גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מוצפת: למה המדינה לא ערוכה לאחד מאסונות הטבע הנפוצים בעולם?

אף שעם השנים שיטפונות ילכו ויגברו, מבקר המדינה מצא כי ישראל אינה נערכת כראוי להתמודדות עמם ● הרשויות המקומיות שנבדקו אינן מוכנות דיין לאירועי שיטפונות חמורים בעתיד הקרוב, ותשתיות הניקוז העירוניות ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות

הצפה בחיפה בנובמבר האחרון / צילום: ערן ויצמן, כבאות והצלה
הצפה בחיפה בנובמבר האחרון / צילום: ערן ויצמן, כבאות והצלה

את מחזות חורף 2020, אז אירעו ברחבי הארץ כמה אירועי גשם חריגים שהובילו לשיטפונות ולהצפות חמורים בעיקר בערי החוף, קשה לשכוח. רחובות הערים עלו על גדותיהם, תושבים רבים נזקקו לחילוץ של שירותי ההצלה, נזקים נגרמו לרכוש ולתשתיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, והנורא מכל התרחש: את חייהם קיפחו שבעה בני אדם.

למרות שעם השנים שיטפונות ילכו ויגברו, ישראל אינה נערכת כראוי להתמודדות עמם, כך עולה מדוח מדאיג של מבקר המדינה המתפרסם הבוקר. בישראל אין אף גוף שיכול לחייב את הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים, ומוכנותה של כל רשות להתמודדות עמם, תלויה ברצונה הטוב. מבקר המדינה מציין כי יש להסדיר בדחיפות את סוגיית היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות הנגרמים מאירועי גשם קיצוניים.

הרשויות המקומיות שנבדקו אינן מוכנות דיין לאירועי שיטפונות חמורים בעתיד הקרוב, ותשתיות הניקוז העירוניות ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות. חוסר ההיערכות שלהן, פגעה בתפקודן של הערים באירועי חורף 2020: עיריות אשקלון ונהרייה לא ניהלו יומן אירועים לתיעוד אירועי חורף 2020; עיריית אשקלון לא תיעדה את פעילותו של מרכז ההפעלה שלה; מרכז ההפעלה של עיריית נהרייה לא היה ערוך להתמודד עם אירוע השיטפון בינואר 2020, ובמהלך האירוע נציגי העירייה שהיו בו העתיקו את פעילותם לבניין משטרת נהרייה; המוקד העירוני בנהרייה לא פעל במשך כמה שעות, והפניות אליו לא תועדו בזמן אמת ולא טופלו.

בשנים האחרונות מתרבים מקרי השיטפונות וההצפות בישראל כתוצאה מעלייה בתכיפות אירועי הגשם החריגים ובעוצמתם, בד בבד עם התרחבות ניכרת של השטחים הבנויים והאטומים הפוגעים בכושר החלחול של המים לתוך הקרקע. בשל הצטופפותה של ישראל והצפי לפיו שינויי האקלים יובילו להתרבותם של אירועי קיצון אקלימיים, בדק מבקר המדינה בדוח מיוחד את היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות במהלך חורף 2020, והיבטים הנוגעים לניהול הנגר העילי בישראל וצמצום נזקי השיטפונות.

משרד החקלאות מתנהל בחוסר שקיפות

העולם כולו מתמודד עם בעיה גוברת. מאז שנת 1971 ועד 2019, גדל שיעור השיטפונות בעולם ב-1133%. בשנת 2019, הם היוו 49% מאסונות הטבע. בכל שנה, עד שנת 2030, צפויים להיפגע מנזקי שיטפונות 132 מיליון בני אדם, והנזקים יתנו אותותיהם גם בכלכלה. בישראל, רק בעשור האחרון, שולמו 2.5 מיליארד שח בפיצויים על ידי חברות הביטוח למבוטחיהן, בגין נזקי השיטפונות.

למרות זאת, המוכנות להתמודדות עם שיטפונות ותשתיות הניקוז סובלות מהזנחה. למרות שביולי 2014 הניחה הממשלה על שולחת הכנסת תזכיר לתיקון חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות בכדי לתת מענה לבעיות ומורכבויות המונעות מרשויות הניקוז לבצע באופן יעיל את עבודתן, שש שנים לאחר מכן, עדיין לא הצליחו משרד החקלאות ונציגי השלטון המקומי להגיע להסכמות, והליכי חקיקה לאסדרת תחום הניקוז נתקעו.

לא פחות חמור מכך, דווקא המשרד האחראי על ניהול סיכוני השיטפונות - אינו בוחן את המצב בראייה כוללת. לפי המבקר, משרד החקלאות מוביל בניית מתודולוגיה לניהול תחום הנגר לפי תוכניות ניהול סיכוני שיטפונות, אך זו מתמקדת בניהול הסיכונים האזוריים של כל רשות בנפרד, ואין בה הנחיה בדבר תכלולן של התכניות האזוריות לתוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות בראייה כלל-ארצית.

