דפנה מבור, בעלת "אשת מרפא", קליניקה לרפואה משלימה / צילום: גאיה קרני
כבר עשור שדפנה מבור מתל אביב עוסקת ברפואה משלימה, תוך התמקדות בנשים ובפוריות. "אני מטפלת בשיטה בשם Ipec (Integrated Physical Emotional Clearing), ומעבירה סדנאות, בין היתר לאימהות ובנות בנושא המחזור הראשון", אומרת מבור ומתוודה: "התואר הראשון שלי הוא בכלל בביולוגיה ימית. הייתי בתחילת התואר השני כשהחלטתי לעשות סיבוב ולשנות. הבנתי שזה לא הכיוון הנכון לי, כי כדי להתקדם באקדמיה צריך להיות פוליטיקאית מאוד טובה, ולא הייתי כזו. ביולוגיה ימית היא בעיקר מחקר והתחרות מאוד גדולה. בדיוק אז עברתי טיפול ברפואה משלימה בשיטה שבה שאני עוסקת, וזה שינה את חיי. עם הזמן, אחרי שגם אני התחלתי לטפל, הבנתי שאין לי מספיק כלים וידע. אז המשכתי ללימודי תואר שני באפידמיולוגיה ובריאות הציבור. זו הייתה ממש החלטה טובה, כי זה נתן לי רקע מקצועי חיוני".
לימודים שקשורים לרפואה קונבנציונלית מצליחים להשתלב עם רפואה משלימה?
"מצד אחד היה ברור לי שרפואה משלימה היא הכיוון שלי. אבל כיוון שחובת ההוכחה עליי, ו'הניחוח השרלטני' תמיד מרחף שם, רציתי כלים אחרים. זה תחום שעלולה להיות בו אווירה מפוקפקת, ורציתי לבדל את עצמי. בתחילת הדרך השתלבתי כעצמאית במרפאה לרפואה משלימה בבית חולים הלל יפה. עבדתי שם ארבע שנים כדי לעבוד עם הקהל הרחב וחולים. עם הזמן, מתוך האהבה שלי לעבודה עם נשים ותחומים שנוגעים בגינקולוגיה, זה מה שהמשכתי בו וזה מה שאני עושה היום. את התואר השני באפידמיולוגיה עשיתי במרפאת פריון באיכילוב שם חקרנו למשל איך הורמונים משפיעים על נשים מבחינה רגשית".
לנהל עסק עצמאי שכזה כאמא לפעוטה, זה יתרון או חיסרון?
"אני עובדת כמו כל בנאדם אחר. אני אומרת לבת שלי 'ביי' בבוקר, משאירה אותה עם המטפלת וחוזרת אחר הצהריים. המינוס בלהיות עצמאי הוא שאין ימי מחלה לא לי ולא לילדה. אם אחת מאיתנו חולה וזה מצריך ממני לבטל יום טיפולים, אני מפסידה הרבה מאוד כסף שאף אחד לא יחזיר לי אותו. נוסף על כך, בעייתי לבטל טיפול ולקטוע רצף טיפולי. מטופלת שמתחילה ומיד אני מבטלת לה, לא תמיד אוכל לבנות על זה שהיא תבוא שוב. ככה שהמשמעות הכספית עלולה להיות לא רק היום הספציפי הזה. בכלל, יש לי בטן מלאה על היחס לעצמאים במדינה. אני משלמת מסים, אז למה שלא תהיה לי הבטחת הכנסה ראויה יותר? מהקורונה דווקא יצאתי במזל. בתחילת המשבר הייתי בחופשת לידה.
בנוסף, בשנים 2016-2018 גרתי בברלין ונשארו לי מאז קליינטיות שאני עושה להן טיפולים רגשיים בזום. כלומר התחברתי לפלטפורמה הזו עוד קודם לקורונה, אז המעבר היה ממש חלק. עם זאת, בתקופת מבצע שומר החומות העבודה שלי בקליניקה נפגעה, כי זה היה בעייתי בתל אביב. על זה אף אחד לא פיצה אותי".
מה תעשי אם פתאום תקבלי הצעה להיות שכירה בתחום?
"אחרי התואר השני קיבלתי הרבה הצעות מפתות. אין מצב. אני מאוד אוהבת להיות עם מטופלת אחת על אחת, וזה שאין לי בוס על הראש, ואין גורם חיצוני שאני מחויבת להראות לו תפוקה - זה הכי נחמד".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il