מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
עוד לא עברו 30 ימי חסד מאז נכנס שר הדתות החדש מתן כהנא למשרדו וכבר הוא מותקף על ידי העסקנים והנציגים החרדים ורבניהם.
ועל מה יצא קצפם? על המאבק לסיים בשנת 2021 את האפקט המביך ורב השנים של הדרת נשים משירותי הדת ומהציבוריות הישראלית. ובעיקר על הצבה לראשונה בהיסטוריה של הציונות הדתית בצמרת העיסוק בנושאי דת ומדינה בישראל.
מי שהחשיכו במשך שנים את המסך על הופעת נשים גם בציבוריות וגם בשירותי הדת ממשיכים לייצר דה-לגיטימציה לשילוב נשים ומדירים לחלוטין את מקומה של האישה הדתית מהכנסת. דרכם בעיקר פוגעת ביהדות האמיתית, זו המכילה, מקרבת וגם מציבה נשים ראויות בקדמת הבמה היהודית-ישראלית-ציונית.
אל תתבלבלו. רצונם של אנשי הדת החרדים אינו בדאגה למערך הכשרות, לאיכות מערך הדיינים או לשירותי הדת בישראל. יש להם אך ורק מטרה אחת ברורה וחשוכה: הרצון לעצב את עולם היהדות בישראל על פי תפיסות עולם שמרניות הנטולות מגבלות משפטיות, מוסריות או דמוקרטיות.
בפועל, נשים מודרות באופן קבוע וארוך שנים מחלק משירותי הדת ככלל ומתחום השגחת הכשרות בפרט.
הדרך למענה לחושך היא בהגדלת האור. בשילוב נשים מתאימות ומקצועיות בכל תחומי החיים, מבלי לוותר ולו על בדל של יהדות וערכים כיאה לדרכה של הציונות הדתית המחברת והאוהבת.
מי שרוצה לראות כיצד יסתיים המסע הזה מומלץ להישיר מבט אל הקמפוסים, שם כשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים, כאלו שישנו בפועל את ההגמוניה המפרידה והמחשיכה.
את היציאה מהסגר החרדי אל עולם התעסוקה והאקדמיה מובילות נשים אמיצות ערכיות ואורתודוקסיות המבינות כי אין שום סיבה להשאיר אותן במטבח בשנת 2021, וכי יהדות וציבוריות אינן תחומים מנוגדים.
אל מול העסקנים והרבנים המדירים ניצבות נשים דתיות אמיצות, המובילות תהליך הדרגתי ומבוקר כסוכנות שינוי, זאת לצד הזדמנות שלא תחזור של היעדר השליטה והווטו החרדי בממשלת ישראל ככלל ובשירותי הדת בפרט.
אין אפילו אחוז בודד של נשים שעובדות כמשגיחות כשרות
כדי להבין עד כמה השתלטה העסקנות החרדית על שירותי הדת וזאת מעבר למקרים רבים מדי של אי כשירות ושחיתות במערכי הכשרות הקבורה והמקוואות בשנים האחרונות, יש להביט אל המספרים: מתוך למעלה מ-4,000 משגיחי כשרות הפועלים בישראל אין אפילו אחוז בודד של נשים הממלאות את התפקיד החשוב וזאת למרות ש-100% מהנשים שנבחנות לתפקיד משגיחות כשרות עברו בהצלחה את המבחנים. הנתון צורם במיוחד נוכח העובדה שרק כ-60% מהגברים עברו את המבחנים הללו, ואילו הנשים הורשו להיבחן רק לאחר פנייה לבג"ץ.
דוח מבקר המדינה הצביע על הליקוי שבהדרת הנשים מהתפקיד. בגין יחס לא פרופורציונאלי של מינוי מאות משגיחים אל מול משגיחות בודדות ברחבי הארץ. זאת למרות שהרבנות הראשית בישראל קבעה כי אין מניעה הלכתית לכך.
בשבוע שעבר תרמתי גם אני את חלקי לשינוי מחויב המציאות זאת לאחר שמועצת העיר מודיעין מכבים רעות אישרה את הצעתי לשילוב ולקביעת ייצוג נשי בקרב משגיחות הכשרות בעיר בתמיכת ראש העיר ויו''ר השלטון המקומי חיים ביבס ושר הדתות.
מדובר בתיקון עוול ארוך שנים ובעניין עקרוני של צדקת הדרך ושוויון מגדרי, הדורש את התערבות הרשויות ושיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי במטרה לאפשר לנשים לעסוק בכל מה שתחפוצנה בהתאם לעיקרון חופש העיסוק.
אסיים בציטוט מדברי שופט העליון הדתי נועם סולברג בשבתו על המדוכה של בג''ץ בנושא שילוב נשים בשירותי הדת. תוך שהוא מסתמך על שו"ת אגרות משה, יורה דעה, כתב השופט: "הלכה פסוקה היא כי 'מצד נאמנות אין שום חשש שאם אך היא מוחזקת לאשה כשרה וליודעת ומבינה איך ומה להשגיח יש לסמוך עליה'" בתמצית: אין עוד מניעה לנשים, ככאלה, מלשמש כמשגיחות כשרות. ואידך זיל גמור.
הכותב הוא המשנה לראש עיריית מודיעין מכבים רעות