בתכנון של פרויקטים חדשים או תוכניות שונות המונחות על שולחן מוסדות התכנון, רשאי מוסד תכנון לפטור מגישי תוכנית, גם אם היא חלה על שטח נרחב או עלולה להשפיע על הצפות או מי תהום מחוץ לגבולותיה המשורטטים, מהגשת מסמך לניהול נגר. זאת, ללא המלצת רשות הניקוז או הבאת העניין לידיעתה, למרות שהיא הרשות האחראית על פי חוק, ובידיה המידע המקצועי והראייה האגנית הכוללת.

לפי המבקר, משרד החקלאות מתנהל בחוסר שקיפות כלפי האזרחים; המידע שהנגיש משרד החקלאות לציבור על תוכניות מפעלי הניקוז באתר האינטרנט שלו, אינו כולל את מסמכי התוכניות ואת התשריטים שלהן. גם שכבת המידע הגיאוגרפי של תוכניות מפעל ניקוז מאושרות אינה כלולה באתר המפות הממשלתי.

שלוש מארבע הרשויות המקומיות שנבדקו לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז

ומה באשר לתקציב רשויות הניקוז? הוא אינו מתאים לניהול האתגרים. התקציב הממשלתי המיועד לתמיכה ברשויות הניקוז, שהיקפו הכולל 550 מיליוני שקל לעשר שנים, נקבע בשנת 2010 ואינו משקף את צורכי הניקוז כיום ואת הצרכים העתידיים המושפעים ממגמת העיור ומשינויי מזג האוויר המוערכים, נכון לשנת 2019, בכ-6 מיליארדי שקל. עוד עלה כי לרשויות המקומיות יש חובות בסך כ-11 מיליון שקל לרשויות הניקוז, 79% מהם הם חובות מהשנים 2019 - 2020 והשאר ישנים יותר. רשויות הניקוז קובעות תעריפי מכסות מהרשויות המקומיות ומרמי לפי מנגנון לא סדור, לא אחיד ומיושן, ואי לכך ייתכן מצב שבו פרויקטי ניקוז חשובים לא יזכו למימון גדול ולכן לא יבוצעו.

בשנים 2011 עד 2020 הוגשו נגד רשויות הניקוז יותר מ-500 תביעות משפטיות. 95 תביעות משפטיות אשר הסתיימו בין השנים 2013 - 2020 הסתכמו בכ-37 מיליון שקל ומתוך סכום זה הושת על רשויות הניקוז כ-4.6 מיליון שקל. 410 תביעות אשר נפתחו בין השנים 2013 עד 2020 והטיפול בהם טרם הסתיים מסתכמות בכ-702 מיליון שקל. ואמנם, בשל ריבוי התביעות שמוגשות בגין נזקי שיטפונות, מספר חברות הביטוח המקומיות המוכנות לבטח את רשויות הניקוז מצומצם, הפרמיות שחלק מרשויות הניקוז משלמות גבוהות והן אף מתקשות להשיג את הביטוחים הנחוצים להן ונכון לשנת 2021 שלוש רשויות ניקוז אינן מבוטחות כלל. כמו כן, החלטת ממשלה משנת 2002 לחייב את רשויות הניקוז לבטח את עצמן, לא יושמה.

ומה באשר למנגנוני התרעה יעילים? גם כאן, זיהה המבקר כשל. למרות הקמתו של מרכז חיזוי לשיטפונות, הקצאת התקציב הנדרש להפעלה השוטפת שלו ולפיתוח יכולותיו לא סוכמה. המרכז לחיזוי שיטפונות שהקימו השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי באוקטובר 2019 מפיץ תחזיות לשיטפונות בנחלים, אך אינו עורך תחזיות לשיטפונות ולהצפות באזורים העירוניים. בנוסף, קיים מחסור של עשר תחנות הידרומטריות בשטחים הפתוחים הגורם לחסר בנתונים הידרולוגיים חיוניים הנסמכים על נתוני התחנות ההידרומטריות המשמשות לניטור ולתיעוד של מידע לגבי גובה הזרימה ומהירותה ולגבי ספיקת מי הנגר בנחלים. כמו כן, נוכח מחלוקות מקצועיות בין השירות ההידרולוגי לבין התחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות, לא כל המידע הנאסף בתחנות ההידרומטריות נשמר במאגר הנתונים של השירות ההידרולוגי.

עם השנים, יגבר הסיכוי לשיטפונות. אחד הפרוייקטים שיש להתאים למציאות המשתנה, הוא פרויקט המסילה הרביעית באיילון, שלא תוכל לקום ללא פתרונות ניקוז הולמים שימנעו שיטפונות. למרות שבשנת 2016 הוחלט כי התוכנית תכלול גם את תעלת המובל לים שתשמש נתיב יציאה לעודפי מים לעבר לים, התוכנית שהוגשה בשנת 2020, לא כוללת את המובל לים או המשך קידומו. בהיעדר המוֹבל, שיוליך את הנגר לים, הסיכון להצפה הוא פעם ב-35 שנים בלבד ואף לעיתים תכופות יותר אם מגמת העיור באזור תימשך, בהשוואה לסיכון להצפה פעם ב-100 שנים עם המובל.

עוד לפי המבקר, חישוב עלויות פתרונות הניקוז הנדרשים לצורך הוספת המסילה הרביעית והצרת התעלה בנחל איילון אשר הוצג בשנת 2016 ושימש פרמטר בבחירת פתרונות הניקוז שייושמו בפרויקט, היה חישוב חסר. עלות כל פתרונות הניקוז כפי שהוצגו בוועדה לתשתיות לאומיות בשנת 2016 הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקל, בעוד שבזמן הביקורת עלה כי עלות כל הפתרונות מסתכמת בכ-3.1 - 3.6 מיליארד שקל ויש פער של 1.5 מיליארד בין הערכת העלות בעבר לעלות פתרונות הניקוז המסתמנת במועד הביקורת.

כיצד נערכות הרשויות המקומיות להתמודדות עם שטפונות? מדו"ח המבקר, עולה תמונה קודרת. המבקר בדק את היערכותן של עיריות אשקלון, כפר סבא, נהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא; והיבטים בתשתיות הניקוז שלהן. כן נבדקו היבטים בתפקודן של עיריות אשקלון ונהרייה באירועי חורף 2020. לפי המבקר, תשתיות הניקוז של הרשויות המקומיות שנבדקו לא נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות. תכנון תוכנית ההגנה לעיר נהרייה טרם הושלם.

שלוש מארבע הרשויות המקומיות שנבדקו - אשקלון, נהרייה וג'יסר א-זרקא - לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז שבתחומן ולא הכינו תוכנית עבודה לתחזוקה סדירה ושיטתית שתשמור על תקינות המערכת.

עיריית נהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא מיפו את מערכות הניקוז שלהן ולא הכינו תוכניות אב לניקוז; עיריות אשקלון וכפר סבא הכינו תוכנית אב לניקוז אך ביצעו אותה באופן חלקי בלבד. עיריות אלה מיפו את מערכות הניקוז שלהן, אך אין בידיהן מידע על גיל המערכות. עיריות אשקלון ונהרייה ביצעו בנייה שלא בהתאם להוראות התמ"א ולחוות הדעת של רשויות הניקוז הרלוונטיות בלי שניתנו בה פתרונות ניקוז הולמים. כך לדוגמה באשקלון - בתכנון שכונת עיר היין המתוכננת ל-40,000 תושבים; ובנהרייה - העירייה לא הסירה חסמים להולכי רגל מעל נחל הגעתון למרות בקשות רשות הניקוז לעשות כן.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות מבהיר את עמדותיו המקצועיות האלו, לאורך שנים ויותר מפעם אחת. במרבית המקרים פניו הושבו ריקם. ובמקצתם, כאשר נעתרו לפניותינו התקציביות, הוכח שניתן לצמצם נזקי הצפה. כך לדוגמה במסגרת תוכנית תלת שנתית שיזם המשרד, לפי סדרי עדיפויות של ניהול סיכונים, תקצב המשרד במסגרת תכנית ההאצה 96 מיליון שקל לטיפול במאגר ברוך, אשר העבודות עליו הצילו בפועל, בחורף האחרון, את ערי הקריות וחיפה מהצפות. זו רק דוגמה אחת. עבודה משותפת של כלל הגורמים לתקצוב ותכנון, בהם האוצר ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשויות מקומיות, רשויות הניקוז ומוסדות התכנון, תיתן מענה לאתגרי ההצפות שמזמנות לנו השנים הבאות אשר בוא יבואו.

"לעניין הנזק לכלכלה ולאוכלוסייה, מדובר בהערכת חסר בסדרי גודל מהידוע לנו. למשל, לפי הדוח, הנזק האורבני בשנת 2030 בישראל יהיה 50 מיליון שקל בלבד! אך הנתונים שבידינו שונים: לפי נתונים שהתקבלו מרשות שוק ההון, חברות הביטוח בישראל שילמו למבוטחים בגין אסונות טבע (שמרביתם הם נזקי שיטפונות והצפות), למעלה מ-3 מיליארד שקל ב-8 השנים האחרונות. לפי שומה שנערכה עבור עיריית נהריה, עלות הנזקים שנגרמו לנכסי העירייה בלבד, לא כולל נזקים לנכסים פרטיים, לאחר אירועי ינואר 2020 מגיעים ל-70 מיליון שקל! חוות דעת כלכלית שנערכה לרשות ניקוז ערבה מצביעה על נזק של מיליארד שקל לרכוש ופעילות כלכלית בעיר אילת בגין אירוע הצפה שהסתברותו היא 1% בלבד. לאור הנתונים לעיל, יש להסיר מדוח המבקר את הנתונים המתייחסים לישראל שמקורם ב-WRI.

"לעניין חוק הניקוז, התיקון הממוקד לחוק, אינו בא להחליף תיקון מקיף, שהוא אכן נדרש. בימים אלו מתקיים הליך אסטרטגי, בשיתוף גורמים רבים ובהם רשויות הניקוז, לבחינת המבנה והתפקידים של רשויות הניקוז אל מול אתגרי העתיד. ההליך צפוי להסתיים במהלך שנת 2021, ומסקנותיו ישולבו בתיקון חקיקה מקיף".

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית