גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש היחידה למאבק בגזענות ותביעת הרב: כך נמנעה המדינה מהענקת חסינות מתביעה

עו”ד אווקה זנה, העומד בראש היחידה במשרד המשפטים, התמודד במשך שנתיים וחצי עם תביעת דיבה בשל טענות לגזענות שהעלה, במסגרת תפקידו, נגד הרב של קריית גת ● באופן חריג, המדינה לא העניקה לו חסינות ולא הפכה לנתבעת במקומו ● התביעה נדחתה, אך מה יהיו ההשלכות?

עו"ד אווקה זנה / צילום: דוברות משרד המשפטים
עו"ד אווקה זנה / צילום: דוברות משרד המשפטים

לאחרונה נדחתה תביעת לשון הרע שהוגשה נגד ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, עו"ד אווקה (קובי) זנה. השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב קבע כי לא נפל פגם בהתנהלותו.

התביעה הוגשה על-ידי הרב האשכנזי של קריית גת, משה הבלין, ב-2018. זאת, בעקבות מכתבים ששלח זנה במסגרת תפקידו ופרסום כתבת תחקיר ב"כאן 11" שבהם עלו טענות להתנהלות גזענית של הרב כלפי עובדות אתיופיות בחברת קייטרינג בקריית גת. ההתבטאויות בתחקיר זכו להד תקשורתי נרחב ולגינוי מקיר לקיר במערכת הפוליטית. הרב חויב בהוצאות למדינה שייצגה את זנה בהליך.

מכתבים לרבנות הראשית

בתביעתו טען הרב הבלין כי זנה היה שותף לפגיעה בתדמיתו ולהצגתו כ"גזען". התביעה עסקה בטענה כי שני מכתבים ששלח זנה לרבנות הראשית מהווים הוצאת דיבה. טענה נוספת הייתה כי זנה עומד מאחורי תחקיר ששודר ב"כאן 11" באותה הסוגיה, וכי הוא "עשה קנונייה עם הכתב".

מכתב אחד של זנה נשלח לשורת גורמים בכירים ברבנות וכלל ביקורת על הרב. זנה התלונן במכתב על הטלת ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה על-ידי הרב, ביקר את "גזענות הרב" וטען כי התעלם מהחלטות קודמו בתפקיד שאישר את יהדותן של מבשלות יהודיות ממוצא אתיופי ודרש מהן להוכיח שוב את יהדותן. זנה ביקש להורות על כינוס לאלתר של מועצת הרבנות הראשית, בכדי לאמץ את פסיקתו הברורה של הרב עובדיה יוסף ז"ל בנושא.

עוד נכתב כי בהתבטאויות הרב "יש משום תפיסה גזענית הקושרת בין צבע עור לאי-יהדות". מכתב שני שלח זנה ליועץ המשפטי לרבנות הראשית, שבו הביא בפניו את ממצאי תחקיר "כאן 11", שכלל ציטוט של הרב שלפיו "יהודי אתיופיה הם בבחינת 'כל הגויים האלה'".

המכתבים של זנה נסמכו על תלונות שהגיעו ליחידה שבראשה הוא עומד ועל הקלטות של הרב שפורסמו בתחקיר של "כאן". במכתב לא עשה זנה שימוש בביטוי המשפטי "לכאורה". בפרקליטות חשבו שיש בעייתיות עם בחירת הניסוח, אך לא הייתה מחלוקת כי המכתבים נכתבו כחלק מתפקידו וכחלק מהפעילות של היחידה שייעודה, לפי אתר משרד המשפטים, "ביעור תופעת הגזענות הממסדית", "לצד מיצוי הטיפול במופעי הגזענות במרחב הציבורי" בדרך של "קבלת תלונות והפנייתן לטיפול".

בעקבות הפרשה ופניותיו של זנה קבעה הרבנות הראשית ב-2019, כי "שיוכו של עובד לעדה או ארץ מוצא מסוימת אינו יכול כשלעצמו להוות הצדקה לעריכת בירור יהדות לאותו עובד ספציפי".

