שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מגפת הקורונה הביאה להגדלת הוצאות המדינה בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, ולכן להגדלת הגירעון התקציבי. מקור המימון הכמעט בלעדי לכיסוי הגירעון התקציבי הוא מסים, בין אם הללו מסים נוכחיים או מסים עתידיים.
גם אם שר האוצר החדש אביגדור ליברמן יצליח לגלגל את הצעד הלא פופולרי של הגדלת נטל המס אל שר האוצר העתידי, בסופו של דבר יוטלו מסים; אין ברירה. שאלת המדיניות תהיה בעיקרה כיצד לבחור בין מקורות חלופיים לגביית מס.
אף כי שר האוצר הצהיר שלא יוטלו כעת מסים, הוא הוסיף והצהיר כי הוא שוקל הגדלה ראשונה של נטל המס בישראל: ביטול הפטור הישראלי מהחיוב במע"מ עבור רכישת מוצרים מחו"ל בערך שאינו עולה על 75 דולר. רבים מאיתנו נהנים במידה זו או אחרת מפטור זה בהזמנת מוצרים מרשתות קמעונאיות ברחבי העולם. אך הנאה זו אינה מעידה על כך שהפחתה זו בנטל המס ראויה מבחינה ציבורית.
הקלה זו בנטל המס, ששוויה כיום מוערך על-ידי משרד האוצר בכ-1.5 מיליארד שקל לשנה, באה במקום נטל מס אחר כלשהו. הגדלת נטל המס כתוצאה מביטול הטבה זו במע"מ תשמש ככל הנראה לצמצום הגירעון התקציבי ולכן תחליף אמצעי מימון אחר לצמצום הגירעון, כגון הגדלת נטל מס הכנסה או הגדלת שיעור המע"מ האחיד בישראל.
למעשה, אף אלמלא המדינה הייתה נקלעת לגירעון תקציבי נפוח, היה עלינו לשאול את עצמנו אם ראוי לבטל הטבת מס זו על רכישת מוצרים מחו"ל, שכן במקומה ניתן יהיה להעניק הטבת מס אחרת בערך שווה. אולי כדאי להפחית 1.5 מיליארד שקל מנטל מס ההכנסה החל על בעלי ההכנסות הנמוכות או על כלל בעלי ההכנסות.
יש דרכים אחרות להוזיל את עלות המחיה בישראל
מטרת פטור זה מלכתחילה הייתה להפחית את יוקר המחיה. אם ניתן לרכוש מוצרי צריכה ללא חיוב במע"מ, מחירם יהיה ככל הנראה נמוך יותר, ולכן יופחתו הוצאות המחיה של תושבי המדינה. זה נכון. אם נבקש להפחית את יוקר המחיה בישראל, פטור זה עבור רכישת מוצרים בחו"ל הוא אמצעי לגיטימי למימוש מטרה זו, אך קיימים אמצעים רבים נוספים למימוש מטרה זו.
גם הפחתת שיעור מע"מ האחיד צפויה להפחית את יוקר המחיה, וכך גם לגבי הפחתת נטל מס הכנסה. כל הפחתה של נטל המס תביא לצמצום יוקר המחיה. אין זה ברור כלל על מה מתבססת עדיפותו של צעד מסוים זה להפחתת יוקר המחיה על פני אפשרויות אחרות.
מנגד, פטור זה על רכישת מוצרים מחו"ל פוגע בתחרות שבין קמעונאים מקומיים ובין אלה הזרים. קמעונאי זר נמצא ביתרון יחסי מול קמעונאי מקומי המוכר מוצר שיוצר בחו"ל; העסקה עם הקמעונאי הזר אינה כפופה למע"מ. פטור זה מעניק סובסידיה בסך 1.5 מיליארד דולר בשנה לקמעונאים זרים הפועלים מול צרכנים ישראלים (המגולגלת בחלקה, ככל הנראה, לצרכנים ישראלים).
יש בפטור זה גם כדי לסבסד באופן חלקי מוצרים המיוצרים על-ידי יצרנים שאינם מקומיים, הנמכרים על-ידי קמעונאים זרים. קשה להצדיק מדיניות ציבורית כזו. קיימות סיבות טובות בדרך כלל למנוע יתרון יחסי לייצור מקומי באמצעות מערכת המס - בפרט הטלת מכסים. במידה שווה, קשה יהיה למצוא טעם להענקת יתרון יחסי לייצור ולקמעונאות שאינה ישראלית. תחרות פועלת בדרך כלל גם לטובת הצרכנים, ולכן אל לנו למהר לפגוע בה.
לפיכך, אם נבקש להפחית את יוקר המחיה בישראל, כדאי לבחור בסוג אחר של הוצאה או סובסידיה על-פני הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים בחו"ל.
הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן