גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רעם ביום בהיר? מה הובטח למנסור עבאס ועד כמה זה חריג

באופוזיציה יצאו נגד ההסכם הקואליציוני שנחתם עם רע"ם, והדגישו שוב ושוב את סכום העתק שהובטח לה ● יצאנו לבדוק מה בדיוק אמורה לקבל המפלגה, מה הסיכוי שהכסף יגיע מההסכמים אל השטח, ומה ייצא מזה לחברים של עבאס ● המשרוקית של גלובס

ינון אזולאי, ש”ס 14.6.21, רדיו ירושלים / צילום: יח"צ
ינון אזולאי, ש”ס 14.6.21, רדיו ירושלים / צילום: יח"צ

לפני כשבוע התנהל במליאת הכנסת השיח המשעשע הבא. מי שמילא את תפקיד יו"ר הכנסת באותו זמן, יו"ר רע"ם מנסור עבאס, טען כי הצליח לשמוע ממקומו על מה דיברו הח"כים דוד ביטן וחיים כץ שהפריעו לדיון. כץ, שפקפק ביכולות השמיעה של עבאס, הציע לו אלף דולר אם יוכיח שאכן שמע. "הוא לא צריך (את הכסף) הוא קיבל חצי מיליארד", העירה הח"כית קטי שטרית, ועבאס מיהר לתקן אותה בגאווה: "קיבלתי 53 מיליארד שקל". "בנט נתן לך 53 מיליארד שקל?", תהה ח"כ דוד אמסלם ועבאס שוב תיקן בחיוך: "לא בנט, מדינת ישראל". זאת לא הייתה הפעם הראשונה או השנייה בעת האחרונה שבה עלו לדיון הסכומים שהובטחו לרע"ם במסגרת ההסכם הקואליציוני. כשבוע קודם לכן התראיין ח"כ ינון אזולאי מש"ס ברדיו ירושלים וציין בפני המאזינים: "אתם שמים לב שמנסור עבאס מקבל 50 מיליארד ועוד חצי מיליארד לחלק לחברים".

אילו סכומים באמת הובטחו לרע"ם במסגרת ההסכמים שחתמה כחלק מהצטרפותה לקואליציה? על פני איזו תקופת זמן הם ייפרסו ומה הסיכוי שהם אכן יוצאו בפועל? עד כמה חריג ההסכם הזה, ולמה מתכוונים הח"כים שטרית ואזולאי שמדברים על חצי מיליארד השקלים שניתנו לעבאס? יצאנו לבדוק.

תוכנית החומש: שדרוג לזו של הליכוד

הסכום הגדול ביותר בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לבין רע"ם מופיע בסעיף 8 שלו. 30 מיליארד שקל שיוקצו למימוש תוכנית חומש - עד 2026 - שמטרתה צמצום פערים בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית בתחומי חינוך, דיור, תעסוקה, תשתיות ועוד. זה נשמע סכום מרשים ומבטיח, ואכן אין לזלזל בו. אבל דווקא עבור הח"כים מהליכוד, אלה שנדהמו לכאורה לשמוע במליאת הכנסת על הסכומים שהובטחו לעבאס, התוכנית הזאת אמורה להישמע מוכרת.

תוכנית החומש הנוכחית היא למעשה המשך של תוכנית חומש קודמת, שמוכרת כהחלטת ממשלה 922. נדגיש: התוכנית הקודמת, שהתקבלה על ידי ממשלת נתניהו, הקצתה סכום נמוך משמעותית - 15 מיליארד שקל בחמש שנים - לתחומים כמו חינוך, דיור, תשתיות, תעשייה ומסחר, ביטחון פנים, תרבות ועוד בקרב "אוכלוסיית המיעוטים". אך באוקטובר 2020 אישרה הממשלה הארכה של תוכנית החומש לשנה נוספת, על רקע התמשכות סבבי הבחירות, במטרה לאפשר היערכות להכנת תוכנית רב שנתית חדשה. כלומר, עוד לפני שבנט ולפיד נזקקו לאצבעותיה של סיעת רע"ם, נערכה הממשלה בהנהגת נתניהו להכנת תוכנית חומש חדשה בנושא.

ומה הסיכוי כי כל 30 מיליארד השקלים הללו יעשו את דרכם מההסכם עליו חתמו לפיד ועבאס אל השטח? את זה נצטרך כמובן לבחון, אבל בדיקה קודמת שערכנו במשרוקית לגבי החלטה 922 הראתה לא רק עד כמה קשה הדרך הזאת - מההחלטה על הנייר ועד ליישום בפועל - אלא כמה קשה לפענח בדיעבד מה עלה בגורל הכספים שהובטחו ואף הוקצו על ידי הממשלה.

תחבורה עירונית: תוכנית בתולית

סעיף 10 בהסכם דן בסכום השני בגובהו מתוך סך הכספים שהובטחו לרע"ם. 20 מיליארד שקל לטובת הוצאה לפועל של תוכנית אסטרטגית של נתיבי איילון לתחבורה עירונית במגזר הערבי. אם היינו סקפטיים לגבי ניצול מלוא הסכום שהובטח בסעיף 8, כאן נראה כי סכום העתק שהובטח על הנייר הוא כרגע חלק מתוכנית כמעט בתולית.

כשביקשנו מחברת נתיבי איילון את פרטי התוכנית נענינו כי הם עובדים כעת על התוכנית המלאה. עקרונות התוכנית, אותם קיבלנו מהחברה, הוצגו כבר בנובמבר 2020, ובהם מצוין כי החלק המקדים של המהלך, הכולל תכנון ראשוני ומיפוי אסטרטגי, תוקצב ב-30 מיליון שקל. עוד נמסר לנו מהחברה כי לאחר שהתוכנית תגובש ותאושר, ולאחר שתושלם החלוקה התקציבית המלאה לפי שלבים, בחברה ישמחו לשלוח לנו את הפירוט המלא. כרגע, אם כן, מוקדם מאוד לדעת האם התוכנית אכן תעלה 20 מיליארד שקל, והאם וכיצד ינוצל התקציב בפועל.

מיגור פשיעה: המשך מהלך קיים

סעיף 9 בהסכם מבטיח 2.5 מיליארד שקל שיפרסו על פני חמש שנים למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. באופן מפתיע או לא גם כאן מדובר בהמשכו של מהלך שהחל במרץ 2021, כלומר בימי ממשלת נתניהו. הפעם מדובר בהחלטה 852 שקבעה כי בתוך 120 יום יש להביא לאישור הממשלה תוכנית פעולה חמש-שנתית מפורטת, לרבות מקורות תקציביים, היבטי תקינה ויעדים כמותיים, שיגלמו הפחתה ניכרת ומשמעותית בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

חלק מפרטי ההחלטה כבר מתוקצבים. למשל, בינוי תחנות משטרה, תחנות כיבוי ומתקני רווחה רב תכליתיים בעלות של מיליארד שקל. פרויקטים ומהלכים אחרים המופיעים בהחלטה טרם תוקצבו, וביניהם הוספת 24 "תקני כוח אדם תוספתיים" (כלומר, שלא מתוך כוח האדם הקיים) למשטרת ישראל, קמפיין הסברה נגד אלימות בחברה הערבית ועוד.

עבאס ממש לא המציא את השיטה

ומה לגבי חצי מיליארד השקלים שלטענת ח"כ אזולאי יקבל עבאס כדי "לחלק לחברים"? זה הזמן לעיין בסעיף 11 להסכם. בניגוד לשאר הסעיפים הנוגעים לתקציבים השונים, חצי מיליארד השקלים הללו - שגם הם ייפרסו על פני חמש שנים - אינם מוגדרים כרגע עבור פרויקט או תוכנית ספציפיים, ובהסכם נכתב כי הם ישמשו "לתיקון עיוותים בקידום פרויקטים ביישובים הערבים". למעשה, מדובר במה שמכונה "כספים קואליציוניים" או כפי שמגדירים זאת באגף התקציבים באוצר "הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית".

אם התופעה הזאת נשמעת משום מה מוזרה לח"כ אזולאי, אפשר להזכיר לו כי גם למפלגתו הובטחו לא פעם כספים שמטרתם לא מוגדרת בבירור מראש. כך, למשל, בהסכם הקואליציוני שנחתם עם המפלגה ב-2015 הובטחו לה 140 מיליון שקל בשנה ל"יעדים ומיזמים כללים בתחומי החינוך והרווחה", ועוד כ-50 מיליון שקל בשנה כחלק מאותם "הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית". כלומר, כמעט פי שניים ממה שתקבל כעת רע"ם בשנה.

וגם ש"ס היא כמובן לא מקרה מיוחד. בכל שנת תקציב מובטחים ומועברים כספים כחלק מאותם הסכמים לסיעות הקואליציה. בשנת 2020, למשל, אושרו כמעט מיליארד שקל תחת המסגרת הזו, ובשנת 2019 אושרו 1.3 מיליארד שקל. בשני המקרים מדובר בממוצע של יותר מ-100 מיליון שקל לסיעה.

אז הסכום ואופי ההקצאה אינם חריגים, אבל האם עבאס יכול לחלק את הכסף לחברים? הנחיה מספר 1801.1 של היועמ"ש שעוסקת בנושא, מציינת מגבלות שונות בנוגע לאופן חלוקת התקציבים הללו. למשל, אין לייעד את התקציב לגוף ספציפי או למספר מועט של גופים; אין להקציב מעל 30% מסך התקציב לגוף מסוים; תקצוב לגוף מסוים לא יהיה גבוה בכ-40% מיתר הגופים הנהנים מאותה תקנה תקציבית ועוד. לא ניתמם, פוליטיקאים מיומנים מוצאים כל העת את הדרך להעביר כספים בצורה חוקית לגופים שהם חפצים ביקרם - ובמידה מסוימת זה גם יכול להיות לגיטימי - אבל הדרך מהחתימה על ההסכם הקואליציוני ועד "לחלוקה לחברים" רצופה מהמורות משפטיות וביורוקרטיות.

עוד כתבות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט