יואב גלנט, ליכוד המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 20.6.21 / צילום: איל יצהר
מה הקשר בין המבצעים שנערכו ברצועת עזה לפני יותר מעשור, כשיואב גלנט היה אלוף פיקוד דרום, לבין מבצע "שומר החומות" שנערך לאחרונה תחת הממשלה בה היה חבר גלנט? ולמה המהלכים הצבאים הללו היו מוצלחים, בעוד המבצעים שבתווך, בין 2009 ל-2021, היו כישלון? הח"כ גלנט ניסה לבסס את הטיעון הזה בראיון שהעניק לרדיו קול חי. "כשהייתי אלוף פיקוד דרום הדברים לא קרו ככה... כשהייתה נוצרת הפסקת אש אחרי סבבים של לחימה… הם לא העזו לירות ולא לעשות פעולה אחרת", הוא אמר. "...עכשיו (אחרי מבצע 'שומר החומות') העברנו מצב דומה לממשלה הנכנסת".
האם אחרי המבצעים שעליהם מדבר גלנט - בתקופתו כאלוף פיקוד ובתקופתו בממשלה - האויב "לא העז לירות ולא לעשות פעולה אחרת", בעוד שבמבצעים אחרים ברצועה התוצאות היו רעות יותר? בדיקה שערכנו לא מזמן במשרוקית העלתה תוצאות אחרות. מהשוואה בין שלושת המבצעים הגדולים שקדמו ל"שומר החומות" - "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", ו"צוק איתן" - עלה כי הראשון, שהוא המבצע הבולט בתקופתו של גלנט כאלוף פיקוד, הניב את התוצאות הדלות ביותר מבחינת השמירה על השקט והפסקת הירי.
כך, מיום סיום המבצע חלפו עשרה ימים עד שנורתה שוב רקטה משטח הרצועה ובסיכום השנה שלאחר המבצע נורו על ישראל 158 רקטות ו-108 פצצות מרגמה. לעומת זאת, לאחר סיום מבצע "עמוד ענן" ב-2012 נרשמו לא פחות מ-96 ימי שקט עד להפרת הירי הראשונה. ובחלוף שנה מסיום המבצע נרשמו רק 36 שיגורי רקטות לעבר ישראל. מבצע "צוק איתן" מ-2014 הופר לכאורה מהר יותר מ"עמוד ענן", והירי הראשון הגיע לאחר כשלושה שבועות (גם זו תוצאה טובה יותר מ"עופרת יצוקה"), אך 12 החודשים שאחריו היו השקטים ביותר שידעה ישראל מאז ההתנתקות, עם 15 רקטות בלבד.
בתקופתו של גלנט נערכו גם מבצעים קטנים יותר. אולי אליהם הוא כיוון בדבריו? בדקנו שניים מרכזיים. מבצע "גשמי קיץ" החל ביוני 2006. על פי "מרכז המידע למודיעין ולטרור" הוא הסתיים בחלוף כשלושה חודשים, ב-26 בנובמבר, "בהבנה בלתי כתובה" בין אבו מאזן לאולמרט על הפסקת ירי החמאס תמורת הוצאת כוחות צה"ל מהרצועה. אולם, ההבנה הזאת הופרה באופן מיידי. בשלושת הימים הראשונים שלאחר ההסכם נורו לעבר ישראל 10 רקטות. בפברואר 2008 יצא צה"ל למבצע בשם "חורף חם". המבצע הזה הסתיים ב-3 במרץ, ובין 4 ל-6 במרץ נורו לעבר ישראל 22 רקטות. כלומר, גם שני המבצעים המוקדמים יותר בתקופת גלנט לא הובילו לכך שהאויב לא העז לירות.
פנינו לחבר הכנסת כדי לנסות להבין למה התכוון בדבריו והוא הסביר לנו בצורה מפורטת מדוע הוא רואה הבדלים בין המבצעים שאותם שיבח לאלה שביקר. לעצם עניין ירי הרקטות לאחר סיום המבצעים הוא הגיב כך: "המדידה הזאת שבאה ובודקת האם היה ירי של רקטה, או שתיים, או 10, או 20 זאת בדיקה של נתון שלא יכול לעמוד בפני עצמו… ולכן זה לא הסיפור". הוא הוסיף כי אם "משתמע שכאילו התכוונתי להגיד שאצלנו היה שקט בעקבות זה (המבצעים), אז פה יש אי דיוק שלי, (אבל) אני לא חושב שזה מרכז הדברים של מה שאמרתי".
בשורה התחתונה: דבריו של גלנט אינם נכונים. המבצעים שנערכו בתקופתו כאלוף פיקוד דרום לא הביאו לכך שעם סיומם הפלסטינים ברצועה לא העזו לירות לעבר ישראל. לעומת זאת, דווקא שני המבצעים שנערכו לאחר תקופתו, עמוד ענן וצוק איתן, הובילו לתקופות שקט ארוכות יותר.
תחקיר: יונתן כיתאין