גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון הפך את פסק הדין שהסעיר את ענף הביטוח: נהיגה מתחת לגיל הביטוח תשלול פיצוי

ברוב של שלושה שופטים מול שניים, קיבל העליון את הערעור של הכשרה ביטוח וקבע כי אין כיסוי ביטוחי למי שנהג ברכב למרות שהביטוח אינו מכסה את גילו הצעיר • השופט חנן מלצר, שכתב את פסק הדין, ציין: "הפיכת פסק הדין מונעת את התייקרות הפוליסות ומונעת מהציבור לרכוש פוליסות שלא מתאימות לו"

תאונת דרכים / צילום: תמר מצפי
תאונת דרכים / צילום: תמר מצפי

חברות הביטוח נושמות הערב (ד') לרווחה, לאחר שבית המשפט העליון הפך פסק דין קודם שלו וקבע כי אדם שנהג ברכב למרות שגילו צעיר מהגיל המוצהר בפוליסת הביטוח וגרם לתאונה, לא יהיה זכאי לפיצוי בגין תעודת הביטוח שברשותו; זאת בניגוד לפסק דין שנתן העליון בשנת 2019, שקבע כי למרות שהנהג חרג מתנאי הפוליסה, הוא זכאי לפיצוי חלקי מתוקף תעודת הביטוח שלו.

ההחלטה משליכה הן על ענף הביטוח והן על הציבור הרחב, והיא דנה בשאלה מה קורה כשאדם בוחר לרכוש ביטוח הכוללת את הגבלת גיל הנהג, אך בפועל מאפשר לנהג צעיר יותר לנהוג ברכב.

פסק הדין דן במקרה שהתרחש, בו אדם רכש פוליסה לנהגים מגיל 30 ומעלה ואיפשר לעובד שלו, בן 23 בלבד, לנהוג ברכב המבוטח - וזה גרם לתאונה. על-פי ההחלטה הקודמת של העליון מלפני שנתיים, על חברת הביטוח, במקרה המדובר חברת הכשרה, לשלם לנהג פיצוי יחסי, על-פי חישוב זה: לדוגמה, מחירה של פוליסה לנהג צעיר היא 2,000 שקל וזו של נהג ותיק עומדת על 1,000 שקל. על-פי פסק הדין הקודם, חברת הביטוח תשלם לנהג 50% מהפיצוי, על-פי היחס בין הפרמיות, וכל עוד כוונת מרמה מצד המבוטח והנהג.

היום כאמור הפכו שופטי העליון את הקערה ברוב של שלושה אל מול שניים. השופטים חנן מלצר וניל הנדל הצטרפו לשופט יצחק עמית שהיה בדעת מיעוט בהחלטה הקודמת, והם גברו על דעתם של השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף שהיו גם הם בדיון הקודם ונותרו בדעה כי למרות שגילו של הנהג צעיר מהגיל המצוין בפוליסת הביטוח, הוא זכאי לפיצוי יחסי.

השלכה רחבה יותר מאשר גיל הנהג

להחלטה שניתנה הערב, בעקבות ההתעקשות של הכשרה בראשות שמעון מירון על הגשת ערעור, יש שלוש השלכות רוחביות משמעותיות. הראשונה היא שאם פס"ד היה נשאר על כנו, החובה שהוטלה על חברות הביטוח להעניק פיצוי יחסי לא הייתה נעצרת בסוגיית גיל הנהג, אלא גולשת גם לפוליסות ייעודיות אחרות. למשל, פוליסות הנעשות עבור נהג ספציפי ששמו מצוין במפורש בפוליסה, או נהגי משאיות שהיו יכולים לרכוש פוליסות זולות שמיועדות לרכב פרטי ועדיין זכאים לפיצוי יחסי במקרה של תאונה.

ההשלכה הרוחבית השנייה תסייע לחברות הביטוח בכך שהן לא יהיו חייבות יותר להגיע לבתי המשפט ולהוכיח שהמבוטחים רימו אותן בכוונה תחילה כפי שהן חויבו בפסק הדין הקודם.

ההשלכה השלישית של פסק הדין נוגע לביטוח הדיפרנציאלי של הנהגים, שמאפשר לחברות הביטוח להתאים את הכיסוי לכל נהג, בין היתר על-פי גילו או עברו הביטוחי. שלושת השופטים שהיוו את הרוב בהרכב קיבלו את הטענה של הכשרה ומנעו למעשה סבסוד צולב בין המבוטחים, כך שאדם מבוגר ישלם פחות מנהג צעיר ולא יצטרך לשאת עליו את הסיכון המוגבר של הנהגים החדשים, או שאדם זהיר לא יסבסד את הביטוח של נהג רב תאונות.

עו"ד גד טיכו, שייצג את הכשרה, אמר לאחר קבלת פסק הדין כי "הביטוח הדיפרנציאלי הוא לטובת הציבור. מבוטחים בחרו מסלול המתאים להם ומשלמים את הפרמיה בגינו, לא יותר ולא פחות. אם זה לא יתנהל כך, ייווצר כאוס. פסק הדין החזיר את הסדר על כנו בעולם הביטוח, הוא מאוד פרו-צרכני ומעודד ביטוח דיפרנציאלי והורדת הפרמיות". יחד עם עו"ד טיכו ייצגו את הכשרה עו"ד אלון קנטי, עו"ד ד"ר שחר ולר ועו"ד דביר דמנד. את המבוטח ייצגו עורכי הדין ג'ון גבע, שלומי הדר וליעד בנימין.

"בחירה לתת לילד שאינו עומד במגבלת הגיל לנהוג - בחירה מודעת"

השופט חנן מלצר, שכתב את פסק הדין, הסביר באופן מפורט מדוע מדובר בפסיקה שעומדת לצד הציבור ולא רק לצד חברות הביטוח.

"לשיטתי, מקרה שבו ילד מקבל רישיון נהיגה ו'מצטרף לקבוצת הנהגים במשפחה' - הוא מקרה שנתון לשליטת המבוטח. רוצה המבוטח, יכול הוא להרחיב את הפוליסה כך שתכלול גם את הנהג הצעיר שהתווסף. בחירתו שלא לעשות כן, ולתת לילדו שאינו עומד במגבלת הגיל לנהוג ברכב - היא בחירה מודעת. אם מבוטח מניח שהנהגים שינהגו ברכב יהיו מעל גיל 30 , ולפיכך מתחייב בחוזה עם חברת הביטוח שכך יהיה בתמורה לפוליסה זולה יותר - לא ייתכן כי 'התברר בדיעבד ששגה' בעניין, שהרי מסירת ההגה לנהג שאיננו עומד במגבלת הגיל נעשתה כתוצאה מהתנהלות המבוטח עצמו. המבוטח יכול היה למנוע מהנהג החדש והצעיר לנהוג ברכב, אלא שהוא בחר שלא לעשות כן", הסביר מלצר.

השופט מלצר התייחס בדבריו לסוגיית התמחור הדיפרנציאלי: "תכלית מרכזית נוספת של חוק חוזה הביטוח היא הפיכת פוליסות הביטוח למסמכים אמינים, כך שהמבוטח יוכל לבחור את הפוליסה המתאימה לו, ויבין מהו היקף הכיסוי הביטוחי לו הוא זכאי, ולצד זאת - לאפשר למבטחת לכלכל את צעדיה, לנהל את סיכוניה ולתמחר את עלות הביטוח בהתאם. לאור תכלית זו, יש לכבד תניה מפורשת שמסייגת את הכיסוי הביטוחי, עליה הסכימו הצדדים. עוד יש לציין בהקשר זה כי תכליתו הצרכנית של חוק חוזה הביטוח מחייבת אף היא את אימוץ חוות-דעת המיעוט של חברי השופט י' עמית בפסק הדין (פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון משנת 2019, ר"ו), שכן דעת הרוב עלולה להוביל להתייקרות של פרמיות הביטוח ולצמצום מגמת התמחור הדיפרנציאלי".

לדברי מלצר, המגמה החיובית של תמחור דיפרנציאלי בפוליסות ביטוח עלולה להיפגע, ויש חשש שחברות הביטוח יירתעו מלהציע חוזה ביטוח מוזל למבוטחים "בשל ההבנה שכיסוי זה עשוי להיות מורחב בדיעבד לאחר קרות מקרה הביטוח, ובניגוד למה שסוכם". עוד הוסיף כי הרחבה זו עלולה להטיל על המבטחת עלויות שלא נלקחו בחשבון מראש, וזו צפויה לגלגל אותן אל המבוטחים. "משכך, החשש הוא שחברות הביטוח יציעו למבוטחים רק פוליסות שהכיסוי הביטוחי שלהן רחב מאוד ("פוליסת כל הסיכונים", או פוליסות שכוללות את מרבית הסיכונים). אלו תעלנה לצרכן הרבה יותר".

לדבריו, השלכה שלילית נוספת של ההלכה שנקבעה בפסק הדין קשורה בהכוונת התנהגות המבוטחים. אם ההלכה תישאר על מכונה, כתב מלצר, עלול להיווצר תמריץ למבוטחים לרכוש פוליסות צרות ומוזלות, על פני פוליסות יקרות יותר שהולמות את צרכיהם האמיתיים, מתוך הבנה שגם אם מקרה הביטוח יתרחש תוך חריגה מהוראות הפוליסה, ייתכן שהם יהיו זכאים לתגמולי ביטוח חלקיים.

עורכי הדין ג'ון גבע ושלומי הדר מבהירים בתגובה לפסק הדין: "חוק חוזה הביטוח נחקק לפני 40 שנים במהלכן צצו סוגיות רבות שנדרשנו להן בייצוג מבוטחים. בעניין שנדון מדובר בעובד שנהג ברכב של מעסיקו ונקלע לתאונה, שלאחריה התברר לו שחברת הביטוח מתנערת מחבותה בשל מגבלת גיל נהג בפוליסה שערך המעסיק.

"יצאנו למאבק משפטי וזאת בשני הליכי ערעור. לאחר שטענותינו התקבלו בבית המשפט העליון הפעילו חברות הביטוח בישראל מכבש לחצים רב ובהליך דיון נוסף טענו, בין היתר, לייקור פרמיות כתוצאה מפסק הדין כאילו היו הן נושאות הדגל של המבוטחים.

"בפועל, הפרמיות ירדו למרות שורה ארוכה של פסקי דין שניתנו ואמצו את הלכת פיקאלי . דעת הרוב בהלכת פיקאלי נותרה בדיון הנוסף בדעת מיעוט ואולם, לאור מגוון הדעות המשפטיות והדיונים האקדמיים שטענותינו עוררו, אין לנו ספק שכל זמן שחברות הביטוח דוחות תביעות של מבוטחים בטענות שנויות במחלוקת וגוררות אותם לבתי משפט, חתירה לפסיקה עקרונית בדיני ביטוח תאזן בין פערי הכוחות המובנים בין חברות ביטוח לבין מבוטחים תמי לב".

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים