גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת גנץ וכוכבי: שלושה פתרונות שימנעו את סגירתה של גלי צה”ל

במשרד הביטחון מחפשים בימים אלה פרויקטור שיביא לסגירת התחנה הצבאית תוך מספר חודשים ● במקביל, ישנן שלוש חלופות שניתן להוציא לפועל: מהלך של הפרטה הדורש שינוי חקיקה, העברת האחריות ליד התאגיד או אזרוח מדורג שיאפשר להוריד את הלהבות ולהתמקד בשידור

בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בימים אלה מחפש משרד הביטחון מנהל זמני לגלי צה"ל, שייכנס לתפקיד במקום מפקד התחנה שמעון אלקבץ, שאמור לפרוש מתפקידו בסוף אוגוסט. המפקד הזמני שייבחר אמור להיות סוג של פרויקטור, שמשימתו להביא תוך חודשים ספורים לסגירת התחנה, ולפתיחתה מחדש כתדר המיועד לתכנים לחיילים בלבד.

אמנם בינתיים אין החלטה רשמית לגבי זהות הפרויקטור, אך שלא לייחוס מוזכרים מספר שמות וביניהם נורית דאבוש, לשעבר יו"ר מועצת הרשות השנייה, ויונה ויזנטל, שכבר התנסה בתפקיד דומה כשכיהן כמנהל הזמני של רשות השידור בעת סגירתה.

יונה ויזנטל. ניהל את סגירת ראשות השידור / צילום: שלומי יוסף

"בדמוקרטיה עושים הכול כדי שמיקרופון לא ייסגר", אומרת דאבוש לגלובס. "גלי צה"ל היא תחנה חשובה לדמוקרטיה הישראלית. היא נולדה בחטא ולא צריכה להיות צבאית, אבל התרומה שלה בתחום האקטואליה לא תסולא בפז, זה נכס צאן ברזל שצריך לשמור עליו - אבל לא בהכרח באותה פלטפורמה".

בייעוץ המשפטי של משרד הביטחון קבעו כי אין צורך בחקיקה כדי לסגור את התחנה, ומהלך כזה הוא בסמכותם של שר הביטחון והרמטכ"ל. ואילו משרד התקשורת הודיע כי יקיים בשבוע הבא דיון מקצועי בעניין גלי צה"ל והתחנות אזוריות.

במדינה שבה הכול מקוטלג לימין ושמאל, דווקא הוויכוח על עתיד התחנה חוצה מחנות פוליטיים. בשיחות עם גלובס הביעו ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד אלעד מן היועץ המשפטי של "הצלחה" ואייל צור, יועץ מחקר מפורום קהלת, עמדות דומות באופן מפתיע - הרואות בתחנה של הצבא אנומליה שיש לפתור.

"בשנים האחרונות, המוטיבציות של הפוליטיקאים שעסקו בהסדרת שוק התקשורת היו זרות", אומרת שוורץ-אלטשולר. "כעת המצב שונה, גם אם לא נקי לחלוטין משיקולים פוליטיים - כי ברור שהשתלטות פוליטית של עיתונאים מימין מרגיזה את מי שנמצא היום במוקד קבלת ההחלטות.

"היום הרדיו הציבורי בתאגיד יציב, התאגיד עצמו יציב ולא עומד בפני סכנה, ולדעתי לא צריך שתי תחנות רדיו ציבוריות ארציות. יש התפתחות יפה של תחנות הרדיו האזורי בכל התחום של שידורי אקטואליה, למשל ברדיו 103fm, ולכן אפשר לעצור ולשאול מה אמור להיות תפקידה של התחנה.

"לדעתי, תחנת רדיו צבאית ארצית שמשדרת חדשות ואקטואליה זו אנומליה שדמוקרטיה לא אמורה לחיות איתה. מדובר בסוגיות מורכבות כמו איך עושים חומה סינית בין האינטרסים הביטחוניים לתקשורתיים, התלות המוחלטת בתקציב הביטחון, העסקת חיילים וכדומה".

לדברי מן, גם לאלה שרוצים להציל את גל"צ יש בעיה עם השתייכותה לצבא. "אני לא מפחד מהסיסמאות של 'סוגרים מיקרופונים' - יש מספיק תחנות רדיו במדינת ישראל, ואם יסגרו את התחנה הדמוקרטיה לא תיפול. כבר סגרו כלי תקשורת בישראל, ולא קרה כלום".

