גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין חוק הלאום: העליון השמיע צפירת הרגעה

בפסק הדין של הנשיאה חיות לא רק שאין התערבות בחוק יסוד, אין גם הכרעה בשאלה האם בית המשפט מוסמך בכלל לבטל חוקי יסוד ● גישת העליון הייתה של ריסון שיפוטי והשארת שאלות מהותיות אודות חוקי היסוד - לכנסת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

15 עתירות הוגשו נגד חוק יסוד: הלאום. 11 משופטי בג"ץ ישבו בהרכב. העתירה נדחתה ברוב של 10 שופטים, כנגד דעתו של השופט ג'ורג' קרא. כיוון שהעתירה נדחתה, נדמה כי העיסוק בפסק הדין המונומנטלי (201 עמודים) ירד די מהר מסדר היום. הרי לא קרה בו דבר. בית המשפט לא התערב בחוק היסוד, והוא איתנו, כאן, כדי להישאר.

צריך לזכור שזו לא הייתה עתירה נגד חוק רגיל אלא נגד חוק יסוד חדש, פרק בחוקתה של ישראל. את חוות-הדעת המרכזית כתבה הנשיאה אסתר חיות, ופסק דינה הוא נכון, חכם, מאופק ומחושב - מכמה סיבות מרכזיות: 

1. על איפוק, ריסון וכבוד לכנסת: פסק הדין של הנשיאה חיות נותן ביטוי לגישה מרוסנת של בית המשפט ביחסו אל הכנסת. לא רק שאין התערבות בחוק יסוד, אין גם הכרעה בשאלה האם בית המשפט מוסמך בכלל לבטל חוקי יסוד.

זה נושא רגיש שעוסק בבסיס מערכת היחסים שבין בית המשפט לבין הכנסת. זו לא הפעם הראשונה שעולה בפני בג"ץ שאלת הסמכות לדון ולבטל תיקון לחוק יסוד בשל היותו "תיקון לא חוקתי חוקה". גם הפעם, כמו בעבר, החליטו שופטי הרוב כי עדיפה גישה של ריסון שיפוטי, וכי אין מקום להכריע בשאלה האם לבית המשפט יש סמכות לבטל חוק יסוד. זו שאלה שהתשובה לה נתונה בראש ובראשונה לכנסת, במסגרת חוק יסוד: החקיקה שאותו אמורה הכנסת לחוקק.

כדברי הנשיאה חיות: "הליך גיבוש החוקה מצוי בעיצומו, וטרם נחקק חוק יסוד: החקיקה, כך שהמכונן לא נתן דעתו באופן מפורש לסוגיית הביקורת החוקתית המהותית על חוקי יסוד". או כדברי השופטת דפנה ברק-ארז: "אנו איננו האסיפה המכוננת של המדינה". גישה מאופקת זו באה לידי ביטוי גם בכללי הפרשנות שאומצו לחוק היסוד: הלאום. הפרשנות תהיה "מקיימת". השופטים מניחים שהמחוקק שלנו התכוון רק לטוב.

השופטים סומכים על כוונותיהם של חברי הכנסת כפי שבאו לידי ביטוי בדברי ההסבר, לפיהם חוק היסוד נועד להגן על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי באופן שווה להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה. היינו - בית המשפט מניח כי המחוקק התכוון לשמור על השוויון בין כלל אזרחי המדינה ולהגן עליו (גם אם המיעוט אינו מוזכר בו וגם אם עיקרון השוויון לא מוזכר); בית המשפט מניח שהמחוקק התכוון לשמור על הערכים הדמוקרטים של המדינה (גם אם המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" לא מוזכר בחוק היסוד).

הכנסת אינה כל-יכולה

אולם, גם אם בית המשפט מחליט שלא להחליט בנושא סמכותו לבקר את חוקי יסוד, יש בפסק הדין קביעה ברורה לפיה הכנסת אינה "כל-יכולה" בחקיקה ובתיקון של חוקי יסוד. במקרי קיצון קיימת מגבלה על כוחה של הכנסת: "אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית". בכך מקדמת הנשיאה חיות תפיסה שהתגבשה בפסיקה, לפיה באותם המצבים שבהם חוק יסוד ישלול את "המאפיינים הבסיסיים של היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית - ניתן יהיה לומר כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת", ובמקרה כזה יהיה בית המשפט מוסמך להגן על ערכי הליבה של המדינה.

2. על מה שחסר בחוק היסוד: אחת השאלות המעניינות היא האם ניתן לעתור לבג"ץ לא רק נגד מה שיש בחוק יסוד, אלא גם נגד מה שאין בו. חוק יסוד הלאום לא מזכיר את ערך השוויון, לא את המיעוטים החיים בישראל וגם לא את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

חלק מן העותרים ביקשו כי בג"ץ יורה על תיקון חוק היסוד כך שיכלול את עיקרון השוויון. גם כאן מקפידה הנשיאה חיות על הפרדת רשויות ברורה: "ככלל, אין בית משפט זה מוציא מלפניו צו המורה על תיקון או על שינוי של דבר חקיקה, משום שעל תיקון או שינוי כאמור אמונות רשויות השלטון האחרות".

בית המשפט לא יוסיף לחוק את מה שאין בו, אולם מפסק הדין עולה בבירור כי גם מה שלא נמצא בתוך החוק - שריר, קיים ומחייב. קביעת בית המשפט ברורה: מה שהושמט מחוק היסוד - קיים ממילא, גם אם לא במסגרת חוק יסוד זה. השופטים קובעים במפורש כי חוק יסוד: הלאום אינו שולל את אופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (שני הערכים, "יהודית ודמוקרטית", כתובים בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם); הוא לא נותן עדיפות לזהות היהודית של ישראל על פני הדמוקרטית.

גם אם לדעת השופטים ראוי היה לכלול בו את עיקרון השוויון, הרי חוק היסוד לא גורע ממעמדו של השוויון בשיטת המשפט (שנובע מכבוד האדם, והוא בעל מעמד חוקתי); הוא גם לא פוגע במעמדה של השפה הערבית, הוא לא שולל זכויות אישיות ממי שמשתייך לקבוצות מיעוט, ולא מקנה זכויות יתר למי שמשתייך ללאום היהודי.

קול הכאב והעלבון

3. על הקריאה של השופט ג'ורג' קרא: נדמה כי חוות-דעת המיעוט של השופט קרא מבקשת להביע את קולם ואת עוצמת הכאב והעלבון שחשו כחמישית מאזרחי המדינה עם חקיקתו של חוק יסוד: הלאום. השופט קרא לא מוכן לעשות "הנחות" למחוקק באמצעות פרשנות מקיימת. לשיטתו, חוק הלאום הוא חוק מפלה וחלקי, ולא ניתן להתעלם מהמציאות הנורמטיבית והחברתית בישראל ומהרקע החברתי והמשפטי לחקיקתו. חוק הלאום בא על רקע מציאות קיימת של העדר שוויון. ועל כן - אין מקום ל"הנחה" בדבר שוויון.

בסוף דבריו כותב קרא כי "המיעוט (הערבי והדרוזי) בישראל - מיעוט ילידי, שאינו גר תושב או זר, הרואה במדינת ישראל את מולדתו בה מבקש הוא לחיות את חייו כשווה בין שווים, מתקומם על הדרתו ועל שלילת היותה של מדינת ישראל גם מדינתו. יוזמי החקיקה ומוביליה, מעצם היותם קבוצת הרוב במדינה, אינם חשים 'על בשרם' את הפגיעה הקשה שהם גורמים למיעוטים במדינה".

לסיכום, פסק הדין שדחה את העתירה כולל "צפירת הרגעה" לכל מי שחשש מהשלכותיו של חוק יסוד: הלאום, ולא על דרך התערבות בית המשפט בתוכנו. כדברי השופט יצחק עמית: "גם אם חלקים בציבור הישראלי אינם רואים בחוק יסוד: הלאום מקור לגאווה, הרי שאין מקום לדאגה. גם לאחר חקיקת חוק היסוד ארצנו לא שינתה את פניה".

הכותבת היא חוקרת ומרצה בפקולטה ע"ש שטריקס למשפטים, המכללה למינהל

עוד כתבות

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים