גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין חוק הלאום: העליון השמיע צפירת הרגעה

בפסק הדין של הנשיאה חיות לא רק שאין התערבות בחוק יסוד, אין גם הכרעה בשאלה האם בית המשפט מוסמך בכלל לבטל חוקי יסוד ● גישת העליון הייתה של ריסון שיפוטי והשארת שאלות מהותיות אודות חוקי היסוד - לכנסת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

15 עתירות הוגשו נגד חוק יסוד: הלאום. 11 משופטי בג"ץ ישבו בהרכב. העתירה נדחתה ברוב של 10 שופטים, כנגד דעתו של השופט ג'ורג' קרא. כיוון שהעתירה נדחתה, נדמה כי העיסוק בפסק הדין המונומנטלי (201 עמודים) ירד די מהר מסדר היום. הרי לא קרה בו דבר. בית המשפט לא התערב בחוק היסוד, והוא איתנו, כאן, כדי להישאר.

צריך לזכור שזו לא הייתה עתירה נגד חוק רגיל אלא נגד חוק יסוד חדש, פרק בחוקתה של ישראל. את חוות-הדעת המרכזית כתבה הנשיאה אסתר חיות, ופסק דינה הוא נכון, חכם, מאופק ומחושב - מכמה סיבות מרכזיות: 

1. על איפוק, ריסון וכבוד לכנסת: פסק הדין של הנשיאה חיות נותן ביטוי לגישה מרוסנת של בית המשפט ביחסו אל הכנסת. לא רק שאין התערבות בחוק יסוד, אין גם הכרעה בשאלה האם בית המשפט מוסמך בכלל לבטל חוקי יסוד.

זה נושא רגיש שעוסק בבסיס מערכת היחסים שבין בית המשפט לבין הכנסת. זו לא הפעם הראשונה שעולה בפני בג"ץ שאלת הסמכות לדון ולבטל תיקון לחוק יסוד בשל היותו "תיקון לא חוקתי חוקה". גם הפעם, כמו בעבר, החליטו שופטי הרוב כי עדיפה גישה של ריסון שיפוטי, וכי אין מקום להכריע בשאלה האם לבית המשפט יש סמכות לבטל חוק יסוד. זו שאלה שהתשובה לה נתונה בראש ובראשונה לכנסת, במסגרת חוק יסוד: החקיקה שאותו אמורה הכנסת לחוקק.

כדברי הנשיאה חיות: "הליך גיבוש החוקה מצוי בעיצומו, וטרם נחקק חוק יסוד: החקיקה, כך שהמכונן לא נתן דעתו באופן מפורש לסוגיית הביקורת החוקתית המהותית על חוקי יסוד". או כדברי השופטת דפנה ברק-ארז: "אנו איננו האסיפה המכוננת של המדינה". גישה מאופקת זו באה לידי ביטוי גם בכללי הפרשנות שאומצו לחוק היסוד: הלאום. הפרשנות תהיה "מקיימת". השופטים מניחים שהמחוקק שלנו התכוון רק לטוב.

השופטים סומכים על כוונותיהם של חברי הכנסת כפי שבאו לידי ביטוי בדברי ההסבר, לפיהם חוק היסוד נועד להגן על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי באופן שווה להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה. היינו - בית המשפט מניח כי המחוקק התכוון לשמור על השוויון בין כלל אזרחי המדינה ולהגן עליו (גם אם המיעוט אינו מוזכר בו וגם אם עיקרון השוויון לא מוזכר); בית המשפט מניח שהמחוקק התכוון לשמור על הערכים הדמוקרטים של המדינה (גם אם המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" לא מוזכר בחוק היסוד).

הכנסת אינה כל-יכולה

אולם, גם אם בית המשפט מחליט שלא להחליט בנושא סמכותו לבקר את חוקי יסוד, יש בפסק הדין קביעה ברורה לפיה הכנסת אינה "כל-יכולה" בחקיקה ובתיקון של חוקי יסוד. במקרי קיצון קיימת מגבלה על כוחה של הכנסת: "אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית". בכך מקדמת הנשיאה חיות תפיסה שהתגבשה בפסיקה, לפיה באותם המצבים שבהם חוק יסוד ישלול את "המאפיינים הבסיסיים של היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית - ניתן יהיה לומר כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת", ובמקרה כזה יהיה בית המשפט מוסמך להגן על ערכי הליבה של המדינה.

