הצבעה בוועדת החוץ והביטחון על הצעת חוק להארכת הוראת שעה בעניין יכולות הפיקוח של צה"ל כלפי מועמדות לגיוס המצהירות על היותן דתיות, עוררה עימות פנימי באופוזיציה ובליכוד
ח"כ ניר ברקת. נמנע בהצבעה / צילום: איל יצהר
עימות פנימי בליכוד ובאופוזיציה בעקבות הצבעה בוועדת החוץ והביטחון על הצעת חוק להארכת הוראת שעה בעניין יכולות הפיקוח והבקרה של צה"ל כלפי מועמדות לגיוס אשר מצהירות על היותן דתיות.
בהצעת החוק מוצע להאריך את הוראת השעה בעניין ההליך שנקבע לביטולו של הפטור שניתן למועמדת לשירות ביטחון המצהירה כי טעמי הכרה דתית מונעים ממנה לשרת בצה"ל -הארכת הוראת השעה מבוקשת על-מנת לאפשר לוועדה לביטול הפטור שקמה לאחרונה בנושא.
תת-אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, הציג לחברי הוועדה כי בחמש השנים האחרונות קיימת מגמה שהתמתנה, של ירידה בהיקף המתגייסים לצה"ל. בשנתון האחרון היקף הגיוס בקרב גברים היה כ-67%, ובקרב נשים כ-55%, מפוטנציאל הגיוס. בכל אחת מחמש השנים האחרונות 35-36% מפוטנציאל הגיוס לנשים מקבלות פטור משירות מטעמי הכרה דתית. מדובר על הטעם העיקרי לקבלת פטור משירות בקרב נשים. בשנת 2020 הוגשו כ-18,900 אלף בקשות לפטור מטעמי דת בקרב מועמדות לגיוס, ומתוכן כ-219 נדחו.
הוראת השעה נקבעה ב 2012 ומאז הוארכה - ובדיון בוועדת החוץ והביטחון היא עברה ברוב קולות הקואליציה, תוך הימנעות חברי הכנסת אבי דיכטר וניר ברקת מהליכוד. השניים נמנעו בהצבעה על עשרות הסתייגויות לחוק שהגיש חבר הכנסת שלמה קרעי חבר מפלגתם. דיכטר וברקת החליטו לא לתמוך בהסתייגויות של חבר סיעתם, כיוון שלא רצו להיות מעורבים במהלך שנועד לתקוע את תהליכי הבדיקה של בנות המשתמטות מגיוס.
גורם בליכוד אמר לגלובס כי במקרה הזה חבר הכנסת קרעי הביע בהסתייגויותיו עמדות שלא תואמות לתפיסות המפלגה, ולא מתוך מטרה להביע התנגדות אופוזיציונית גרידא. בשל טענת "נושא חדש" של קרעי, אישור הצעת החוק מותנה באישורה של הוועדה המסדרת.
חבר הכנסת משה גפני, יו"ר יהדות התורה, זעם על הימנעותם של דיכטר וברקת ופנה לראש האופוזיציה בנימין נתניהו לקבלת הסברים.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת רם בן ברק, אמר כי "לשקר ולהטעות את המערכת ולברוח מהמחויבות הבסיסית של שירות למען המדינה זה דבר פסול, לא ראוי ולא מקובל. אותן נשים לא משקרות את צה״ל ואת המדינה - אלא את אזרחי ישראל שכן משרתים". הוא ניצל את ההזדמנות ואמר כי יקדם בוועדה מסגרות שירות לאומי-אזרחי לכלל אזרחי ישראל - יהודים, ערבים - מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים ובעלי דתות אחרות.