש וסמנכ"לי הכספים בארגונים, אילת-רייכל שמעה מהם על קושי מפתיע הנובע מכך שהעובדים בארגון הפסיקו לקחת ימי חופש, כי למי יש עניין לצאת לנפוש בזמן מגפה עולמית. עובדה זו עוררה חשש במשאבי האנוש משחיקה גוברת של העובדים, בעוד סמנכ"לי הפיננסים דאגו שככל שימי החופש הצבורים של העובדים יתפחו, כך החוב של הארגון כלפיהם יגדל.
התובנות הללו הביאו את אילת-רייכל לשנות כיוון ולהתחיל לפתח פתרון שיעודד את העובדים לקחת את ימי החופש הצבורים או לפחות להמיר אותם לרכישות כאן ועכשיו. כך נולד הסטארט-אפ סורבה (Sorbet), שאילת-רייכל (מנכ"לית) הקימה יחד עם אליעז שפירא (סמנכ"ל מוצר) ורמי קסטרשטיין (חבר דירקטוריון).
רק 72% מימי החופש מנוצלים
סורבה הכריז באפריל האחרון על גיוס סבב סיד של 6 מיליון דולר מהקרנות ויולה, מירון קפיטל וגלובל פאונדרס קפיטל. היום (ה') מודיע הסטארט-אפ על גיוס 15 מיליון דולר נוספים בהובלת גרופ 11 של דובי פרנסס שמשלימים את אחד מסבבי הסיד הגדולים ביותר לסטארט-אפ ישראלי.
כל זה קורה כאשר האפליקציה של סורבה בגרסת MVP (מוצר בר-קיימא מינימלי) אמורה להיות מושקת רק באמצע החודש הבא. לדברי אילת-רייכל, עוד לפני ההשקה הרשמית יש כבר שורה של חברות ביטוח, אנרגיה וקמעונאות שהביעו עניין במוצר, אך היא נמנעת מלמסור שמות. סורבה תפעל בשלב הראשון בארה"ב ואוסטרליה.
האפליקציה של סורבה, שהעובדים בארגונים יצטרכו להתקין, אמורה להתחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא "Take Time", מערכת חכמה שתציע לעובדים תזמונים אידאלים ליציאה לחופש, של כמה שעות או כמה ימים, על בסיס אילוצי המעסיק והנטיות האישיות של המועסק.
החלק השני של האפליקציה שנקרא "Spend Time" מאפשר לעובדים להמיר את ימי החופש הצבורים שאין סיכוי שינצלו בזמן הקרוב ליתרה על כרטיס נטען שסורבה מפיקה עם ויזה. את היתרה הזאת הם יוכלו לנצל למשל לקניות באמזון, לאירוח ב-Airbnb או ללימודי שפה מקוונים בדואולינגו.
סורבה מתכוונת להרוויח מעמלות וריבית מהחברות, כאשר היא תיתן לארגונים גמישות מתי לשלם לה חזרה על ימי החופש שהעובדים פדו. לפי סורבה, השווי של ימי חופש לא מנוצלים בארה"ב מגיע בכל שנה ליותר מ-270 מיליארד דולר, כאשר עובדים מנצלים בפועל רק כ-72% מהימים שקיבלו.
"מבחינת החברה יש כאן אפשרות לנהל את החוב שלה במאזן. החברה יכולה לשלוט בתזרים המזומנים ולא צריכה לחשוש שאם יהיה מהלך נרחב של פיטורים היא תצטרך בבת אחת לשלם את ימי החופש להרבה עובדים. אם השכר של העובד עולה במהלך הזמן אז גם השווי של ימי החופש שלו עולה, מה שמגדיל את המחויבויות על החברה", אומרת אילת-רייכל. "מבחינת העובד יש כאן הזדמנות להנזיל את ימי החופש עכשיו ולא לחכות שהוא יעזוב או יפוטר".
מעסיקים גם מפתחים באוקראינה
לדברי אילת-רייכל, אף שהפתרון של החברה מבחינת הנזלת ימי חופש ייחודי, התחרות שלה מגיעה מחברות שמתמחות בהטבות לעובדים או כאלו שמציעות פתרונות אופטימיזציה שונים לתזרים המזומנים בארגון. "אלו פתרונות שמתחרים על הקשב של סמנכ"ל הכספים מולנו", היא אומרת.
אילת-רייכל שימשה בתפקידיה האחרונים כמנהלת השיווק וחווית הלקוח בישראכרט וכמנהלת אזורית לשיווק ופיתוח עסקי בלוקהיד מרטין. שפירא כיהן לפני סורבה כמנכ"ל של חברת אדטק (EdTech) בארה"ב וקסטרשטיין הוא יזם ומשקיע סדרתי.
סורבה מעסיקה כיום 28 עובדים, 16 מהם בישראל והשאר בניו יורק ובאוקראינה, שם החברה מעסיקה מפתחים, "כי מאוד קשה לגייס בארץ".