גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההקדשים הדתיים: בלי פיקוח מספק, בלי שקיפות ועם נכסים בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל

קבר הרשב"י בהר מירון אינו יוצא דופן: רבים מהנכסים בהקדשים אינם מנוהלים כראוי ● עתירה מינהלית שהוגשה לאחרונה דורשת לפרסם מידע על ההקדשים: "יחידת הפיקוח מתנהלת כמו יחידת טיוח"

אזור האסון בהר מירון בבוקר למחרת / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
אזור האסון בהר מירון בבוקר למחרת / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

בישיבתה הראשונה אישרה הממשלה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון בהר מירון, שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם. בין היתר תצטרך הוועדה שתקום לבדוק את חלקם של ההקדשים שמנהלים את המקום.

במקרה של קבר שמעון בר יוחאי במירון, יש ארבעה גופים בעלי שליטה (אשכנזים וספרדים) שמנהלים כבר שנים רבות מערכה משפטית עם הרשויות בנושא הסדרת הניהול במתחם הקדוש.

"הקונפליקט הגדול של ההקדשים מול המדינה קשור לכך שההקדשים אמרו שזכות הקניין היא שלהם", מסביר עו"ד דוד שוב. "המדינה, לעומת זאת, אמרה של"ג בעומר במירון הוא אירוע המוני שיש לטפל בו ברמה ציבורית ממשלתית. חלק מהבעיה עם שביל הגישה שבו קרה האסון היא שההקדשים שם העניקו במשך השנים חזקות היסטוריות לגורמים שונים שבנו שם ביתנים או מתקנים, ולא ניתן היה להפקיע את השטח כדי לקבל גישה נורמלית".

"זינוק בשווי בגלל עליית מחירי הדירות"

במונח הקדשים (לפי האקדמיה ללשון ניתן לומר הקדשים וגם הקדשות) הכוונה היא לנכס מקרקעין שנמצא בנאמנות של משפחה מסוימת או של סמכות דתית, לצורך צדקה כלשהי. בישראל יש כ-3,200 הקדשים ציבוריים, אך כ-2,800 מהם הם הקדשים כספיים, כלומר ללא נכסי מקרקעין. נוסף לכך יש בישראל כ-1,053 הקדשים דתיים.

האסון במירון העלה על סדר היום לא רק את מצבם הפיזי הלקוי של חלק מהנכסים המנוהלים על ידי הקדש, אלא גם את הבעיות ואת אי-הסדרים הכספיים הכרוכות בניהולם.

השווי הכספי של כל הנכסים של ההקדשים הדתיים היהודיים מוערך ביותר מ-6 מיליארד שקל. דוח שערכו יעקב פונקלשטיין וקובי אלתר במסגרת בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בהזמנת השר לענייני דתות יעקב אביטן, קובע כי ב-2014 הוערכו נכסי ההקדשים ב-3.5 מיליארד שקל בלבד, וכי "הזינוק בהערכת השווי מיוחס לעלייה במספר ההקדשות ולעובדה כי 94% מההקדשות הרשומים הם נדל"ן ושמחירי הדירות עלו בכ-40% בשנים 2014-2019".

מחברי הדוח קובעים כי השווי המוערך של 6 מיליארד שקל משקף הערכת חסר: "ערך דירת מגורים ממוצעת שבהקדשות הוא 1.482 מיליון שקל, וזהו מחיר ממוצע נמוך משווי דירה בישראל לפי נתוני הלמ"ס (מאי 2020) שלפיהם מחיר דירה ממוצע הוא 1.6 מיליון שקל, שכן רוב נכסי ההקדשות שבפנקס ממוקמים במרכזי הערים בישראל ולמעלה ממחציתם במרכז ירושלים... בנוסף, האומדן אינו משקף פוטנציאל יזמי כלשהו". הדוח, שפורסם באוגוסט 2020, התמקד בנכסי ההקדשים הדתיים היהודיים, וקובע מפורשות שהבעיה העיקרית היא היעדר פיקוח על ההקדשים.

בית הכנסת ברחוב הרב קוק בירושלים / צילום: איל יצהר

"הבעיה היא שאין לציבור שום אפשרות לדעת מה קורה בהקדשים", אומר עו"ד שוב. "לכאורה יש רגולטור שכביכול מטפל בנושא, אבל גם הוא מסתיר מידע".

לדבריו, הבעיה היא גם ניהולית: "בזמן האחרון יחידת הפיקוח מפריטה את ניהול ההקדשות וממנה באופן סיטונאי עורכי דין כמנהלים מיוחדים להקדשות (במקום נאמנים בהתנדבות) ובדרך כלל בניגוד להוראות שטרי ההקדש. זו תופעה שקיימת רק בהקדשות הדתיים ולא בהקדשות הציבוריים, שם הליך כזה נדיר וקורה רק במקום שיש חשדות לשחיתות. כשאנחנו מבקשים להבין מה הנהלים שלפיהם ממנים את המנהלים, מה גובה השכר שלהם, מאיזה מקור הוא ישולם כשאין להקדש פרוטה - זה לא ברור.

"למשל, ליד התחנה המרכזית בתל אביב יש הקדש אחד בשם 'קהל חסידים', שמינו לו מנהל מיוחד. המבנה הזה הרוס לגמרי. על פניו, האופציה היחידה של המנהל המיוחד לקבל את שכר טרחתו היא למכור את הנכס. אחר כך יאמרו שהיו חייבים למכור כי צריך לשלם את השכר שלו".

"חמישית מהנכסים יאבדו בתוך עשור"

לפני כשבועיים הגיש עו"ד שוב עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד יחידת הפיקוח על ההקדשים הדתיים ונגד הנהלת בתי הדין הרבניים. בעתירה הוא דורש לקבל מידע על היקף ההקדשים שבטיפולם ועל ניהולם.

למה הגשת את העתירה לבית המשפט המחוזי? מה אתה מבקש?
"בשנת 2008 הוקמה עמותה בשם 'הוועד הציבורי לשמירה על ההקדשות ת"א' על ידי רבנים ואנשי ציבור שראו איך נכסים דתיים נעלמו עם הזמן לידיים פרטיות. מאז המשרד שלנו מלווה את העמותה כיועץ משפטי בהתנדבות. גילינו שאין פיקוח אפקטיבי על ההקדשים ולקחנו על עצמו את התפקיד. טיפלנו בהרבה נכסים והצלנו הרבה מבנים. למשל, בית אוהל שם בתל אביב, שחוזר עכשיו ליעדו.

"בשורה התחתונה קורה פה אבסורד: כשאתה מבקש מידע על הקדש ציבורי-אזרחי אתה לוחץ על כפתור ומגיע לך דיסק הביתה. לעומת זאת, בהקדשות הדתיים, המפוקחים על ידי יחידת הפיקוח של ההקדשות הדתיים, הכול מסתורי ואין אפשרות לקבל מידע. הם לא מוכנים להעביר רשימה מסודרת בניגוד גמור לחוק חופש מידע ולנורמות הכי בסיסיות של מינהל תקין.

"הגשנו את העתירה כדי שבית המשפט יכריח אותם לעשות את זה. למרבה הצער, המסקנה ממה שאנחנו רואים היא ש'יחידת הפיקוח' מתפקדת כמו 'יחידת טיוח'".

עו"ד רחל שקרג'י היא הממונה על יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים, בהנהלת בתי הדין הרבניים. היא מסכימה עם חלק מהטענות של עו"ד שוב: "הבלגן הוא עצום והמדינה באופן שיטתי הפקירה את הנושא הזה במשך שנים. דוח מבקר המדינה בשנת 2014 העריך שאם הנושא הזה לא יטופל כמו שצריך, בתוך עשור חמישית מהנכסים יאבדו, ואני אומרת שיכול להיות שזה כבר קרה".

גם היא מתארת מצב של הפקרות שיש הנהנים ממנו: "היה נכס אחד בשטח של שישה דונם במרכז רחוב יפו בירושלים, שרצו למכור אותו ב-15 מיליון דולר. בית הדין הרבני אמר שזה לא סכום הגיוני. הלכו לבית המשפט המחוזי ואמרו שזה בעצם ווקף, הקדש מהתקופה השרעית. המכר אושר, ובאותו מועד הקונה מכר אותו במחיר גבוה פי שלושה. ואחר כך הוא חולק לחתיכות וכל חתיכה נמכרה ב-350 מיליון שקל".

עו"ד רחל שקרג'י, הממונה על ההקדשים הדתיים / צילום: יוני ריקנר

"חמישית מהנכסים יאבדו בתוך עשור"

"אני הגעתי מרשם ההקדשים האזרחיים בשנת 2018, ללא שום אג'נדה, לא לפה ולא לשם", מוסיפה עו"ד שקרג'י. "כל דבר שעשיתי, היה בעיני משרד המשפטים לצנינים. הם פגעו וחיבלו בעבודה שלי. בשלב מסוים, לפני שנתיים, ביקשתי מבתי הדין שניתן לכל הקדש מספר כדי שניתן יהיה לרשום אותם בטאבו. הם הבינו שזה נחוץ, אבל רשם ההקדשים (משרד המשפטים) התנגד לזה כי דרש שיירשמו אצלו. כמובן שבתי הדין הרבניים לא רצו. זו הסיבה העיקרית שאין רישום עד היום.

"ברשות המסים יש ממונה על רישום רשויות שאין להן רשם. לפני כמה חודשים העברנו את כל ההקדשים הדתיים לרישום אצלו. כשזה יקרה, הכול יהיה גלוי לציבור".

בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בת"א / צילום: Shutterstock

אבל באשר לעתירה שהגיש עו"ד שוב, היא זועמת: "הוא עו"ד שהשתלט על הרבה הקדשים. הפעילות שלו בנושא אינה תמימה. אתן לך דוגמה: עיריית תל אביב רצתה לשקם את בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי והייתה מוכנה להשקיע 20 מיליון שקל בשיפוץ, וזה לא מובן מאליו. שוב חבר ליזם והגיש ערעור לבית הדין הגדול בטענה שבגללי, יוקמו שם חנויות ויהיה חילול שבת. זה נעשה משיקולים שלדעתי אינם לטובת ההקדש.

"יש עוד מקרים של נכסים גדולים וחשובים, כך בתי כנסת ברחוב קלישר (בית כנסת ציון) וברחוב שד"ל (אוהל מועד), שדוד שוב ניהל עליהם משא ומתן שעסקו בזכויות ההקדש".
עו"ד שוב הגיב לדבריה של שקרג'י: "משרדנו אכן מייצג מתפללים ו/או נאמנים בשלושת ההקדשים הללו, שנפגעו מאוד משיטות העבודה ומחוסר השקיפות של יחידת הפיקוח, ואלו חלק מהסיבות בעטיין הוגשה העתירה".

בית הכנסת ברחוב שד"ל 5  בתל אביב / צילום: איל יצהר

תגובה: "ניסיונות למנוע פיקוח אפקטיבי"

ממשרד המשפטים נמסר: "בעקבות פירוק בתי החולים משגב לדך וביקור חולים, שהיו הקדשים דתיים ונקלעו לקשיים כספיים, נקבע במשרד המשפטים כבר לפני 15 שנה כי על הפיקוח על ההקדשים הדתיים להתבצע על ידי רשות התאגידים, שהיא המאסדר הרלוונטי והמומחה לתחום. לצערנו, מאז ועד היום נעשו ניסיונות מצד גורמים שונים למנוע פיקוח אפקטיבי על הקדשים דתיים. אנו מצרים על ההאשמה חסרת הבסיס שהופנתה כלפי משרד המשפטים, שעה שהמשרד פועל ללא לאות להסדרת הנושא, תוך ניסיון להגיע להסכמות עם הנהלת בתי הדין הרבניים".

רקע: ללא שינוי מאז התקופה העותמאנית

על פי אתר בתי הדין הרבניים, "הקדשות דתיים הם נכסי דלא ניידי, קרנות כספיות ונכסים אחרים אשר נמסרו לפיקוחם של בתי הדין הרבניים על פי הוראות מקדישיהם לשם קיומה של מטרה הקבועה בשטר ההקדש".

"במדינת ישראל הוקמו הקדשים עוד בתקופה העותמאנית", מסבירה עו"ד רחל שקרג'י, הממונה על יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשים בהנהלת בתי הדין הרבניים.

"כשהגיעו הבריטים לארץ הם הקימו את בתי המשפט המחוזיים המנדטוריים. בנושאים הקשורים לדת הם נתנו לאנשים לבחור האם הם רוצים להמשיך להתדיין בבתי דין דתיים או בבית המשפט המחוזי. לגבי ההקדשים הם החילו את דיני הנאמנות. כלומר, מי שרצה להקים הקדש אזרחי, עליו חלו דיני הנאמנות. בית הדין הרבני הוא הרגולטור של ההקדשים, כלומר הוא קובע איך ינהלו את ההקדש. כפועל יוצא מכך הגורמים שהוא ממנה לעזור לו נקראים אפוטרופסים, ולא נאמנים, כמו בדין אזרחי".

ההקדשות הדתיים המוסלמיים (ווקף), מנוהלים בהתאם לשריעה והקדשות של העדות הנוצריות על פי הדין הכנסייתי הרלוונטי.

עוד כתבות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"