2. על מה שחסר בחוק היסוד: אחת השאלות המעניינות היא האם ניתן לעתור לבג"ץ לא רק נגד מה שיש בחוק יסוד, אלא גם נגד מה שאין בו. חוק יסוד הלאום לא מזכיר את ערך השוויון, לא את המיעוטים החיים בישראל וגם לא את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

חלק מן העותרים ביקשו כי בג"ץ יורה על תיקון חוק היסוד כך שיכלול את עיקרון השוויון. גם כאן מקפידה הנשיאה חיות על הפרדת רשויות ברורה: "ככלל, אין בית משפט זה מוציא מלפניו צו המורה על תיקון או על שינוי של דבר חקיקה, משום שעל תיקון או שינוי כאמור אמונות רשויות השלטון האחרות".

בית המשפט לא יוסיף לחוק את מה שאין בו, אולם מפסק הדין עולה בבירור כי גם מה שלא נמצא בתוך החוק - שריר, קיים ומחייב. קביעת בית המשפט ברורה: מה שהושמט מחוק היסוד - קיים ממילא, גם אם לא במסגרת חוק יסוד זה. השופטים קובעים במפורש כי חוק יסוד: הלאום אינו שולל את אופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (שני הערכים, "יהודית ודמוקרטית", כתובים בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם); הוא לא נותן עדיפות לזהות היהודית של ישראל על פני הדמוקרטית.

גם אם לדעת השופטים ראוי היה לכלול בו את עיקרון השוויון, הרי חוק היסוד לא גורע ממעמדו של השוויון בשיטת המשפט (שנובע מכבוד האדם, והוא בעל מעמד חוקתי); הוא גם לא פוגע במעמדה של השפה הערבית, הוא לא שולל זכויות אישיות ממי שמשתייך לקבוצות מיעוט, ולא מקנה זכויות יתר למי שמשתייך ללאום היהודי.

קול הכאב והעלבון

3. על הקריאה של השופט ג'ורג' קרא: נדמה כי חוות-דעת המיעוט של השופט קרא מבקשת להביע את קולם ואת עוצמת הכאב והעלבון שחשו כחמישית מאזרחי המדינה עם חקיקתו של חוק יסוד: הלאום. השופט קרא לא מוכן לעשות "הנחות" למחוקק באמצעות פרשנות מקיימת. לשיטתו, חוק הלאום הוא חוק מפלה וחלקי, ולא ניתן להתעלם מהמציאות הנורמטיבית והחברתית בישראל ומהרקע החברתי והמשפטי לחקיקתו. חוק הלאום בא על רקע מציאות קיימת של העדר שוויון. ועל כן - אין מקום ל"הנחה" בדבר שוויון.

בסוף דבריו כותב קרא כי "המיעוט (הערבי והדרוזי) בישראל - מיעוט ילידי, שאינו גר תושב או זר, הרואה במדינת ישראל את מולדתו בה מבקש הוא לחיות את חייו כשווה בין שווים, מתקומם על הדרתו ועל שלילת היותה של מדינת ישראל גם מדינתו. יוזמי החקיקה ומוביליה, מעצם היותם קבוצת הרוב במדינה, אינם חשים 'על בשרם' את הפגיעה הקשה שהם גורמים למיעוטים במדינה".

לסיכום, פסק הדין שדחה את העתירה כולל "צפירת הרגעה" לכל מי שחשש מהשלכותיו של חוק יסוד: הלאום, ולא על דרך התערבות בית המשפט בתוכנו. כדברי השופט יצחק עמית: "גם אם חלקים בציבור הישראלי אינם רואים בחוק יסוד: הלאום מקור לגאווה, הרי שאין מקום לדאגה. גם לאחר חקיקת חוק היסוד ארצנו לא שינתה את פניה".

הכותבת היא חוקרת ומרצה בפקולטה ע"ש שטריקס למשפטים, המכללה למינהל

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים במסחר המקדים

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות בתל אביב; מדד הביטוח צונח במעל 6%, מניות הנדל"ן מאבדות גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.7%, מדד ת"א 90 נופל ב-2.9% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● טרמינל איקס מזנקת במעל 8% בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בחוזים בוול סטריט; AMD מזנקת ב-12% במסחר המוקדם

הדאקס נסחר ביציבות ● בורסת הונג קונג ירדה בכ-1.8% ● AMD מזנקת במסחר המוקדם, בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● מחירי המתכות היקרות קפצו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה