גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת גנץ וכוכבי: שלושה פתרונות שימנעו את סגירתה של גלי צה”ל

במשרד הביטחון מחפשים בימים אלה פרויקטור שיביא לסגירת התחנה הצבאית תוך מספר חודשים ● במקביל, ישנן שלוש חלופות שניתן להוציא לפועל: מהלך של הפרטה הדורש שינוי חקיקה, העברת האחריות ליד התאגיד או אזרוח מדורג שיאפשר להוריד את הלהבות ולהתמקד בשידור

בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בימים אלה מחפש משרד הביטחון מנהל זמני לגלי צה"ל, שייכנס לתפקיד במקום מפקד התחנה שמעון אלקבץ, שאמור לפרוש מתפקידו בסוף אוגוסט. המפקד הזמני שייבחר אמור להיות סוג של פרויקטור, שמשימתו להביא תוך חודשים ספורים לסגירת התחנה, ולפתיחתה מחדש כתדר המיועד לתכנים לחיילים בלבד.

אמנם בינתיים אין החלטה רשמית לגבי זהות הפרויקטור, אך שלא לייחוס מוזכרים מספר שמות וביניהם נורית דאבוש, לשעבר יו"ר מועצת הרשות השנייה, ויונה ויזנטל, שכבר התנסה בתפקיד דומה כשכיהן כמנהל הזמני של רשות השידור בעת סגירתה.

יונה ויזנטל. ניהל את סגירת ראשות השידור / צילום: שלומי יוסף

"בדמוקרטיה עושים הכול כדי שמיקרופון לא ייסגר", אומרת דאבוש לגלובס. "גלי צה"ל היא תחנה חשובה לדמוקרטיה הישראלית. היא נולדה בחטא ולא צריכה להיות צבאית, אבל התרומה שלה בתחום האקטואליה לא תסולא בפז, זה נכס צאן ברזל שצריך לשמור עליו - אבל לא בהכרח באותה פלטפורמה".

בייעוץ המשפטי של משרד הביטחון קבעו כי אין צורך בחקיקה כדי לסגור את התחנה, ומהלך כזה הוא בסמכותם של שר הביטחון והרמטכ"ל. ואילו משרד התקשורת הודיע כי יקיים בשבוע הבא דיון מקצועי בעניין גלי צה"ל והתחנות אזוריות.

במדינה שבה הכול מקוטלג לימין ושמאל, דווקא הוויכוח על עתיד התחנה חוצה מחנות פוליטיים. בשיחות עם גלובס הביעו ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד אלעד מן היועץ המשפטי של "הצלחה" ואייל צור, יועץ מחקר מפורום קהלת, עמדות דומות באופן מפתיע - הרואות בתחנה של הצבא אנומליה שיש לפתור.

"בשנים האחרונות, המוטיבציות של הפוליטיקאים שעסקו בהסדרת שוק התקשורת היו זרות", אומרת שוורץ-אלטשולר. "כעת המצב שונה, גם אם לא נקי לחלוטין משיקולים פוליטיים - כי ברור שהשתלטות פוליטית של עיתונאים מימין מרגיזה את מי שנמצא היום במוקד קבלת ההחלטות.

"היום הרדיו הציבורי בתאגיד יציב, התאגיד עצמו יציב ולא עומד בפני סכנה, ולדעתי לא צריך שתי תחנות רדיו ציבוריות ארציות. יש התפתחות יפה של תחנות הרדיו האזורי בכל התחום של שידורי אקטואליה, למשל ברדיו 103fm, ולכן אפשר לעצור ולשאול מה אמור להיות תפקידה של התחנה.

"לדעתי, תחנת רדיו צבאית ארצית שמשדרת חדשות ואקטואליה זו אנומליה שדמוקרטיה לא אמורה לחיות איתה. מדובר בסוגיות מורכבות כמו איך עושים חומה סינית בין האינטרסים הביטחוניים לתקשורתיים, התלות המוחלטת בתקציב הביטחון, העסקת חיילים וכדומה".

לדברי מן, גם לאלה שרוצים להציל את גל"צ יש בעיה עם השתייכותה לצבא. "אני לא מפחד מהסיסמאות של 'סוגרים מיקרופונים' - יש מספיק תחנות רדיו במדינת ישראל, ואם יסגרו את התחנה הדמוקרטיה לא תיפול. כבר סגרו כלי תקשורת בישראל, ולא קרה כלום".

נורית קנטי, יו"ר ארגון העיתונאים ועורכת "מה בוער" בגלי צה"ל, סבורה שהיום לא היו מקימים תחנת רדיו לצבא, "אבל אי אפשר לדון בסוגיה מתוך הפריזמה הזאת, כי התחנה כבר קיימת. במשך רוב שנותיה הייתה לה תרומה אדירה וייחודית לאתוס ולחברה הישראלית, ואנחנו מודעים לבעיות שיש לה בשנים האחרונות.

"השאלה לא אמורה להיות האם הצבא צריך תחנת רדיו, אלא האם נכון שהחברה הישראלית תוותר על שידור ציבורי. אני מאמינה ששידור ציבורי חשוב בכל מדינה דמוקרטית. מהעדויות במשפט נתניהו אנחנו לומדים שצריך תקשורת ציבורית חזקה ועצמאית, וצריך יותר מגוף ציבורי עצמאי אחד, כי גם ב'כאן' היו ניסיונות בתחילת הדרך להשתלט על התוכן והמנהלים, ולהפריד את מערכת החדשות מהתוכן.

"זה שיש כעת כלי תקשורת ציבוריים חופשיים לא אומר שהשלטון בעתיד לא ינסה בכל מאודו לשלוט בתחנה. כולנו ראינו איך פוליטיקאי יכול להשפיע על התקשורת, ועד לאן זה יכול להגיע. זאת לא הייתה אפיזודה חולפת, ובעתיד הפוליטי של מדינת ישראל זאת אפשרות קיימת. אפשר לתקן את מה שלא תקין, אבל לא צריך לסגור".

פתרון 1: לצאת להפרטה

בין סגירה מוחלטת של התחנה להשארתה במתכונת הרגילה יש מספר פתרונות, והראשון בהם הוא הפרטה. לגלי צה"ל שני נכסים משמעותיים: תדר שידור ארצי ומותג חזק, שנבנה בעשרות שנים של עבודה עיתונאית. זה אמור להפוך אותה לקורצת במיוחד עבור גורמים פרטיים שמעוניינים בדריסת רגל ברדיו או בחיזוק של נוכחות קיימת.

בשוק מעריכים כי יש גורמים המעוניינים לרכוש את התחנה, אך אופציית ההפרטה היא מסלול ארוך שדורש שינויי חקיקה, בעיקר משום שהיא יוצרת בעיות רגולטוריות שיהיה צורך להסדיר. כך, למשל, עולות השאלות מי הרגולטור האחראי, והאם התחנה לאחר ההפרטה תשדר ברישיון או בזיכיון. כיום, כדי לשדר רדיו בישראל צריך רישיון. בחקיקה הנוכחית, גוף פרטי לא יכול לשדר רדיו ארצי, ולצורך בחירת גורם מקומי משדר נדרש מכרז של הרשות השנייה.

בהנחה שיימצא שר שיהיה "בעל הבית" (למשל, שר התקשורת או שר התרבות), ובהנחה שהוא יפעל באותה נחישות שבה גלעד ארדן הוביל את סוגיית תאגיד השידור הציבורי, ניתן יהיה לבצע שינוי חקיקה שמעביר את גל"צ לאחריות הרשות השנייה. כך יתאפשר להוציא מכרז לבחירת מפעיל לתחנה.

בעיה נוספת טמונה בערך הכלכלי של גלי צה"ל בעת מעבר לידיים פרטיות. הנכס המשמעותי הוא המותג, כלומר שם התחנה. אלא שלגוף פרטי אסור להשתמש במילה צה"ל לצרכים מסחריים. לסוגיה הזו יש פתרונות יצירתיים, כמו שימוש בשם מותג דומה - צהלה או צהל ללא גרשיים. אופציה נוספת היא שינוי חקיקה, שיאפשר למדינה "להחכיר" את השם לקונה למשך תקופה מסוימת, עד שינוי מוחלט.

שמעון אלקבץ, מפקד גל"צ. פורש באוגוסט / צילום: ויקיפדיה-רפי דלויה

"אם רוצים לשמר תחנות ארציות שמשדרות אקטואליה צריך לאחד את גל"צ עם אחת מתחנות הרדיו האזורי, או לייצר גוף נוסף של בעלי רישיונות לרדיו ארצי בבעלות פרטית", אומרת שוורץ-אלטשולר. "כמובן שעל מי שיקבל רישיון יחולו חובות רגולטוריות באספקטים שונים, כמו התחייבות למגוון, תוכן שיווקי וכדומה".

"אוהבים לדבר על הפרטה כמילת קסם", אומר צור, "אבל צריך לעשות זאת בחוכמה. למשל, למנוע בעלויות צולבות ולדאוג שמי שירכוש את התחנה איננו מחזיק בכלי תקשורת גדול".

דאבוש מזכירה כי הזיכיון של תחנות הרדיו האזוריות המפוקחות על ידי הרשות השנייה מסתיים בעוד שנתיים, "ויש סיכוי סביר שיעברו לרישיונות. המדינה יכולה להעביר את האחריות לשר התקשורת יועז הנדל, שיבצע באמצעות הרשות השנייה מכרז על התדר - בדיוק כפי שנעשה בתחנות האזוריות. במכרז יצטרכו לקבוע תשלום עבור השם גלי צה"ל (ביד), לקבוע גבולות גזרה לגבי התוכן (כמות אקטואליה בשידור, רגולציה, פיקוח), האם מעסיקים חיילים (להערכתי לא), וכמה מתוך ההכנסות יחזרו במותג. העיתוי למכירה פנטסטי, השוק מתחיל לסדר את עצמו, ויהיו גורמים שירצו להתמודד".

החשש הוא שבעלי הון מכל הקשת הפוליטית, או בעלי אינטרסים כלכליים אחרים, מחכים לעוד כלי תקשורת שיופרט. "היום אין דבר כזה רדיו ארצי פרטי", אומר גורם בתקשורת. "זה לזרוק לזירה הציבורית עוד גורם של הון שלטון, ולתת מתנה לגורם אינטרסנטי - בדיוק ההיפך מאשר לדאוג לציבור".

פתרון 2: להעביר לתאגיד

למדינת ישראל כבר יש כלי תקשורת ציבוריים המתוקצבים על ידה, ומנוהלים תחת תאגיד השידור הציבורי. לכן, קיימת אפשרות להעביר את התחנה כפי שהיא או בשינויים מסוימים לניהולו, זאת למרות שבהנהלת התאגיד רחוקים מלהתלהב מהרעיון.

"מעבר לתאגיד אמור להיות פשוט יחסית", מסביר מן, "כי בשלב הראשון אפשר לעשות מעבר הסכמי, ואין צורך בשינויי חקיקה. בתאגיד לא מעוניינים בכך, אבל אפשר לכפות עליו לעשות זאת.

"זה הפתרון ההגיוני, כי כך משמרים את התחנה כיחידה אחת כמו היום - עם התאמות, כדי להגדיל את הבידול ולהגביר את התחרות עם רשת ב'. אולי להפוך לאקטואליה יותר רכה, מגזינית, להשאיר את הצביון הצעיר דרך מתנדבים של שירות לאומי ולא שירות צבאי, והעובדים שיעברו as is מהתחנה הקודמת".

דאבוש מזכירה כי מבחינת החוק, "לתאגיד השידור הציבורי יש כבר עכשיו אחריות גם על גלי צה"ל. בעבר הייתה בתאגיד ועדת גלי צה"ל שהתכנסה פעם בשנה, ומפקד התחנה היה מגיע להציג לוח שידורים. אמנם לוועדה לא הייתה סמכות ביצועית, אבל הזיקה כבר קיימת. אבל מצד שני, גלי צה"ל בתאגיד זה עוד רשת ב' - אותה גברת בשינוי אדרת, ולא הגיוני ליצור בתוך התאגיד תחרות בין שתי תחנות דומות".

נורית דאבוש. מועמדת לתפקיד הפרויקטורית / צילום: איציק בירן

החשש הוא שהכנסת גל"צ לתאגיד לא תאפשר את קיומו של כלי תקשורת ציבורי נוסף, שיחזק את השידור הציבורי. מה גם שהנהלת התאגיד לא מעוניינת באחריות הזו, שמשמעותה הרבה כאב ראש עם תוספת תקציב קטנה מאוד.

פתרון 3: אזרוח מדורג

בין עובדי התחנה יש השואפים לאזרוח הדרגתי שלה. כלומר, לתקן בשלבים את הדרוש תיקון באופן שיוריד את הלהבות שמלחכות, ויאפשר לחזור לעשייה. לצורך זה, יש למנות אדם שיוביל את החזרה לערכים של שידור ציבורי.

אפשר גם לייצר מהלכים שימנעו את האפשרות של בעל כוח להשתלט על התחנה - חלקם נוגעים לאופן שבו התחנה מנוהלת פנימה. למשל, לפצל את תפקיד מפקד התחנה למנכ"ל ועורך ראשי, כדי לפרק את הכוח הבלתי מוגבל שיש למנהל התחנה כיום. אפשרות נוספת היא להחיל כללים למינוי מנהלים. בפורמט כזה, משרד ממשלתי (התקשורת או התרבות) מקבל את האחריות לתחנה, ומקים רשות סטטוטורית מפקחת, דוגמת מועצת התאגיד.

עוד כתבות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

לקראת פגישה גורלית: טראמפ במסר לאיראן לפני המו"מ

הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר