נבחרת איטליה חוגגת את הניצחון ביורו 2020 / צילום: Reuters, MICHAEL REGAN
זה היה טורניר כדורגל נפלא. כמעט חסר תקדים. יורו 2020 הוכיח שכדורגל נבחרות יכול להיות משוחק ברמה גבוהה מאוד. שהוא יכול להיות סופר-התקפי. שבחודש אחד כמעט ללא אימונים נבחרות יכולות להגיע לתיאום מרשים. ושלאומיות והמנונים יכולים למכור סיפור לא פחות טוב מליגת האלופות הנוצצת ועטורת הממון.
היורו הזה היה נפלא בעיקר בגלל שהראה את כוחו של משחק הכדורגל לקחת אתנחתא מנגיף שמשגע את העולם במשך שנה וחצי. במשך 30 יום שיחקו ביבשת אירופה כדורגל כמו פעם, לפני שהעולם התחרפן, עם קהל ביציעים. מיליון ומאה אלף צופים הגיעו ל-11 אצטדיונים ברחבי אירופה בחודש האחרון. ואנגליה ואיטליה, שתי המדינות האירופיות שאיבדו ביחד רבע מיליון איש במגפה (שתיים משלוש המדינות האירופיות המוכות ביותר, ביחד עם רוסיה) דווקא הן התכנסו להצהרה עולמית על נורמליות, עם 67,000 איש צפופים-צפופים בוומבלי.
גם אם מדינות לא מצליחות להבין מה צופן העתיד ואיך ייראו החודשים הבאים, הגמר בלונדון היה הצהרה על האופן שבו אנשים ומנהיגים החליטו שהם רוצים להמשיך הלאה.
התאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א) עמדה בהבטחה שלה ותעביר 371 מיליון אירו ל-24 הנבחרות שהשתתפו בטורניר. האלופה איטליה זכתה לנתח הגדול ביותר - 34 מיליון אירו, כאשר הפיינאליסטית אנגליה הסתפקה ב-30.2 מיליון אירו. היכולת להמשיך ולהעביר את הכסף להתאחדויות ולקבוצות גם בתקופה שבה אופ"א נחנקת בשל ירידה בהכנסות, ולמרות שהטורניר נדחה בשנה ושוחק עם פחות קהל ביציעים, מראה כי המודל הכלכלי הנוכחי של הכדורגל הוא חסין כמעט לחלוטין.
הקהל היה חשוב אמנם לתחושת הנורמליות וליצירת התפאורה, אבל הכסף הגדול מגיע מזכויות טלוויזיה. הרייטינג ברוב מדינות אירופה ובעולם כולו היה בשמיים. גם בישראל מיהרו ערוצים מסחריים לרכוש את זכויות השידור של הטורניר. ובעולם שבו צופים בורחים מהשידור החי ומפרסומות באמצעות ממירים מקליטים, אין למפרסמים שום אירוע טוב יותר לזרוק בו את כספם משידור של טורניר כדורגל. שכל אחד ייקח לעצמו רגע ויבדוק לכמה פרסומות הוא נחשף עד החודש האחרון, וכמה במהלך החודש הזה.
ההצלחה של היורו - לא שהיה צריך את הסטמפה הזאת - תשרת את הליגות השונות וגם את אופ"א במכרזי השידור שיצאו עכשיו לדרך ובאלה שייצאו בקרוב ותכפר גם על מצב שבו הקהל עדיין לא ישוב במלואו למגרשים.
היורו מפנה את הבמה למשחקים האולימפיים שייפתחו בטוקיו ב-23 ביולי. 15 מיליארד דולר (ולפי דיווחים שונים גם הרבה יותר מזה) הושקעו במשחקי טוקיו. אף אחד לא חי באשליות שמחכה לנו עוד חגיגה גדולה. המשחקים ביפן ייערכו ללא קהל, ואין לאוסף של 33 ענפים - שחלקם לא נצפים על המסך במשך ארבע שנים ברציפות וחלקם לא משודרים ביום יום - את הכוח והפופולריות של הכדורגל כדי לספר סיפור ללא החגיגה ביציעים ובעיר המארחת.
השקעה באירוע ספורט נקודתי בעיר אחת (טוקיו) נראית עכשיו עוד יותר רעה כשמסתכלים על ההצלחה של יורו שנפרס על פני 11 מדינות שונות. בדיעבד אמנם היורו פיזר את הסיכונים, אבל ללא קשר לכך - ההתבססות על אצטדיונים נהדרים קיימים מנעה בנייה מיותרת של מתקנים והפיזור איפשר ליותר קהלים מקומיים ליהנות ממשחקים ליד הבית במחיר סביר.