ג'ון וויליאמס, נשיא הפד של ניו יורק במהלך הכנס / צילום: צילום מסך מתוך כנס בינלאומי שנערך ע"י בנק ישראל בשיתוף ה-CEPR
"העלייה במחירי הנכסים היא בבירור משהו שמעסיק אותי" - כך אומר נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, בתגובה לשאלת גלובס. וויליאמס אמר את הדברים בתדרוך עיתונאים בעקבות נאומו בכנס בינלאומי בנושא אינפלציה שהופק על ידי בנק ישראל בשיתוף מכון המחקר CEPR, שבו נכחו שורת חוקרים וקובעי מדיניות, בהם נגידי הבנקים המרכזיים של שווייץ, שבדיה וצ'כיה. בין השאר, וויליאמס הבהיר כי כרגע הוא אינו רואה סכנה לחוסר יציבות פיננסית.
כנשיא הפד של ניו יורק, וויליאמס הוא אחד מקובעי המדיניות המשפיעים בארה"ב, נוסף להיותו סגן יו"ר ועדת השווקים הפתוחים של הפד הקובעת את המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי. המוסד בראשו הוא עומד ממלא תפקיד מפתח בפיקוח על המערכת הפיננסית.
המחיר של שערי ריבית נמוכים
בנאומו בכנס ובדו-שיח הפומבי שערך איתו לאחריו נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, התמקד וויליאמס ברעיון של טווח אינפלציה ממוצע - שעומד כיום במרכז שינוי מדיניות מרחיק לכת של הפד. כלקח ממשברים קודמים, הפד שואף כיום להגיע לאינפלציה ממוצעת של 2% לאורך זמן - גם אם הדבר אומר לתת לאינפלציה לעלות מעט מעל ל-2%, אחרי תקופות של אינפלציה נמוכה. המשמעות בפועל עשויה להביא לשערי ריבית נמוכים לאורך תקופה ממושכת יותר.
העלייה באינפלציה מעסיקה רבות את קובעי המדיניות והשווקים - אבל לצידה ניתן למצוא גם עלייה במחירי הנכסים, לצד טענות על בועה בשווקים. במענה לשאלת גלובס בעניין, וויליאמס אמר כי "מחירי הבתים בארה"ב עלו בחוזקה. ראינו את מחירי המניות ברמות מאוד גבוהות, ואנחנו רואים את זה גם בקטגוריות נכסים אחרות. חלק מכך קשור לעולם של שערי ריבית מאוד נמוכים, שתומכים באופן כללי במחירי הנכסים".
וויליאמס הוסיף כי, "נראה שבמבט קדימה אנשים תופסים באופן מאוד חיובי את ההתאוששות וההתרחבות הכלכלית. אבל בכנות, הערכות השווי של הרבה סוגי נכסים נראות מאוד 'מתוחות' יחסית לנורמות ההיסטריות".
"ניהול סיכונים נוכחי טוב"
וויליאמס ציין כי ראשית הוא מתמקד בניסיון להבין "האם זה משהו שמגיע יחד עם התאוששות חזקה ושערי ריבית נמוכים, או שאולי זה אכן משקף תמחור יתר של נכסים וסיכונים. מעבר לכך, יש את נושא היציבות הפיננסית - שם אני פחות מודאג.
"אם מסתכלים על בועת הדיור של ראשית שנות האלפיים", מסביר וויליאמס, "ועל בועות דיור בהיסטוריה הכלכלית, הן מקושרות עם הרבה מינוף, הרבה חוב, והרבה סיכון פיננסי - וזה משהו שראינו בבירור בתקופה שלפני המשבר הפיננסי. ואילו היום, כשמסתכלים מקרוב על הנתונים בנוגע למשכתנאות ומצבם הפיננסי של משקי הבית, אנחנו רואים ניהול סיכונים טוב ומאוד זהיר על ידי הבנקים בנוגע למימון משכנתאות. אנחנו גם רואים שבחלק מהאיזורים החוב הצרכני למעשה ירד, בין היתר כתוצאה מתשלומי התמריצים (המענקים שחילק הממשל האמריקאי בתקופה הקורונה, א"פ) והתמיכה בכלכלה".
"בהסתכלות על חוסנה של המערכת הפיננסית", מסכם וויליאמס, "אני מרגיש שמערכות הבנקאות ממוצבות היטב. מנקודת המבט שלי, חיזוק מסגרות הפיקוח והרגולציה שיישמנו, יחד עם המעבר לניהול סיכונים הרבה יותר הדוק, מציבים אותנו בפחות סיכון לחוסר יציבות פיננסית או השלכות כלכליות משמעותיות אם תהיה התאמה כלשהי כלפי מטה במחירי הנכסים".
ובחזרה לאינפלציה. העובדה שהפד שואף היום להשיג יעד אינפלציה ממוצע לאורך זמן, משמעותה שהוא אמור להיות מוכן לקבל תקופות של אינפלציה מעט גבוהה יותר, כפי שקורה עכשיו ביציאה מהמשבר הכלכלי. אלא שכפי שמלמדות כותרות העיתונים - עלייה באינפלציה, אפילו אם היא זמנית, אינה דבר פופולארי, מה שעשוי להוות בעייה לבנקים מרכזיים המנסים לנקוט במדיניות דומה. "גם הציבור וגם פוליטיקאים לא מרוצים מעליות מחירים", אבחן הנגיד ירון בשיחה שלו עם וויליאמס.
וויליאמס הסכים עם ירון, והבהיר שכולם חווים את עליית המחירים. "אני לא אומר שזה לא קורה, או מפחית מהחשיבות של כך", אמר. ועם זאת, הוא התעקש שמבחינה מוניטרית, צריך להסתכל על הטווח הבינוני, ולא על התפתחויות זמניות במחירים. אבל האם עליית המחירים הנוכחית היא אכן זמנית או שהיא משקפת שינויים מבניים יותר? על כך וויליאמס לא התחייב בתשובה שלו לנגיד ירון - מוקדם מדי לדעת, וצריך לעקוב אחרי הנתונים.