המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי / צילום: איל יצהר
גורמים שהעבירו את עמדתם להצעת חוק למיסוי רווחים משימוש במשאבי הטבע, סירבו להעברת תגובתם במסגרת בקשה לחופש המידע שהוגשה על-ידי "לובי 99", ובשל כך העמדות נותרו חסויות ולא חשופות לציבור.
התנגדותן של החברות מתאפשרת מאחר שבעלי עניין המגיבים להצעות חוק ממשלתיות מורשים להישאר חסויים מבלי לחשוף את זהותם ואת תגובתם לציבור, והתגובות נמסרות תחת הבטחה לחיסיון כיום. כך נמנעת שקיפות של גורמים בעלי אינטרסים כלכליים הפועלים להשפיע על המדיניות וגיבוש הרגולציה בישראל.
ארגון "לובי 99" נתקל במסגרת פעילותו בתחום מיסוי משאבי הטבע בסירוב של רשות המסים להעברת התגובות, באופן המציף בעיה רוחבית הנוגעת לשקיפות הערות הציבור המתקבלות ביחס לתזכירי חקיקה.
כאשר מתפרסמת הצעת חוק, ניתנת האפשרות לציבור להגיב באמצעות העלאת תגובה לאתר הממשלתי. הארגון הגיב לתזכיר חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע שפורסם בינואר השנה, והופתע לגלות כי יתר התגובות, למעט תגובה של אדם טבע ודין, אינן חשופות לציבור אלא למשרדי ממשלה בלבד.
הארגון פנה לרשות המסים בבקשה לפי חוק חופש המידע לקבל את תגובות הציבור, ותגובותיהם של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, התאחדות התעשיינים, פורום סמנכ"לי כספים לקשרי ממשל ומשק וחברת אנרג'יאן ישראל לימיטד נמסרו לאחר קבלת הסכמתם.
לצד זאת, הבקשה נדחתה לגבי שני גורמים שסירבו לכך, מאחר שבאתר החקיקה הממשלתי מצוין כי ניתן למסור עמדה מבלי לחשוף אותה לציבור. רשות המסים ציינה כי קיים חשש שפרסום ההערות יובל ל"אפקט מצנן" שיחבל בשיתוף הציבור בהליכי חקיקה.
לאור תגובת רשות המסים, "לובי 99" פנה בשבוע שעבר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, בבקשה לחשוף את הערות הציבור, זאת בנימוק כי שקיפות בהליך החקיקה ובהליך המינהלי מאפשרות לציבור לבקר את אופן קבלת ההחלטה בזמן אמת ולא לאחר מעשה, וכי מדובר בתנאי לקיומו של דיון ציבורי מעמיק ואפקטיבי.
"על-מנת שניתן יהיה לקיים דיון ציבורי מעמיק, יש לעמדתנו חשיבות רב בחשיפה, ככלל של הערות הציבור לתזכירי החוק וטיוטות התקנות. זאת על-מנת להתמודד עם טענות המובאות באותן ההערות ועם נתונים המוגשים לקובעי המדיניות וניתוחם. פרסום התגובות עשוי להרתיע חברות מלהציג טענות או נתונים לא מדויקים, שכן הבקרה על תגובותיהם תהיה משמעותית יותר", נטען בפנייה.
בפנייה מציע "לובי 99" מודל שיאזן בין השיקולים, כך שהחיסיון יישמר בשלב ראשון, אך הציבור יוכל לקבל את העמדות המוגשות לפי חוק חופש המידע, תוך שמירה על הפרטיות אם זו נדרשת ובהתאם לאינטרס שבחשיפת המידע. עוד מוצע לעדכן את אתר החקיקה הממשלתי, כך שהמבקשים להגיש תגובה חסויה יידעו כי תגובתם עשויה להתפרסם במסגרת חוק חופש המידע, בכפוף לאיזונים שתבצע הרשות.
מלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, נמסר: "ככלל, אין פטור גורף מתחולת החוק ביחס להערות שנמסרו לתזכירים. בכל מקרה הדברים ייבחנו לפי האיזונים והסייגים שבחוק, שאחד מהם נוגע למידע שנמסר לרשות, בתנאי שלא יתגלה".