תהיות או סימני שאלה

זנה, העומד בראש היחידה מאז הקמתה ב-2017, לא זכה במסגרת התביעה נגדו, באופן חריג, להכרה מצד המדינה בחסינות עובד מדינה הניתנת למי שפעל תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור. ההחלטה בעניין החסינות התקבלה בתקופתו של שי ניצן כפרקליט המדינה.

אמנם משרד המשפטים והפרקליטות ליוו את זנה וסיפקו לו ייצוג משפטי, ומנכ"לית המשרד דאז, אמי פלמור, אף התלוותה אליו לבית המשפט כדי להפגין את תמיכת המשרד. אולם האפשרות בחוק, שלפיה זנה זכאי שלא להיתבע אישית על מעשים במסגרת תפקידו, נשללה ממנו בעקבות החלטה של הפרקליטות האזרחית, שלה הסמכות להכריע.

תכלית החסינות היא לאפשר לעובדי המדינה לבצע את עבודתם ללא פחד מתביעות אישיות והיא חסינות דיונית-אישית שנקבעה בפקודת הנזיקין. אם עובד מדינה נתבע על מעשה שביצע במסגרת תפקידו, המדינה רשאית להודיע לבית המשפט כי לעובד קיימת חסינות ויראו את התביעה כתביעה שהוגשה נגד המדינה.

החוק קובע כי החסינות לא תינתן כאשר המעשה נעשה "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה". הפרוצדורה היא שהלשכה המשפטית בוחנת את העובדות, ממליצה לפרקליטות, ופרקליט מחוז אזרחי מקבל את ההחלטה.

במהלך תביעת הדיבה נגד זנה ביקשה הפרקליטות דחייה להעברת תעודת ההכרה בחסינות, אך בהמשך הודיעה כי זו לא תינתן. הפרקליטות סירבה לפניית גלובס להעביר את חוות-הדעת של הלשכה המשפטית בעניין בנימוק שמדובר בהתייעצויות פנימיות.

הגבול בין מתן חסינות לבין הגנה על העובד וייצוגו ללא חסינות הוא גבול שקשה לשרטט. יש מקרים נוספים שהמדינה לא מכירה בחסינות, אך מספקת ייצוג משפטי. השופט הימן ביקר את החלטת הפרקליטות שלא להכיר בחסינותו של זנה בדיון במאי 2019. הוא הבהיר לנציג פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי כי החלטה כזו יכולה לעורר "תהיות או סימני שאלה" על ההתייחסות של המדינה למקרה.

השופט הבהיר לפרקליטות כי אם היא לא מגישה הודעת חסינות למרות שלקחה על עצמה לייצג את העובד, היא למעשה אומרת כי "יכול להיות קושי בטענה שהדברים נעשו במסגרת התפקיד". הפרקליט שייצג את זנה, השיב כי ההחלטה לא פועלת בשום צורה לטובת הרב הבלין ואמר כי המדינה שקלה והחליטה שלא להעניק את החסינות "מטעמים שלא אפרט".

בנוסף, ציינה הפרקליטות כי הוגשה בקשה לסילוק על הסף של תביעת הרב מכוח טענת הגנה, שלפיה המעשה נעשה במסגרת תפקידו של העובד.

השופט קיבל את בקשת הסילוק על הסף שהגישה הפרקליטות, בנוגע למכתבים שכתב זנה. ביוני 2019 קבע השופט כי המכתבים נשלחו במסגרת תחומי פעילותה של היחידה וכי גם המדינה (שלא נתבעה כלל), לא אחראית בשל כך בלשון הרע. באשר לפרסום השלישי הנטען בכתבה של "כאן 11" - קבע השופט כי על עניין זה להתברר וכי על הרב התובע להוכיח אם יש לזנה קשר לכתבה, אם היא עולה כדי לשון הרע ואם זנה פעל במסגרת תפקידו. כך מצא את עצמו ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות נתבע באופן אישי ומתגונן בבית המשפט, לאחר שלא ניתנה לו החסינות.

"הדרך הנכונה והמהירה"

בתגובה לפניית גלובס השיבה הפרקליטות כי לא ניתנה לזנה חסינות "משיקולים שונים הנוגעים לייצוג הנתבע", כי "ההחלטה נעשתה "בחשיבה משותפת על התיק בהשתתפות הנהלת המשרד, הלשכה המשפטית, פרקליטות המחוז והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)", וכי "בסופו של יום הוחלט, כי הדרך הנכונה והמהירה ביותר לנהל את ההליך באופן שיביא לדחייתה המוצדקת של התביעה, יהיה לנהלו ללא הגשת הודעה בהכרה. ואכן, הנתבע והמדינה יוצגו על-ידי פרקליטות המחוז, והתביעה נדחתה על כל חלקיה".

הפרקליטות החליטה כי הדרך המהירה והיעילה לדחיית התביעה, היא לבקש לדחותה על הסף, מבלי לתת לזנה חסינות, כאשר חלק מההחלטה נבעה מדרך ניסוח המכתבים שלו. לזנה גם לא ניתנה האפשרות לבחור אם לקבל את החסינות.

אמי פלמור ששימשה באותה תקופה כמנכ"לית משרד המשפטים והייתה זו שמינתה את זנה ותמכה בו עם הקמת היחידה החדשה, אומרת כי "לא היה ספק לרגע שהוא יקבל ייצוג וגיבוי מלא באמצעות הפרקליטות". לדבריה, את האסטרגיה של הטיפול בתיק קבעו בכירי הפרקליטות האזרחית, וזנה קיבל את הייצוג המשפטי הטוב ביותר.

בתגובתה, כאמור, ציינה הפרקליטות כי הדרך שבה פעלה הייתה "הדרך הנכונה והמהירה ביותר לנהל את ההליך". אולם במבחן התוצאה, במשך השנתיים וחצי האחרונות, מאז אוקטובר 2018 אז הוגשה התביעה האישית נגד זנה, הייתה תלויה ועומדת עננה מעל ראשו שהוסרה רק בסוף מאי 2021. וזאת, לאחר שזנה נדרש להעיד בבית המשפט.


מאבק על חסינות ללדור

מקרה אחר שבו דווקא נלחמה הפרקליטות על מתן חסינות היה כאשר פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, נתבע באופן אישי על-ידי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. לדור התראיין ל"הארץ" ב-2011 והתייחס לפרשת הולילנד, שבמסגרתה נחקר אולמרט על הלוואה שקיבל מידידו ג'ו אלמליח. לדור צוטט בכתבה אומר כי מדובר ב"סיפור שערורייתי בצורה בלתי רגילה", וכי "עד היום ההלוואה לא הוחזרה". זאת, למרות שבפועל ההלוואה הוחזרה. אולמרט זעם על הדברים, טען כי הם אינם נכונים ולא נבחנו על-ידי ערכאה שיפוטית. הפרקליטות הכירה בחסינותו של לדור כמי שאמר את הדברים במסגרת תפקידו, והודיעה לבית המשפט על התייצבותה כנתבעת בנעליו.

בית משפט השלום ביטל את ההחלטה על מתן החסינות ללדור. בהחלטה נקבע כי הראיון שנתן היה חריג, וכי האיסור להתבטא על הליכים תלויים ועומדים קיים ביתר שאת לפרקליט המדינה, ולכן יש מקום לבטל את ההכרה בחסינות. הפרקליטות הגישה בקשת רשות ערעור למחוזי, והשופט איתן אורנשטיין דחה אותה וקבע כי יש לבטל את החסינות אולם מטעמים אחרים - בשל כך שלא נערך בירור עובדתי כנדרש בנוגע לכוונתו של פרקליט המדינה לשעבר. ההליך הסתיים בסופו של יום בהתנצלותו של לדור בפני רה"מ לשעבר שהביאה למחיקת התביעה.

להחלטה על אי מתן חסינות לזנה השלכה מרתיעה על עובדי היחידה למאבק בגזענות, שכן הם יודעים כעת כי הם עשויים להיתבע באופן אישי על מעשים שביצעו במסגרת תפקידם. תכלית החסינות נועדה לאפשר לעובדי ציבור לבצע את עבודתם ללא פחד מתביעות אישיות, מתוך הנחה כי חשיפתם ללחצים ולאיומים בתביעות עלולה להשפיע על שיקול-דעתם ולהרתיע אותם מלבצע את תפקידם.

עוד כתבות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%