ד"ר מיכאל שראל / צילום: אוריה תדמור
"נכנסנו למשבר הקורונה עם גירעון מבני מאוד משמעותי, סדר גודל של 5%-4% מהתוצר. גם אם כל ההשפעות של המשבר יעלמו ונחזור למצב 'נורמלי' עדיין נהיה בגירעון שגורם לכך שהיחס חוב תוצר הוא במגמת עלייה מהירה, גם אם שיעורי הצמיחה מהירים. המסקנה החד משמעית היא פשוטה - יידרש ריסון פיסקלי, יידרש ריסון תקציבי. זה לא עניין של השקפה כלכלית אלא חישוב מתמטי. הבדל בין הכלכלנים בין בנק ישראל לאוצר הוא לגבי עיתוי הריסון ולא לגבי הריסון עצמו" - כך אמר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת ולשעבר הכלכלן הראשי באוצר, בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה. שראל הוא המועמד של ראש הממשלה נפתחי בנט לראשות המועצה הלאומית לכלכלה.
"נגיד בנק ישראל וחלק מהכלכלנים מציעים ריסון אבל לא עכשיו אלא ב-2023, האבטלה עוד גבוהה, בטענה שהמשק עוד לא חזר לשיווי משקל... אבל אמירה זו נותנת פטור לשר האוצר והממשלה מהחלטה עכשיו. תקציב 2023 יובא לממשלה בקיץ 2022, וכמה שקשה להם להחליט עכשיו, יהיה להם קשה יותר להחליט בעוד שנה וחודשיים. ככל שתחולת החיים של הממשלה מתקצרת כך יהיה קשה לקבל החלטות של ריסון וקשה להיכנס למאבקים פוליטיים עם גופים כמו ההסתדרות", אמר שראל.
"המתווה שאני מציע הוא לקבל את ההחלטות עכשיו, גם אם אתה חושב שהריסון צריך להיות ב-2023. אפשר לקבל את ההצעות עכשיו בחוק ההסדרים ולהכניס בו צעדים שהתחולה שלהם תחל ב-2023. זה גם נכון כלכלית. הרחבת בסיס המס, ביטוח פטורים, גם אם מבטלים אותם, אז מבחינה כלכלית נכון להודיע על זה מראש".
קרנית פלוג: "מס החברות הגלובלי זו בשורה טובה לישראל"
נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג התייחסה בכנס של המכון לדמוקרטיה לנושא מימון הגירעון ואמרה כי בניגוד לעמדת שר האוצר אביגדור ליברמן, היא לא רואה איך ניתן להימנע מהעלאת מסים. "הנושא שיש עליו פחות הסכמה הוא איך ממנים את הטוב הזה ומתי. דובר על התייעלות הממשלה ואיפה שיש כפילויות בוודאי שיש מקום להוריד אותה. אבל צריך לזכור שההוצאה האזרחית בישראל בגבול התחתון כך שהמקום להורדה מוגבל. מימון חלק מההשקעות בתשתית דרך המגזר הפרטי נראה לי חיובי וצריך לזכור כאשר אנו מפנים את קרנות הפנסיה להשקיע בזה, קודם כל עליהן לשרת את החוסכים בהתאם לסיכון המותאם לחוסך. לכן יש צורך במיסוי. לא יהיה מנוס מהעלאת מסים. ככל שאנו יכולים לעשות את הדברים באמצעות ביטול פטורים שאין להם הצדקה חברתית וכלכלית זה נכון. לכל פטור יש אינטרס חזק כנגד ביטול הפטור אבל זה חשוב לעשות את זה.
"מס החברות הגלובלי זו בשורה טובה לישראל כי זה מאפשר לנו להעלות את המס חברות, ונראה שהעולם הולך בכיוון של העלאת מסים, מה שקל עלינו, תוך שמירה על הסביבה התחרותית. כדאי לבחון מחדש את נושא מס הירושה והמתנות. כאשר אנו מסתכלים על אי השוויון בעושר של הציבור זה כלי ששליש ממדינות ה-OECD משתמשות בו אז זה שווה בדיקה, בעיקר ברמות ירושה גבוהות", אמרה פלוג.
יוג'ין קנדל, מנחה הפאנל, אמר כי מס ירושה הוא מאד פולשני לציבור הרחב גם כאשר הוא מוצע לאוכלוסייה אמידה וגם הוא לא מביא יותר מדי הכנסות, ומבריח אנשים מישראל, אז מס ייסף הוא חלופה למס ירושה. פלוג הזכירה כי זהו מס על הכנסות ולא על עושר. אך קנדל סיכם כי ההכנסות מגיעות מהעושר.