הפגנה נגד הממשלה בקובה, שמתקיימת בעיר הבירה הוואנה / צילום: Reuters, Alexandre Meneghini
בפעם הראשונה מזה 60 שנה, אזרחי קובה יוצאים בהמוניהם לרחובות להפגין על יוקר המחייה והמחסור האדיר במזון, תרופות, דלק ומוצרים בסיסיים לניהול חיי היומיום. ההפגנות, בהן אלפי אנשים קראו לסיום שלטון קומוניסטי, החלו ביום ראשון בעיר המערבית סן אנטוניו דה לוס בניוס ומשם הן התפשטו ליותר מ-40 ערים ועיירות כולל בעיר הבירה הוואנה.
● אי השקט בקובה מדגיש את המאבק הגדול של העולם: דיקטטורות נגד דמוקרטיות
מה הביא לגל ההפגנות?
המכה האחרונה ממנה סובל העם בקובה באה לאחר שהכלכלה התכווצה בשנה שעברה בזמן המגפה ביותר מ-11%. המגפה גרמה לתיירות, אחד מאפיקי הפרנסה המרכזיים באי, להיעצר כמעט לחלוטין. במקביל, המגפה בשאר חלקי העולם הובילה לכך שקובנים שעובדים מחוץ למדינה, לא עבדו ולכן לא שלחו כסף לבני משפחותיהם בקובה.
איך ההפגנות שונות מהפגנות קודמות?
ההפגנות יותר נרחבות וגדולות מאי פעם בעבר. בששת העשורים האחרונים, הייתה קובה מדינה שבה למעשה לא היו הפגנות גדולות שכן כל ההפגנות דוכאו במהירות.
איך נראים חיי היומיום באחרונה?
הקובנים עומדים שעות בתור לקנות מוצרים בסיסיים כמו עוף או לחם. גם ההמתנה לאוטובוס לוקחת זמן רב יותר עקב מחסור בלק שהביא לפחות תחבורה ציבורית. נוסף לכך, האי סובל מהפסקות חשמל ארוכות יותר ויותר ובימים האחרונים חלה עלייה במספר הנדבקים בקורונה, דבר שמעמיס על מערכת הבריאות במדינה, שגם ככה נמצאת במחסור של תרופות.
איך מגיב השלטון להפגנות?
הנשיא דיאז קאנל מעודד בימים האחרונים תומכים של המשטר שלו לצאת לרחובות, דבר שהוביל בכמה מקרים לתגרות רחוב בין שתי קבוצות המפגינים. המשטרה קיבלה הוראה לדכא את ההפגנות והיא ביצעה כמה מעצרים, כולל של אנשי תרבות ומתנגדי משטר בולטים.
עוד אמצעי שהממשל נקט בו, שכבר הפך להיות מוכר במדינות לא-דמוקרטיות, הוא חסימת האינטרנט לפרקים, כדי להקשות על מידע וסרטונים לזרום דרך הרשת.
מה תפקיד הרשתות החברתיות?
רשתות חברתיות היו גורם חיוני בארגון גל ההפגנות. כמו במקומות אחרים בעולם, גם כאן האקטיביסטיים המקומיים, בעיקר צעירים, השתמשו בהן להפצת הרעיונות שלהם ולארגון הפגנות. כאשר הרשויות הבינו שהמפגינים משדרים את ההפגנות בשידור חי בעזרת הסמארטפונים שלהם, הן חסמו את שירותי האינטרנט כמה פעמים.
מה הרקע למחסור הכלכלי באי?
התפרקות ברית המועצות, הפטרון של קובה, ב-1991 הביאה להתכווצות כלכלית חריפה. החל מאותו רגע נוצר מחסור חמור במזון ובדלק, שפגע אנושות בפעילות הכלכלית. כחלופה, קובה קיבלה תמיכה מסויימת מוונצואלה, שהייתה פעם עשירה בנפט וסיפקה לאי נפט בזול בתמורה לרופאים, מורים ויועצים אחרים.
הקלה מסוימת שחלה בתקופה הנשיא אובמה בעקבות הסרת הסנקציות האמריקאיות, שהכניסה עוד תיירים ודולרים לאי, הסתיימה עם כניסת טראמפ לבית הלבן, לאחר שהוא החליט להקשיח עמדות מול השלטון המקומי.