נורית קנטי, יו"ר ארגון העיתונאים ועורכת "מה בוער" בגלי צה"ל, סבורה שהיום לא היו מקימים תחנת רדיו לצבא, "אבל אי אפשר לדון בסוגיה מתוך הפריזמה הזאת, כי התחנה כבר קיימת. במשך רוב שנותיה הייתה לה תרומה אדירה וייחודית לאתוס ולחברה הישראלית, ואנחנו מודעים לבעיות שיש לה בשנים האחרונות.

"השאלה לא אמורה להיות האם הצבא צריך תחנת רדיו, אלא האם נכון שהחברה הישראלית תוותר על שידור ציבורי. אני מאמינה ששידור ציבורי חשוב בכל מדינה דמוקרטית. מהעדויות במשפט נתניהו אנחנו לומדים שצריך תקשורת ציבורית חזקה ועצמאית, וצריך יותר מגוף ציבורי עצמאי אחד, כי גם ב'כאן' היו ניסיונות בתחילת הדרך להשתלט על התוכן והמנהלים, ולהפריד את מערכת החדשות מהתוכן.

"זה שיש כעת כלי תקשורת ציבוריים חופשיים לא אומר שהשלטון בעתיד לא ינסה בכל מאודו לשלוט בתחנה. כולנו ראינו איך פוליטיקאי יכול להשפיע על התקשורת, ועד לאן זה יכול להגיע. זאת לא הייתה אפיזודה חולפת, ובעתיד הפוליטי של מדינת ישראל זאת אפשרות קיימת. אפשר לתקן את מה שלא תקין, אבל לא צריך לסגור".

פתרון 1: לצאת להפרטה

בין סגירה מוחלטת של התחנה להשארתה במתכונת הרגילה יש מספר פתרונות, והראשון בהם הוא הפרטה. לגלי צה"ל שני נכסים משמעותיים: תדר שידור ארצי ומותג חזק, שנבנה בעשרות שנים של עבודה עיתונאית. זה אמור להפוך אותה לקורצת במיוחד עבור גורמים פרטיים שמעוניינים בדריסת רגל ברדיו או בחיזוק של נוכחות קיימת.

בשוק מעריכים כי יש גורמים המעוניינים לרכוש את התחנה, אך אופציית ההפרטה היא מסלול ארוך שדורש שינויי חקיקה, בעיקר משום שהיא יוצרת בעיות רגולטוריות שיהיה צורך להסדיר. כך, למשל, עולות השאלות מי הרגולטור האחראי, והאם התחנה לאחר ההפרטה תשדר ברישיון או בזיכיון. כיום, כדי לשדר רדיו בישראל צריך רישיון. בחקיקה הנוכחית, גוף פרטי לא יכול לשדר רדיו ארצי, ולצורך בחירת גורם מקומי משדר נדרש מכרז של הרשות השנייה.

בהנחה שיימצא שר שיהיה "בעל הבית" (למשל, שר התקשורת או שר התרבות), ובהנחה שהוא יפעל באותה נחישות שבה גלעד ארדן הוביל את סוגיית תאגיד השידור הציבורי, ניתן יהיה לבצע שינוי חקיקה שמעביר את גל"צ לאחריות הרשות השנייה. כך יתאפשר להוציא מכרז לבחירת מפעיל לתחנה.

בעיה נוספת טמונה בערך הכלכלי של גלי צה"ל בעת מעבר לידיים פרטיות. הנכס המשמעותי הוא המותג, כלומר שם התחנה. אלא שלגוף פרטי אסור להשתמש במילה צה"ל לצרכים מסחריים. לסוגיה הזו יש פתרונות יצירתיים, כמו שימוש בשם מותג דומה - צהלה או צהל ללא גרשיים. אופציה נוספת היא שינוי חקיקה, שיאפשר למדינה "להחכיר" את השם לקונה למשך תקופה מסוימת, עד שינוי מוחלט.

שמעון אלקבץ, מפקד גל"צ. פורש באוגוסט / צילום: ויקיפדיה-רפי דלויה

"אם רוצים לשמר תחנות ארציות שמשדרות אקטואליה צריך לאחד את גל"צ עם אחת מתחנות הרדיו האזורי, או לייצר גוף נוסף של בעלי רישיונות לרדיו ארצי בבעלות פרטית", אומרת שוורץ-אלטשולר. "כמובן שעל מי שיקבל רישיון יחולו חובות רגולטוריות באספקטים שונים, כמו התחייבות למגוון, תוכן שיווקי וכדומה".

"אוהבים לדבר על הפרטה כמילת קסם", אומר צור, "אבל צריך לעשות זאת בחוכמה. למשל, למנוע בעלויות צולבות ולדאוג שמי שירכוש את התחנה איננו מחזיק בכלי תקשורת גדול".

דאבוש מזכירה כי הזיכיון של תחנות הרדיו האזוריות המפוקחות על ידי הרשות השנייה מסתיים בעוד שנתיים, "ויש סיכוי סביר שיעברו לרישיונות. המדינה יכולה להעביר את האחריות לשר התקשורת יועז הנדל, שיבצע באמצעות הרשות השנייה מכרז על התדר - בדיוק כפי שנעשה בתחנות האזוריות. במכרז יצטרכו לקבוע תשלום עבור השם גלי צה"ל (ביד), לקבוע גבולות גזרה לגבי התוכן (כמות אקטואליה בשידור, רגולציה, פיקוח), האם מעסיקים חיילים (להערכתי לא), וכמה מתוך ההכנסות יחזרו במותג. העיתוי למכירה פנטסטי, השוק מתחיל לסדר את עצמו, ויהיו גורמים שירצו להתמודד".

החשש הוא שבעלי הון מכל הקשת הפוליטית, או בעלי אינטרסים כלכליים אחרים, מחכים לעוד כלי תקשורת שיופרט. "היום אין דבר כזה רדיו ארצי פרטי", אומר גורם בתקשורת. "זה לזרוק לזירה הציבורית עוד גורם של הון שלטון, ולתת מתנה לגורם אינטרסנטי - בדיוק ההיפך מאשר לדאוג לציבור".

פתרון 2: להעביר לתאגיד

למדינת ישראל כבר יש כלי תקשורת ציבוריים המתוקצבים על ידה, ומנוהלים תחת תאגיד השידור הציבורי. לכן, קיימת אפשרות להעביר את התחנה כפי שהיא או בשינויים מסוימים לניהולו, זאת למרות שבהנהלת התאגיד רחוקים מלהתלהב מהרעיון.

"מעבר לתאגיד אמור להיות פשוט יחסית", מסביר מן, "כי בשלב הראשון אפשר לעשות מעבר הסכמי, ואין צורך בשינויי חקיקה. בתאגיד לא מעוניינים בכך, אבל אפשר לכפות עליו לעשות זאת.

"זה הפתרון ההגיוני, כי כך משמרים את התחנה כיחידה אחת כמו היום - עם התאמות, כדי להגדיל את הבידול ולהגביר את התחרות עם רשת ב'. אולי להפוך לאקטואליה יותר רכה, מגזינית, להשאיר את הצביון הצעיר דרך מתנדבים של שירות לאומי ולא שירות צבאי, והעובדים שיעברו as is מהתחנה הקודמת".

דאבוש מזכירה כי מבחינת החוק, "לתאגיד השידור הציבורי יש כבר עכשיו אחריות גם על גלי צה"ל. בעבר הייתה בתאגיד ועדת גלי צה"ל שהתכנסה פעם בשנה, ומפקד התחנה היה מגיע להציג לוח שידורים. אמנם לוועדה לא הייתה סמכות ביצועית, אבל הזיקה כבר קיימת. אבל מצד שני, גלי צה"ל בתאגיד זה עוד רשת ב' - אותה גברת בשינוי אדרת, ולא הגיוני ליצור בתוך התאגיד תחרות בין שתי תחנות דומות".

נורית דאבוש. מועמדת לתפקיד הפרויקטורית / צילום: איציק בירן

החשש הוא שהכנסת גל"צ לתאגיד לא תאפשר את קיומו של כלי תקשורת ציבורי נוסף, שיחזק את השידור הציבורי. מה גם שהנהלת התאגיד לא מעוניינת באחריות הזו, שמשמעותה הרבה כאב ראש עם תוספת תקציב קטנה מאוד.

פתרון 3: אזרוח מדורג

בין עובדי התחנה יש השואפים לאזרוח הדרגתי שלה. כלומר, לתקן בשלבים את הדרוש תיקון באופן שיוריד את הלהבות שמלחכות, ויאפשר לחזור לעשייה. לצורך זה, יש למנות אדם שיוביל את החזרה לערכים של שידור ציבורי.

אפשר גם לייצר מהלכים שימנעו את האפשרות של בעל כוח להשתלט על התחנה - חלקם נוגעים לאופן שבו התחנה מנוהלת פנימה. למשל, לפצל את תפקיד מפקד התחנה למנכ"ל ועורך ראשי, כדי לפרק את הכוח הבלתי מוגבל שיש למנהל התחנה כיום. אפשרות נוספת היא להחיל כללים למינוי מנהלים. בפורמט כזה, משרד ממשלתי (התקשורת או התרבות) מקבל את האחריות לתחנה, ומקים רשות סטטוטורית מפקחת, דוגמת מועצת התאגיד.

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"