גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור

שר המשפטים גדעון סער אימץ את מסקנות הביניים של הצוות לבחינת מנגנוני הריבית הנגבית בגין חובות, אשר בחן את הריביות המוגדרות בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

השר סער פנה הבוקר (ב') לשר האוצר אביגדור ליברמן במטרה לשתף פעולה בקידום תיקוני חקיקה לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, והוא פועל לפרסום תזכיר חוק בהקדם האפשרי על-מנת להביא לקידום הרפורמה.

לטענת לשכת סער, השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל, חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, צ'קים חוזרים ועוד וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

בהודעה נטען כי כיום ריבית הפיגורים בגין חובות מייאשת את החייבים בהוצאה לפועל. ריבית הפיגורים כיום מתפיחה את החוב עוד ועוד, כך שהחייבים לא מצליחים לסגור אותו. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה לגדול ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.

הרפורמה המוצעת היא ליצור הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים. תוספת הפיגורים נועדה לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם בהקדם. התכלית שלה היא התנהגותית-תמריצית, להבדיל מתכלית ה"פיצויית" של ריבית הבסיס. למרות זאת, כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס. כלומר, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית, והיא מתווספת על בסיס יומי.

מכיוון שהתפקידים של ריבית הבסיס ותוספת הפיגורים שונים, הוחלט להפריד בין השניים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא "דמי פיגורים". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של תמרוץ החייב לשלם, תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב.

עוד נכתב בהודעה כי דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם מבלי לנפח את חובותיהם עד לממדים שאינם יכולים לשלם. הצוות ממליץ כי במקום באופן יומי, דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון, במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב.

עוד ממליץ הצוות כי שיעור דמי הפיגורים יהיה בשיעור של 100% מריבית הבסיס, כך שהזיקה לריבית הבסיס תשמר את עדכניות דמי הפיגורים על פני הזמן. המשמעות היא שדמי הפיגורים יופחתו כיום ל2.5%, במקום 6.5%.

לבסוף, מכיוון שהמנגנון החדש הוא מנגנון לתמרוץ החייב לשלם - דמי הפיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום. מהלך זה יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות.

עוד הומלץ לשנות את המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם. על-פי הצוות, ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי. מכיוון שקיים מגוון רחב של זוכים, המנגנון המוצע מבקש למצע בין נתוני הזוכים ועלויות גיוס ההון שלהם, לצורך יצירת שיעור ריבית אחיד לכלל הזוכים. עדכון מנגנון ריבית הבסיס יאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים.

סער הוסיף למתווה שינוי נוסף שיביא להפחתה גדולה יותר בדמי הפיגורים: חייב אשר משלם את חובו בתשלומים ויתמיד בתשלומים שנקבעו לו, לא יידרש לשלם דמי פיגורים. כך דמי הפיגורים יהפכו לגורם מתמרץ במקום מייאש לחייבים.

שר המשפטים הודה לצוות שגיבש את ההמלצות ואת הרפורמה בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן; בהובלת המשנה ליועמ"ש (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין; ובהשתתפות תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה; יחד עם נציגים נוספים מייעוץ וחקיקה, משרד האוצר, בנק ישראל, והסיוע המשפטי.